מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהרוצה חיים רגילים.

רוצה חיים רגילים.

16/10/16 0:03
8 תגובות

הפסקתי את הטיפול, הפסקתי את התרופות.
כבר שלושה חודשים שאני ברשות עצמי.
ולהגיד את האמת? אני מפחדת.
בורדרליין ופוסט טראומה.
היתה לי שנה קשה... אשפוזים ארוכים, נסיונות אובדניים. הכל מהכל.
והקש ששבר את גב הגמל- שהייתי צריכה להיפרד מהמטפלת שלי.
ואחרי זה... פשוט הפסקתי להיות אחראית.
הפסקתי ללכת לפסיכיאטרית, לא חיפשתי מטפלת חדשה, הפסקתי לקחת את התרופות.
ואני מרגישה לבד.יותר מדי.
חזרתי לפגוע בעצמי אחרי חצי שנה שנגמלתי מזה.. ואני לא מצליחה להפסיק.
למה אני חייבת להיות כ"כ תלותית?! זה לא הוגן.
אני רוצה להסתדר בזכות עצמי.
ללכת ברחוב בלי להסתכל אחורה. לישון לילה רצוף. להיות רגועה.
להיות מסוגלת לחיות כמו כל השאר- בלי להתחיל לחשוב איפה נמצא הבית חולים הקרוב.
רוצה חיים נורמלים.
מישהו רוצה לספר לי איך???


תגובות

אמיר-חיים
16/10/16 13:36

היי אולי לפתח קשרים עם אנשים יכול לעזור, יש לנו קבוצת תמיכה בווטסאפ, אם את מעוניינת.

יערה500
16/10/16 16:14

האמת שאשמח לנסות. איך מצטרפים?

אני אמשמח להצטרף

אמיר-חיים
16/10/16 17:40

תשלחי לי את המספר בהודעה פרטית באתר, או למייל 6daniel66@gmail.com
אצרף אותך. (:
חג שמח smiley

מישהי5
22/10/16 18:45

אפשר גם להצטרף? אני עם הפרעת אישיות גבולית ואין לי חברה כל כך ומישו שמבין אותי

יערה יקרה. כולנו נולדנו עם מטען כלשהו שמאלץ אותנו לטפל בו. חלק עם מטען גדול ובולט יותר וחלקנו עם מטענים סמויים מהעין. אני בטוחה שאירעו לך דברים לא פשוטים בחיים שהובילו להחרפה של מצבך הנפשי. אני מבינה גם את הצורך שלך שלא להיות תלויה בדבר או באיש בכדי לחיות טוב. יחד עם זאת לפעמים, הדרך לחיים טובים עוברת דווקא דרך קבלה של החיים הנוכחיים וקבלה של עצמנו בתוכם. מרבית הסבל שלנו נובע מוויכוח עם המציאות.... כנראה שבשלב זב של חייך הנך זקוקה לסיוע ולאדם קרוב בכדי להישען עליו. זה איננו חייב להיות לכל החיים. דברים משתפרים, פתרונות חדשים צצים.....נראה שאת זקוקה למבט חדש על עצמך ועל חייך, מבט חומל ואוהב שמוכן לקבל את עצמך על הטוב ועל מה שאת חושבת שהוא פחות טוב ומתוך החלטה להזין את עצמך בטיפול לו את זקוקה עד שהנפש שלך תמצא את מקומה הנכון והטוב. מה דעתך?

אלי-זיו
18/10/16 14:24

יערה שלום
זו לא בושה לבקש עזרה נפשית . כאשר אנחנו בדכאון אחרי משבר כדאי שאיש מקצוע פסיכיאטר פסכולוג או עו"ס .
אנחנו לא מסוגלים לטפל בעצמינו לבד אז אל תסתובבי עם כל המטען הזה "משגע" אותך . 
ממליץ על מסגרת טיפולית וגם תמיכה מהמשפחה מאוד עוזר .
המון שקט נפשי .

אמיר-חיים
22/10/16 19:47

מישהי5 תשלחי לי את המספר שלך, כולם יכולים להצטרף, וזו באמת קבוצה נחמדה ותורמת