אכן קיצוב של כמות הפחממות יעזור לרוב הסוכרתיים סוג 2 יותר מתרופות. אני עשיתי ועושה זאת ללא שום אפליקציה. לדעתי 60 גרם בארוחה זה יותר מידי, מי שהסוכרת מקננת אצלו חייב להיסתפק בהרבה פחות. הכמות שנתת של עד 100 גרם ביממה בהחלט מתאימה לגבול עליון, בשמירה על הכמות הזו חלק גדול של הפחממות מקורם בירקות המהווים את עיקר התזונה. מי שחפץ לדכא את הסוכרת אין לו מנוס מבדיקת ההשפעה של קיצוב כמות הפחממות על רמת הסוכר. רק בזהירות, אם נוטלים תרופות עלולים להגיע להיפו, לכן רצוי לווי של רופא וניתור תכוף מהרגיל של ערכי הסוכר.

דינה שלום,

כסוכרתי סוג 2 עקבתי למעלה מ- 10 שנים על הקשר בין כמות וסוג המזון לבין רמות הסוכר בדם. אני חייב לציין שלהפתעתי לא גיליתי קשר ישיר ויציב. לדוגמה, היו תקופות בחיי שאכלתי לארוחת צהריים בגט+שניצל+צ'יפס וערכי הסוכר שעתיים לאחר אכילה לא היו גבוהים מ- 150 (כלומר בטווח הנורמאלי) והיו תקופות שבהן ארוחה כזו היתה מסתכמת בערכי סוכר של למעלה מ- 200 ואפילו 300. בנוסף ראיתי לא פעם שבדיקת הבוקר הראתה ערך מסויים, ושעה לאחר מכן, למרות שלא צרכתי מזון, ערכי הסוכר עלו (במקום לרדת), כך שערכי הסוכר תלויים גם בשעת הבדיקה. וכמובן שיש קשר גם לעונות השנה. ויותר מכך, אני יכול להעיד על כך שכאשר הפסקתי לעשן, ערכי הסוכר שלי (שהיו מאוזנים למופת עד הפסקת העישון) השתוללו לחלוטין ויצאו לגמרי מאיזון עד כדי כך שנאלצתי לעבור מטיפול פומי להזרקות.

מה שאני רוצה לומר זה שמעקב כזה יהיה נכון רק לזמן שבו הוא נעשה ולאדם שביצע זאת, ויוכל לשמש דוגמה רק לאופן בו יש לבצע מעקב כזה. ויחד עם זאת אין אני רוצה לרפות את ידיכם, חשוב מאוד לכל אדם לבצע מעקב מסוג זה באופן רציף ולבדוק בכל פעם מחדש מה נכון ומה לא נכון.

בכל מקרה בהצלחה (ומצטער שהכנסתי מעט מסקנות עודד לפני שהניסוי התחיל).

יוסי

הי יוסי,

אתה צודק כמובן ובגלל זה כל אחד בוחן את עצמו ומשווה בתנאים הזהים של עצמו את השפעת האוכל עליו.

בקשר לבוקר ישנה כמובן תסמונת השחר שהיא בגלל עליית הקורטיזול בבוקר ולכן חשוב שבעתיים להקפיד על כמה שיותר תנאים זהים בשבועיים של התרגיל.

אני מזדהה עם יוסי.

דברים רבים תמוהים בעיני, מאחר ולא מצאתי הסבר הפסקתי לחפש הסבר.

דוגמה: אני עושה הליכות, לפעמים חוזרת עם ערכים נמוכים ולפעמים גבוהים.

כל אחד צריך לדעת מה מתאים לו.

גיליתי שכל כמה זמן יש שינויים.

כל ארוע משפיע.

פחות או יותר, אני יודעת מה אני אוכלת, אבל למדוד ולשקול בדיוק, איני מתחיבת.

בהצלחה

שלום לכולם

ראשית חשוב להבין שכל אדם יש לו התנהגות שונה לאכילת אותה כמות פחמימות, וגם התנהגות זו אינה קבועה בהכרח. חשוב גם לכל סוכרתי לזהות מה המזונות שמקפיצים לו את רמת הסוכר ומה לא, גם זה מאד אישי.

אני ממש לא בעד שסוכרתים יפסיקו לאכול פחמימות, העניין הוא כמו בכל דבר, הכמויות התזמון והמאכלים הספציפים שמתאימים/לא מתאימים לאדם המסוים. אל לנו לשכוח כמובן שפעילות גופנית משפיעה על ערכי הסוכר, עצבים מתח ועוד..גם שעת האכילה ושעת השינה והקימה חשובות.

יומן אכילה הוא בהחלט דבר מבורך

בברכה, ד"ר נירית אבירן, אנדוקרינולוגית, מכון סוכרת מכבי שירותי בריאות

אני יודע, שלמרות בגילי המופלג, אני יכול לאכול כמה פחמימות, כמה חלבונים, כמה סוכרים... שרק בא לי.
ה כ ל  תקין אצלי בבדיקות (שרופא המשפחה מתעקש שאעשה לעתים).
כל הבדיקות מראות על רמות שהן  מ מ ש  באמצע של מה שמומלץ.

איך זה קורה אצל מי שכבר די מזמן עבר את גיל ה-70?
כשמערכת העיכול עובדת בצורה משולמת, היא מעכלת כל מזון שהוא, עד שהוא הופך לתוצר המעודן ביותר שלה.

למה?
כי למעלה מ-45 שנה אני מתרגל את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית.
טכניקה פשוטה וטבעית זו, משקמת את האינטליגנציה הטבעית של הגוף.
כשהאינטליגנציה של הגוף מופעלת תמיד, היא יודעת למנוע כל מחלה שהיא ולשקם את המצב הבריאותי כשהגוף כבר הוציא את עצמו מאיזון.

שוב, בגילי, אינני נזקק ולכן אינני לוקח, תרופה כלשהי.
המצב הבריאותי שלי יותר ממעולה.
אני פעיל.
אני צלול.
אני מתפקד, במובנים רבים, טוב יותר מאיך שתפקדתי לפני כ - 50 שנה.

כל אלה, למרות שאני בא ממסורת משפחתית של אנשים שבגלל מחלות לב, סרטן, ובעיות רבות אחרות, נפטרו בגיל שהוא צעיר בהרבה מגילי היום.

מינרבה יקרה.

סוכרתי?
אני???

הורי ז"ל היו סוכרתיים.
אבי, רופא, שלא הספיק ללמוד את המדיטציה הטרנסנדטלית, אחד המרכיבים העקריים במחלות שהביאו למותו, הייתה רמת הסוכר הגבוהה.
אמי הייתה סוכרתית, וזמן קצר אחרי שלמדה את המדיטציה הנפלאה הזו, רמת הסוכר שלה הגיעה לאן שהיא צריכה להיות.

מדיטציה טרנסינטלית,לדעתי אונאה,

לאחר שנתים שעשית מדיציה טרסידנטלית,

עו לי נתוח מעקפים ואחרי עשר שנים נתוח שסתומים,

לדעתי מוסיקה קצבית משיגה תוצאות זהות למדיטציה מכל סוג

אפשר שחיה בים,אפשר לצפות בטלביזה התוצאות זהות

הי איתן, מדיטציה עובדת נהדר לבריאותנו, כשמוצאים את ערוץ המדיטציה המתאים לנו אישית. אבל זאת לא הדרך היחידה וכל מה שציינת כמו מוסיקה או שחייה בוודאי טובים אף הם לבריאות.

לדוגמה, הנה השבוע התפרסם מחקר ראשוני המראה את כוחה של המדיטציה בהתמודדות עם כאבי ראש.

עד היום ידעתי שמדיטציה מרגיעה, אבל לא שהיא פתרון למגוון רחב של מחלות. אני אישית לא שמעתי עד היום מקור מוסמך (מוסד רפואי, כולל רפואה אלטרנטיבית) שמדיציה הינה פתרון לסוכרת. מכוון שלא סביר להשקיע את מרבית הזמן החופשי בבריאות, כאשר לא חייבים, אני עדיין מעדיף להשקיע בפעילות גופנית, לי זה נראה יותר יעיל. בכל הכבוד דר' גליקר מעיד על עצמו באתר שהוא מורה מוסמך למדיטציה הזו, הוא אינו דר' MD.

דומה שתחום הסוכרת הוא אחד התחומים בו נעשות יותר טעויות מאשר בכל תחום אחר...

אחת הטעויות הרווחות זה להציע "משהו שעובד..." אבל בלי להתאימו לאורח החיים של הסוכרתיים.

ברור לחלוטין שמי שיעבור לאורח חיים טבעוני - יעביר את הסוכרת שלו מן העולם. אלא מאי... 98% מהאנשים לא רוצים לחיות כטבעוניים

כאן נכנסת ספירת הקלוריות.

רוב האנשים שאני מכיר שונאים לספור קלוריות ורוב מכריע אין לו מושג איך עושים זאת. אז נכון שניתן ללמוד... אבל זה נכון גם לגבי הטסת מטוסי ג'מבו... ועדיין רק מיעוט מבוטל לומד את זה... מה עוד ששם הבנפיטס אפילו מאד אטרקטיביים...

התשובה היא ללמוד לחיות נכון. לאכול בריא... ואז לא צריכים תרופות.

אגב: אנחנו באס"י ארגון סוכרתיים ישראלי מיישמים את זה בהצלחה מדהימה כבר מספר חודשים עם תוצאות שמדהימות את כולם

אפשר להירשם אצלנו ולקבל מידע נוסף ללא עלות וללא כול התחייבות  http://goo.gl/cmZ0Sg

בברכה, בועז

למינרבה - אני משוכנע שעניתי.
כשאני כותב: "...סוכרתי? אני???" פירושו שאנ ילא סוכרתי.

איתן - זיתים אולי אסורים על מי שיש לו יתר לחץ-דם.
מדיטציה טרנסנדנטלית (TM) רחוקה מלהיות הונאה.
אהל היא גם לא תעודת ביטוח לבריאות מושלמת. אם מישהו הרב את הבריאות שלו שנים, שלא יצפה שכמה ימים של מדיטציה יעשו שיהיה חסין מפני כל פגע-רע.
האם ב-10 שני שעשו לך ניתוח מעקפים, וניתוח שסתומים, היית לגמרי סדיר במדיטציה?
האם עשית צ'קינג (ביקורת המדיטציה) באופן סדיר?
יש הרבה דברים שעושים טוב לאדם.
מבחינה אובייקטיבית, לא נמצא שום דבר אחר שמתקרב אפילו להצלחה של המדיטציה הטרנסנדנטלית בשיפור הבריאות במחלות לב, לחץ-דם, נדודי שינה ומגוון רחב ואחר של בעיות בריאותיות.
DENUR - פעילות גופנית היא דבר נפלא.
לחלק מהאנשים היא לא דבר פשוט או קל.
TM היא בעיקרון תרגול נעים וכיפי.

דר', אם אינך סוכרתי, כתוב זאת באופן ברור, והסבר שאתה לא מומחה לסכרת, ופשוט רוצה לעזור בגלל שאתה בטוח שהמדיטציה היא המרפא לכל המחלות,  ובאותה הזדמנות  לרכוש לקוחות.

פשוט וישר

אני השתכנעתי שפחמימות מכל סוג שהוא - הן הן המכשלה העיקרית של הסוכרתיים וכאן התרופות גם לא עוזרות. אז לאחר שסילקתי את כל הפחמימות הישירות (החל במוצרי קמח מכל הסוגים, דרך אורז ותפוחי אדמה וכלה בקיטניות ופירות) וגם מאכלי חלב (כעצתה של דר' ראלט) מהתפריט שלי - ירד ההמוגלובין A1c  מ-6.7 ל-5.5, וזאת ללא שום פעילות גופנית. כעת הוא עומד על 6.0, כי מדי פעם אני מרשה לעצמי להתיר קצת את הרסן.

התרופות שלי מסתכמות בגלוקומין אחד ביום ותו לא. 

בקיצור, לא מודדת פחמימות. פשוט לא צורכת אותן (מלבד, כמובן, אלו שנמצאות בירקות).

שלום לכולם,

ראשית רציתי להבהיר נקודה לגבי רמת צריכה של פחמימות ביום  ורמת צריכה בארוחה.

נקבתי ב-60 גרם פחמימות כגג עליון לארוחה.  וזה נראה גבוה. אבל אם גג הפחמימות היומי הוא 100 גרם אזי כמות הפחמימות ליתר הארוחות קטנה.

מה שלא ציינתי בהערה לדינה זה כשאני מתחשבן עם פחמימות הם כוללות 40-55% סיבים. ולכן מה שנראה כסוכר גבוה הוא אינו כזה.

אני חסיד מושבע של האוכלוסיה הפרוביוטית בבני מעינו, המתחרה על הסוכרים שאנו מפנימים במזון. אם אוכלוסיה זו יציבה ופעילה היא 'תכסח' יתרות סוכר במעיים. ויש לי ניסיון מעבדתי עשיר עם אוכלוסיות חיידקים כאלה.

אני עדיין סובר שניסיון מצטבר הוא בעל ערך. אבל מסכים לחלוטין שכל אדם הוא עולם בפני עצמו. השילוב של השניים יכול לסייע לכולם.

אני חסיד של מזון טבעי אבל אינני טבעוני שרוף.  אני גם ראיתי טבעוניים ,שרופים עם רמות סוכר כ'דבש'  מעל 350.  העסק הסוכרתי הוא עסקת חבילה שלנו עם חיים נכונים כמו שציין בועז, אבל הוא מתעלם מרקעים גנטיים שהשלכותיהם אינן ברות תיקון עם תזונה טיבעית ולעיתים גם לא עם תרופות.

רוב אוכלוסיית העולם המתורבת אינה טיבעונית, וספק אם נחנך אותה בדור אחד כיצד להיות טיבעונית.  אני גם לא משוכנע שאם כל העולם יהפוך טיבעוני יהיו מספיק תשומות קרקע ליצמור מזון טבעי לכולם, אלא אם נאכל תירס ישר מהשדה. וזה לסוכרתיים לא איי איי איי.

מערכות ביולוגיות בנויות להתמודד עם קפיצות  או צניחות של ריכוזי תרכובות ביוכימיות. והם אף לומדות להתמודד עם קפיצות וצניחות כאלה. אבל אסור להתיש אותן.

לסיום. רעיון ספירת הפחמיות אינו חדש ויש בו אלמנט חינוכי השכלתי. הרעיון של סופר פחמימות הוא לסייע לאנשים ממוצעים, סוכרתיים או לא, ללמוד עם כלי עזר מה הם צורכים. תאמינו לי, אחרי תרגיל ספירה הם ידעו מה לאכול וממה להמנע. יש בתהליך הספירה דחיפה להכרה במרכיבי המזון.  אלה שיודעים יודעים. אלה שלא יודעים ילמדו וירויחו. כקבוצה יהיה מעניין לראות התנהגות 'אוכלוסיה זעירה' ולהקרין אחר כך החוצה שעוד אנשים ילמדו.

כמו שציינתי שיש אפליקציה טלפונית של  Sanofi  לחישוב פחמימות, שומנים, חלבונים, קלוריות וכו, אבל בסיס הנתונים שלה בנוי לשוק האמריקאי (שמות מוצרים, שמות חברות יצור, מאכלים וכו').  אין עד היום אפליקציה עם זיהוי קולי באמצעותה ניתן לספור פחמימות תוך אמירת מרכיבי התפריט. של הארוחה.  זה רק ענין של זמן.

היי

אני כבר די מזמן ויתרתי על לחם ונגזרותיו כגון פיתה, לחמניה וכו, ואני מרגישה עם זה מצויין ועוד חשבתי שלא אוכל לוותר על הלחם - עוגות משתדלת לעשות  שיבולת שועל מקמח אורז, חומוס, כוסמין וכו' או ללא קמח ודלות בסוכר - יוצא טעים .

אבל לעומת זאת יש דברים פחממתיים שאני לא מוותרת : תמר מג'הול, אורז (עד 250 גרם אחרי שקילה), 2 כפות ממרח חומוס - קורנפלקס - מידי פעם

שוקולד מריר 70% ומעלה.

ברוכה הבאה לקבוצת הנסיינים...ולכולם, אל תהססו לשאול במהלך השבועיים כל מה שעולה על דעתכם. סקרנית לראות את התוצאות שלנו

שלום לכולם.

הייתי רוצה להעיר שהפחמימות הן לא חזות הכל. מי שעקב אחר הבלוג שלי ראה שאני עקבתי במשך מספר שנים אחר המזון שאני אוכל והקורלציה למצבי הגופני (בדיקות עצמיות של הגלוקוז במשך היום ובדיקות המעבדה של קופת החולים). התוכנה שלי בצעה קורלציה של 19 פרמטרים שונים שמשקל הפחמימות הנצרכות ביממה הוא אחד מהם. הקטנת הפחמימות אכן מורידה את רמות הגלוקוז ואת ההמוגלובין המסוכרר אולם מנגד גם דואג להעלאת השומנים בדם (כולסטרול). הקטנת הפחמימות מפוצה על ידי הגברת השומנים או החלבונים. חולי סוכרת בעלי תפקודי כליה פגומים עשויים להידרש להגבלת החלבונים ואז הוא נותר רק עם השומנים.

http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=23265

לכן צריכת הפחמימות חייבת להיות מבוקרת כמו כל צריכה אחרת. חולי סוכרת גם חייבים בצריכת פחמימה בכל ארוחה וארוחה (אפילו פחמימה חלולה כפי שנקראת כאן – סוכרים) כי הפחמימה גורמת ללבלב להפריש אינסולין מוגבר (למי שהלבלב מתפקד) שמוריד את רמת הגלוקוז בדם.

באפן כללי אני בעד מעקב עצמי של חולי הסוכרת כי אין הם זקוקים לעכברים כדי לחקור את המחלה ואינם זקוקים למתנדבים כי המחלה זמינה להם. כדי לבצע זאת יש לאסוף נתונים. יש להגדיר יעדים. יש לבנות כלים לניתוח וזה ברור שזקוקים למחשב שיעבד ויוציא לנו את התוצאות (כי לא תמיד ניתן לראות את הקורלציה). יש לבצע נירמול של מודדי הגלוקוז כי לא כולם עובדים באותה השיטה (חלקם מחשבים פלסמה וחלקם נותנים ערכים כולל הנוזל בדם).

העקיבה העצמית לאורך שבועיים לא נותנת דבר, היא רק תצביע על מגמה. לכן יש צורך לתקופה ארוכה יותר (למשל אם אנו מבצעים בדיקות מעבדה כל 3 חודשים אזי יש לעקוב לפחות שנה שלמה לפני שיהיו תוצאות כדי לבצע את הקורלציות שהצגתי בבלוג). יש צורך בהתמדה ובשליטה עצמית וביושר לא להתעלם מסוכריה ביגלה או עוגה, הכל יש לרשום.

ועכשיו לתוצאות שלי לאחר 3 ימים של.

צריכת פחמימות 172.9 גרם  (150.5 גרם סוכרים) יקיצה ב שעה 07:15  מדידה 96 ולאחר שעה מדידה נוספת 96. (מראה על איזון סוכרת מצוין).

צריכת פחמימות 187.1 גרם  (158.1 גרם סוכרים) יקיצה ב שעה 07:30  מדידה 75 ולאחר שעה מדידה נוספת 87. (עליה של 12 יחידות תוך שעה). אם הייתי מתעכב עוד שעה הרי רמת הגלוקוז הייתה עולה ל 99.

            צריכת פחמימות 199.7 גרם  (164.2 גרם סוכרים) יקיצה ב שעה 07:15  מדידה 89 ולאחר שעה מדידה נוספת 88. (ירידה של יחידה אחת איזון מעולה).

שימו לב קשה להוציא מזה מסקנות. מה שחסר כאן שאת המדידות האלה ביצעתי כדי לראות מה יקרה אם אני אהפוך בין 2 הארוחות האחרונות (ערב עם הארוחה לפני השינה). אם מישהו מתעניין בחלוקת הפחמימות בין הארוחות  הנה הפרוט:

ארוחת ערב 19:42 9.1 גרם (8.6 גרם סוכר) ארוחת לילה 23:30 54.2 גרם (44.1 גרם) סה"כ 63.3 (52.7)

ארוחת ערב 19:12 23.6 גרם (18.3 גרם) ארוחת לילה 22:00 40.6 גרם (35.4 גרם) סה"כ 64.2 (53.7)

ארוחת ערב 19:54 24.1 גרם (20.6 גרם) ארוחת לילה 22:30 47.4 גרם (35.1 גרם) סה"כ 71.5 (55.7)

לפני מספר חודשים הייתי מתעורר בערכים שבין 100 ל 110 אבל הקפיצה לאחר שעה הייתה ענקית לעיתים ב מעל 25 יחידות). בבלוג שלי לגבי הפחמימות כתבתי שהמסקנה שלי שאני צריך לצרוך בממוצע 160 גרם פחמימות (לא סוכרים) וכאן חרגתי מהמסקנות שלי (הערך הנמוך 173 גרם) וקיבלתי תוצאות טובות יותר מאלו שבהרכב הארוחות הינו הפוך. האם ניתן להוציא כבר כעת מסקנות? אני בספק

הי יגאל, איזה עבודה יפה...זאת מטרת התרגיל שבמשך שבועיים אנשים יבחנו את הקשר בין מה שהם אוכלים ובין סוכר הבוקר. וכמובן מסכימה אתך שמי מאתנו עם תסמונת השחר גבוהה (עליה של הסוכר בדם אחרי היקיצה) זה לא יהיה כך כך ברור.

בכל מקרה גם מסכימה שכל אחד מאיתנו הוא אחר וכדאי לכל אחד לבחון את המצב שלו בלי קשר מה מראות תוצאות האחרים.