מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותעידן הפלסטיק מזיק לבריאות

עידן הפלסטיק מזיק לבריאות

BPA (ביספנול A) הנמצא במיכלי פלסטיק בהם מאחסנים אוכל ושתיה, עובר לגופנו ומגדיל את הסיכוי למחלות לב, סוכרת ומחלות אחרות


נראה שמומלץ להימנע מאיכסון אוכל ושתייה במיכלי פלסטיק, בגלל רמות ה BPA (ביספנול A) שבו. חוקרים מאנגליה בחנו תוצאות הנמצאות ב- NHANES של כשלושת אלפים רשומים והראו כי רמות BPA גבוהות בשתן (מייצגות חשיפה) אכן קשורות עם סיכוי גבוה יותר למחלות לב.


ההערכה היא שכיום לרבע מהאוכלוסיה יש ריכוז גבוה של BPA ולכן סיכוי כפול למחלות לב ואולי גם לסוכרת.


BPA משמש במיגוון רחב של מיכלי פלסטיק ועובר לגופנו למשל מבקבוקי השתיה. הוא אולי הכמיקל המיוצר הכי הרבה בעולם (2.2 מיליון טון בשנה) והוא מצוי כבר אצל 90% מהאנשים וברמות גבוהות מהנכונות לבריאות.
PLoS ONE, 2010, 5(1), e8673

 

שימוש בפלסטיקים בזמן ההריון עלול להוביל גם לנזקי פוריות שיעברו לעוברית.

 

מעניין מתי ישנה משרד הבריאות שלנו את ההנחיות הקשורות במיכלי הפלסטיק. גם ל- FDA עמדה די מתחמקת הכוללת המלצה כללית שכדאי להימנע מחשיפה ל BPA.

עכשו יצא ה- FDA עם אזהרה מיוחדת לילדים ולתינוקות. ועוד נמצא (בעכברים) כי אמהות שהיו חשופות ל- BPA מגבירות את הסיכון של הצאצאים לאסטמה.
 

מחקרים קודמים והסכנות הקשורות לחשיפה ל- BPA

על החשיפה ל- BPA והסינדרום המטבולי

Environmental Health Perspectives, 116(12), December 2008

ריכוז ה- BPA שאושר כבטוח על ידי ה- EPA עלול לפגוע בפעילות המוחית ולכן המלצה להקטין את הריכוז המאושר.
Proc Natl Acad Sci U S A. 2008 105(37), 14187-14191


עוד מחקר על הקשר בין BPA ובין בעיות זקפה לגברים. וגם על קשר לשינויים בהורמוני המין.

 

מחקר על ריכוזו המוגבר בשתן והקשר למחלות כמו סוכרת.

JAMA. 2008, 300(11), 1303-1310

 

מחקר נוסף  על הקשר בינו ובין הפרעות קצב לב וגם מחקר על הקשר בינו ובין עמידות לכמותרפיה של חולי סרטן וגם על פגיעה בפוריות.
 

 

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט