מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

 שאלה של עדי: בני בן שנה וארבעה חודשים. נולד עם כלייה אחת תקינה. הכלייה השנייה אינה מתפקדת ויכול להיות שבעתיד יהיה צורך להוציא אותה. אני מנסה קצת ללמוד את הנושא כדי לדעת איך להתמודד עם המצב להמשך.


הבנתי שמבחינה סטטיסטית מי שנולד על כלייה אחת שמתפקדת ועובר בהמשך ניתוח להוצאת כליה הוא בעל סיכוי גבוה יותר לפתח ירידה בתפקוד כליה אחרי 25 שנה.

 

שאלתי היא:
1. מה המשמעות של ירידה בתפקוד כלייה אחרי כ 25 שנה, איך הדבר משפיע על החיים ומה עושים. האם המשמעות שהוא יזדקק להשתלה?.

2. האם בניית תפריט תזונה מגיל 0 שכולל תפריט מאוזן של חלבונים ומלח עשוי לשמר את הכליה יותר?

ראיתי שפעוט עד גיל 3 אמור לצרוך כ 15 גרם חלבון. בדקתי ובני צורך כ 30 גרם ליום (10 גרם סימילק, 7 גרם גבינות, 12 גרם מנה בשרית וירקות). קשה מאוד לצרוך כל כך מעט חלבונים. מה עושים? 

 

ד"ר נעמי לוין יינה משיבה: מרבית האנשים שנולדים עם כליה בודדת מתפקדת חיים אורח ואורך חיים בריא, ולא נזקקים לדיאליזה ו/או השתלת כליה, אלא אם הם מפתחים מחלת כליות חדשה בכליה הבודדת. באופן עקרוני אפשר לחיות כרגיל, אולם כמובן שיש לשמור על הכליה הבודדת שמתפקדת ככל שניתן.

 

משמעות הדבר היא להימנע מכל תרופה/תכשיר שעלולים לפגוע בכליות, אנטיביוטיקות למיניהן, תרופות נוגדות כאבים ודלקת (נורופן, אדויל וכדומה שנותנים לעיתים להורדת חום ולכאבים גם לילדים), להימנע ככל שניתן מחשיפה לחומרי ניגוד בצילומים שונים, לשמור מפני חבלות וטראומה לאזור הכליה עד כמה שניתן, להימנע מחוקנים. הדרך הטובה ביותר היא לברר עם הרופא לפני מתן של כל תרופה ותרופה שנותנים לילד ולשאול בבירור את הרופא האם התרופה עלולה לפגוע בכליות.

 

לשמור על תזונה בריאה מגיל 0 זה תמיד רצוי ומומלץ. להימנע מהשמנת יתר. לדאוג לפעילות גופנית סדירה. לא מומלץ לילדים כל כך קטנים בגיל הזה לצמצם צריכת חלבונים, מה שעלול לפגום בגדילה הנורמלית.

 

אין להתייחס לילד כאל חולה, מאחר והוא בריא, ועל כן אין צורך בהתערבויות למיניהן, בטח שלא קיצוניות כאלו כמו הגבלת חלבונים. אפשר להתייעץ עם תזונאית של ילדים לגבי הדיאטה המומלצת לו. מומלץ פעם בשנה להיבדק ע"י נפרולוג ילדים לשם הביקורת בלבד.

 

תגובת עדי: תודה על התגובה. דברייך מעודדים מאוד. מקווה מאוד שכך יהיה. מטריד אותי שנאמר שמי שנולד עם כלייה אחת בסופו של דבר מתעייפת אחרי 25 שנה או יותר שנים, אך בסופו של דבר היא מורידה מתפוקתה. ומנקודה זו לא ברור לי מה הלאה. האם לוקחים כדורים או האם דיאליזה/השתלה.


לכן חשבתי אולי לנסות לעמוד בצריכת החלבונים המוצעת (כ 15 גרם). במקום להגיע למצב שלו היום שבו הוא צורך פי 2 .


לא הצלחתי למצוא חומר על אנשים שאכן נולדו כך וכיצד נראו חייהם ומה קרה להם אחרי עשרות שנים
שהגיעו לגיל בוגר יותר.

 

ד"ר נעמי לוין יינה עונה: אצל כל האנשים אחרי גיל 40 תפקוד הכליות מתחיל לרדת באופן פיזיולוגי, ועדיין הם לא מגיעים לצורך בדיאליזה ו/או השתלת כליה. זה תהליך רגיל של "הזדקנות" רקמת הכליות. באנשים עם מסת כליה נמוכה יותר, כמו למשל כאלו עם כליה בודדת, הכליה השניה מתפקדת עבור 2 כליות, ועובדת למעשה בעומס כפול.

 

לעיתים אחרי המון שנים יש הפרשת חלבון בשתן משנית לכך. במקרים אלו נותנים תרופה שמפחיתה את כמות החלבון בשתן. אין חולים בדיאליזה שאני מכירה שהסיבה לכך שהוא בדיאליזה היא שהוא נולד עם כליה אחת, וזאת מבלי שהיו בעיות נוספות, מחלה נוספת, מומים נוספים בדרכי השתן שגרמו לסיבוכים וכו'. כפי שאמרתי, על מנת לפתח אי ספיקת כליות משמעותית, יש צורך שתתפתח מחלה נוספת בכליה, והסיכוי לכך הוא כמו באוכלוסיה הכללית.

 

יש לכם מה להוסיף לדיון? הכנסו לקהילה