מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהמדריכיםמשאבת בקלופן - כל מה שרצית לדעת

משאבת בקלופן - כל מה שרצית לדעת

היתרונות והחסרונות של המשאבה שמחדירה את התרופה בקלופן להרפיית ספסטיות ישירות לתעלת השדרה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מהי ספסטיות?

 

ספסטיות - טונוס שרירים גבוה (התכווצות יתר) - הינה ביטוי לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומבטאת ניסיון להתחדשות של העצבים. התופעה קיימת במספר מחלת בהן טרשת נפוצה, פגיעות בחוט השדרה, שבץ מוחי, פרקינסון ושיתוק מוחין.

 

הספסטיות מופיעה כאשר יש פגיעה בנוירון עליון, והנוירון התחתון שנשאר שלם מפעיל את השריר ללא פיקוח. מדובר בתופעה כואבת בפני עצמה, העלולה להגביר את הכאב הנוירופטי.

 

עוצמת הספסטיות מושפעת מגורמים רבים גופניים ונפשיים כמו זיהומים בדרכי השתן, פצעי לחץ, שינויי טמפרטורה ועוד. התגברות פתאומית של הספסטיות הינה אות אזהרה ומצריכה בירור.

 

ספסטיות מוגברת עלולה להפריע לתפקוד, אך מצד שני יכולה לסייע בתפקוד כגון הליכה בעיקר בפגיעות לא שלמות בחוט השדרה.

 

מהי משאבת בקלופן?

 

משאבת בקלופן מחדירה לתעלת השדרה את התרופה להרפיית ספסטיות בקלופן (בקלוסל). המטרה היא לתת תרופה מרוכזת מבלי לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. הזרקת התרופה באמצעות המשאבה ישירות לתוך תעלת השדרה, מאפשרת מתן תרופה במינון נמוך יחסית למתן התרופה בבליעה.

 

בדרך כלל המשאבות מושתלות בניתוח מתחת לעור בדופן הבטן. אל המשאבה מחובר קטטר סיליקון זעיר, דרכו עובר בקלופן ישירות לתוך תעלת השדרה.

 

ניתן לתכנת את המשאבה למתן החומר הפעיל בשעות קבועות, בבולוסים או לפי דרישות המטופל. מילוי המשאבה נעשה בהזרקה תת עורית פשוטה ואת הסוללה של המשאבה יש צורך להחליף כל 5-7 שנים. על מנת לתכנת את המשאבה, ממקמים על דופן הבטן סורק אשר קורא את הנתונים הקיימים ובמידת הצורך משנים אותם.

 

בנוסף, ניתן לקבל מהמשאבה משוב ישירות לצג המחשב אודות פעילות המשאבה ורמות התרופה המועברות לגוף המטופל.

 

מהם יתרונות המשאבה? 

 

1. המשאבה מאפשרת התאמה אישית של מינון וריכוז התרופה לכל מטופל ומטופל בהתאם לצרכיו ורמת הספסטיות שלו.

 

2. המשאבה מאפשרת מתן תרופה מרוכזת לעומת מתן דרך הפה, מבלי לגרום לתופעות לוואי לא רצויות. 

 

3. השפעת התרופה היא כללית על ארבעת הגפיים ,לעומת למשל הזרקת בוטוקס לשריר שגורם להשפעה מקומית בלבד במקום ההזרקה.

 

4. ניתן לשלוט על ריכוז וכמות התרופה ואפילו לתכנת למינונים שונים במהלך היום כדי להגיע לתוצאות מקסימאליות של הטיפול.

 

5. מדובר בפעולה הפיכה לעומת למשל חיתוך עצבים, שזאת פעולה לא הפיכה העלולה לגרום נזק בחלק מהמטופלים.

 

במידה והמשאבה מתאימה למטופל, בהחלט ניתן לראות שיפור בתפקוד כללי. עובדה זו משפרת במידה ניכרת את איכות חייו של המטופל.

 

מהם חסרונות המשאבה? 

 

1. כמו בכל פרוצדורה ניתוחית גם בתהליך השתלת משאבת בקלופן ישנם סיכונים, בהם זיהום ודליפת נוזל חוט השדרה.

 

2. לעיתים המינון שתוכנן במשאבה הוא גבוה מדי עבור המטופל דבר שגורם לסחרחורת; כאבי ראש; בחילות וחולשת שרירים.

 

3. כיוון שמדובר במכשיר אלקטרוני, יש סיכון לבעיות שונות בהפעלת המשאבה הכוללות בעיה בסוללה; סתימת הצנתר; ניתק הצנתר מהמשאבה ותזוזת הצנתר ממקום רצוי בתעלת השדרה.

 

איך בוחרים מטופלים מתאימים? 

 

לפני קבלת ההחלטה הסופית, נעשה למטופל שמועמד להשתלת משאבה מבחן התאמה. במהלך התהליך מוזרק בקלופן לתוך תעלת השדרה. ההזרקה נעשית בדרך כלל באמצעות ניקור מותני או דרך צנתר זמני. במידה ואכן חלה הטבה במידת הספסטיות, אזי המועמד עולה שלב לקראת ההשתלה עצמה. שינויים במידת הספסטיות נמדדים בעזרת שימוש בסולם Ashworth. ירידה של נקודה או שתיים בסולם נחשבת בדרך כלל לתגובה חיובית. בנוסף למדד אובייקטיבי נלקחים בחשבון גם מדדים סובייקטיביים כמו רמת הכאב.

 

מתי אסור להשתיל משאבת בקלופן?

 

1. זיהום בגוף בזמן ההשתלה (התוויה זמנית).

 

2. היסטוריה של רגישות יתר או אלרגיה לבקלופן.

 

3. מטופל בממדים שלא תומכים במיקום מתאים של המשאבה.

 

אילו מצבים דורשים זהירות יתרה? 

 

1. מטופלים עם הפרעה כלשהי בזרימת נוזל חוט השדרה CSF (הידרוצפלוס).

 

2. אפילפסיה או מצבי כפיון אחרים.

 

3. אי ספיקה נשימתית או קרדיווסקולארית.

 

4. חוסר יציבות כללית במצבו הרפואי של המטופל.

 

5. דיכאון חמור.

 

6. היסטוריה של היענות נמוכה לטיפול (נדרשים ביקורים למילוי המשאבה או שינוי מינון). 

 

ניתן לומר כי יש לשקול טיפול במשאבת בקלופן כאשר ישנה ספסטיות חמורה עם חוסר סבילות או תגובה לא טובה לטיפול דרך הפה או לטיפולים פיזיקאליים אחרים. לפני בחירת המטופל יש לזכור כי התהליך דורש רמת מחויבות גבוהה מצד המטופל ומשפחתו. לאחר ירידה בספסטיות, ניתן להמשיך את תהליך השיקום ולהפיק ממנו את המרב. 

roni9
29/10/15 20:27

היי, הייתי רוצה לשמוע על המגבלות בחיי היום יום של מושתלי משאבה מכל הבחינות, בנוסף, האם המשאבה נחשבת בביטוח לאומי לנכות?

תודה מראש על התשובה