אנשים הסובלים מכאב כרוני ברמה בינונית עד גבוהה, לעיתים מטופלים בתרופות אופיואידיות כמו תכשירי מורפין, אוקסיקודון, פנטניל (מדבקות) ואחרים. מנגנון הפעולה של תרופות אלה מבוסס על הפעלת קולטנים ספציפיים לאופיואידים ובכך מושגת הפחתה של תחושת הכאב.

קולטנים ספציפיים לאופיואידים נמצאים במוח, בחוט השדרה ובאיברים אחרים בהם מערכת העיכול. הפעלת אופיואידים במערכת העיכול עלולה לגרום להאטה בפעילות המעיים ולתופעות לוואי שהשכיחה בהן זו עצירות.

סקר שנערך בשנת 2004 מצא שבקרב מטופלים שנטלו תרופות אופיואידיות לכאב שאינו ממקור סרטני, 41% סבלו מעצירות ברמות חומרה שונות.

מלבד עצירות, עלולות להופיע תופעות לוואי נוספות הקשורות למערכת העיכול כמו תחושה לא נעימה בבטן (לחץ, עוויתות), בטן תפוחה, יציאות צמיגיות וגם הרגשה של קושי בהתרוקנות ותחושת צורך בהתרוקנות. תופעות לוואי אלה גורמות לסבל רב וירידה באיכות החיים.

מה עושים?

אמצעים לא תרופתיים:

• חשוב לדווח לרופא המטפל או לאחות מיד כשמופיעות תופעות הלוואי.

• הקפידו על תזונה עשירה בסיבים ותאית כמו פירות וירקות.

• הקפידו על שתייה מרובה גם כאשר אתם לא חשים צמא.

• בצעו פעילות גופנית כמו הליכה או כל פעילות אחרת באופן סדיר במהלך השבוע. ידוע כי פעילות גופנית ממריצה את תנועתיות המעי ומקלה על ההתרוקנות.

• נסו להתרוקן בשעה קבועה במהלך היממה ובכך להרגיל את המעי לפעילות סדירה.

אמצעים תרופתיים: 

ניתן להיוועץ ברופא לגבי טיפול תרופתי

חומרים מרככים - מטרתם לרכך את הצואה ולאפשר מעבר קל במעי. לעיתים חומרים אלה אינם יעילים בגלל תנועתיות ירודה של המעי. אם בוחרים בכיוון זה מומלץ לשתות נוזלים במקביל. קיימות מספר אפשרויות בתחום זה: 

סופחי נוזלים - תכשירי מלחי מגנזיום ומלח אנגלי יוצרים סביבה היפר אוסמוטית בחלל המעי ובכך מגבירים את ספיחת הנוזלים לאזור זה, מה שמביא לכך שהצואה הופכת ליותר רכה. גם הסוכר לקטולוז-אבילק פועל במנגנון זה.

ריכוך וסיכת דופנות המעי - שמנים שאינם נספגים במערכת העיכול כמו פרפין מסייעים לריכוך והחלקת הצואה החוצה.

תרופות המגבירות את תנועתיות המעי - לקסטיבים (משלשלים) ממריצים פועלים על המרכיב העצבי והשרירי ובכך מגבירים את תנועתיות המעי. תרופות אלה עלולות לגרות את רירית המעי ויש מצבים בהם מסוכן להשתמש בהן. יש לדווח לרופא/ה לגבי בחילות, הקאות או אי נוחות באזור הבטן. במידה והופיעו שלשולים המהווים בעיה – הפחתת המינון עשויה לסייע. 

שילוב פומי של נלוקסון/נרקן (Naloxone/Narcane) - תרופה זו היא תרופה אנטגוניסטית המנטרלת את השפעת האופיואידים במערכת העיכול. קיימת גם התרופה טרגין, המשלבת אוקסיקודון שהינה תרופה אופיואידית ונלוקסון ובכך מאפשרת הקלת כאב במקביל להפחתת תופעות הלוואי הקשורות למערכת העיכול. במידה ואתם סובלים מעצירות, בחילות או תופעות לוואי אחרות כתוצאה מנטילת אופיואידים, שאלו את הרופא לגבי אפשרות זו.

החלפת תרופה אופיואידית אחת באחרת - בשוק קיימות תרופות אופיואידיות מסוגים שונים. מטופל מסוים יכול להגיב לאופיואיד אחד באופן שונה מאשר לאחר. במידה והתגובה לטיפול אינה משביעת רצון בהקלת הכאב או בקיום תופעות לוואי,  ניתן לבחון אפשרות זו. יש לציין כי תרופות אופיואידיות  ניתנות בדרכים שונות כמו בליעה, מתן ורידי , מלעורי (מדבקות), או רקטלי. חשוב לברר לגבי כל אחת מהדרכים ולהיות שותפים בבחירת הדרך המיטבית.

שילוב תרופות נוספות להפחתת כאב - מתן אופיואידים בשילוב תרופות כמו אקמול, אופטלגין, תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות או תרופות נלוות אחרות, עשוי להפחית את מינון האופיואידים ולהקל על תופעות הלוואי,  כולל עצירות.

** במידה וקיימת נטייה לעצירות בטרם תחילת הטיפול, חשוב לדווח לרופא או לאחות. מעבר לסבל ואי נוחות, עצירות שאינה מטופלת עלולה לגרום לסיבוכים קשים, לכן חשוב לטפל בבעיה מוקדם ככל האפשר. 

* עידית רונן היא מנהלת תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים, ומרכזת תחום הכאב במרכז שניידר לרפואת ילדים, יו"ר עמותת פורום הסיעוד לטיפול בכאב, ומנהלת בקהילת כאב ב"כמוני"