מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםכל מה שצריך לדעת על פקקת ורידים עמוקה (DVT)

כל מה שצריך לדעת על פקקת ורידים עמוקה (DVT)

פקקת ורידים עמוקה היא מצב בריאותי מסוכן. מהם גורמי הסיכון? מהם סימני האזהרה?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פקקת ורידים עמוקה (DVT) נגרמת עקב היווצרות קרישי דם, בעיקר בוורידי הרגליים. קרישים אלו מפריעים לזרימת הדם בוורידים ועלולים להיסחף ולחסום את כלי הדם וגם להגיע לריאות (תסחיף ריאתי), מה שבאופן נדיר עלול לסכן חיים.

 

שיעור מקרי הפקקת הממוצע בקהילה הוא מקרה אחד לכל 1,000 תושבים בכל שנה, כך שבארץ בכל שנה צפויים כ-8,000 מקרי פקקת ורידים. בקרב מאושפזים שכיחות הפקקת גבוהה הרבה יותר. בכ 1-2% מהמאושפזים תאובחן פקקת על סמך תסמיניהם. מתוך מקרי המוות של מאושפזים, ב-11% מהמקרים הסיבה היא תסחיף ריאתי.

 

מהם גורמי הסיכון?

 

קיימים גורמי סיכון רבים לפקקת ורידים בהם: הריון, עודף משקל, העדר פעילות גופנית, עישון, מחלות רקע - בייחוד סרטן ושימוש בתרופות - בייחוד הורמונים וגלולות למניעת היריון. גורם סיכון נוסף הוא חוסר ניידות - בין אם מדובר בריתוק למיטה בשל פציעה או מחלה, טיסות או נסיעות ממושכות.

 

מעבר לגורמים אלה, ל-10 עד 20 אחוז מהאוכלוסייה יש נטייה מולדת לקרישת דם שמעלה את הסיכון לפקקת. כך שאם קיים רקע משפחתי של פקקת ורידים עמוקה, ייתכן שיש גורם גנטי שמגביר את הסיכון. גם בקרב מאושפזים וגם בקהילה, המנבא העיקרי לפקקת הוא הגיל - הסיכון עולה ככל שהאדם מבוגר יותר.

 

מהם סימני האזהרה?

 

לא תמיד הפקקת תסמינית, אם כי ברוב החולים קיימים סימני אזהרה. הבעיה היא שמדובר בסימנים שאינם ספציפיים לפקקת ולכן לעתים קשה לדעת שאכן מתפתחת פקקת ורידים עמוקה. הסימנים הקלאסיים הם כאבים ונפיחות ברגל. אחרים מתלוננים על נוקשות ומלאות מסוימת של העור והשרירים ברגל. לעיתים יש ברגל שינוי צבע קל לגוון סגלגל - כחול, ויש המפתחים התכווצויות שרירים ברגליים. 

 

איך נדע מתי אנו בסכנה?

 

שילוב של אחד מגורמי הסיכון - כמו טיסה ארוכה, התחלת שימוש בגלולות, ריתוק למיטה, הריון, רקע משפחתי וכדומה - יחד עם הופעה של אחד מסימני האזהרה כמו נפיחות ברגל, צריך להדליק נורה אדומה ולשלוח אתכם לרופא.

 

איך אפשר למנוע פקקת ורידים?

 

יש לטפל בגורמי הסיכון. בנוסף, חשוב להקפיד להזיז את הרגליים ולקום ולהסתובב לפרקים בנסיעות ארוכות, ישיבות ממושכות מול המחשב ובטיסות. אם יש סיפור משפחתי של פקקת, הרי שלנוכח סיטואציות של סיכון כמו טיפול הורמונאלי, גלולות או הריון יש להתייעץ עם רופא. אנשים שאכן נמצאים בסיכון צריכים לקבל טיפול תרופתי למניעת קרישת דם עד שהסיכון חולף.

 

כיצד מאבחנים?

 

האבחון הראשוני נעשה על סמך השילוב של נוכחות גורמי סיכון והתסמינים הטיפוסיים עליהם פירטנו. הבדיקה השכיחה לאבחון פקקת ברגליים היא סונאר של ורידי רגליים. אבחון של תסחיף ריאתי נעשה בעזרת CT של כלי הדם הריאתיים (CT אנגיו) או על ידי מיפוי ריאות.

 

איך מטפלים?

 

הטיפול בכל סוגי הקרישים דומה ונסמך על תרופות נוגדות קרישה. תרופות אלה מנטרלות פקטורי קרישה פעילים או מונעות יצור של פקטורי קרישה. לרוב הטיפול מתחיל בזריקות הפארין במשקל נמוך ומוחלף בהמשך לטיפול פומי (הניטל בבליעה).

 

 

*ד"ר אהרן לובצקי הוא רופא במרכז הארצי להמופיליה והמכון לקרישת דם במרכז הרפואי שיבא

 

מוני-סטון
26/05/23 6:51

התגלה אצלי DVT כנראה גנטי מאבא שלי.אני נוטל מדלל דם מסוג "אליקוויסט" 5mg פעמיים היום.שאלתי היא אני עומד לטוס לספרד האים אני צריך לשנות משהו לפני הטיסה???

Jully1
22/09/21 12:41

שלום רב, אמא שלי בת 76, התגלו אצלה קרישי דם ברגליים , היא מתלוננת על כאבי רגליים ושריפה, הרופא נתן ל סוגי מדללים , אך היא אינה חשה שיפור. הוא טוען שהכאבי רגליים קשורים לקרישים מצד שני האורטופד טוען שזה מהפריצת דיסק שיש לה, מה ניתן לעשות אם היא אינה חשה שינוי עם המדללים?