מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-2

מנהלי קהילה

פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת
ד
ד"ר נירית אבירן ברק
בוגרת לימודי רפואה בטכניון. בשנת 2000 סיימתי התמחות ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון, ובשנת 2006 התמחות בסוכרת ואנדוקרינולוגיה בבית החולים שיבא, תל השומר. כיום עובדת כאנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, במרכז הרפואי נתניה ומטפלת בחולי סוכרת, אוסטאופורוזיס, בלוטת התריס ועוד..נושא האוסטאופורוזיס קרוב מאד לליבי ויש לי מטופלות ומטופלים רבים הסובלים מבעיה זו. במקביל לומדת לימודי רפואה משלימה בשביל הנשמה. מקבלת מטופלים במסגרת מכבי שירותי בריאות בנתניה ובאופן פרטי (החזרים מקופ"ח לאומית וביטוחים פרטיים) בכפר סבא. טלפון לקביעת תור 0733700700 לאתר שלי לחצו כאן
ד
ד"ר נעמי לוין יינה
בוגרת ביה\"ס לרפואה בירושלים. מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה. רופאה בכירה במכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי שיבא, תל השומר
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
ד
ד"ר פזית שקד רוקחת קלינית מומחית
שלום. אני ד"ר פזית שקד, רוקחת קליניתמובילה ופורצת דרך בישראל, היחידה בעלת תעודה מארה"ב של מומחית בטיפול תרופתי בקהילה. מאחוריי 23 שנות ניסיון שבהן הבאתי אלפי מטופלים בארה"ב ובישראל לאיזון תרופתי ובריאותי. צמצום תרופות מיותרות, איזון מחלות דרך תזונה ומניעת תופעות לוואי מתרופות הם נר לרגליי. במהלך שנות עבודתי התמקצעתי בנושא הטיפול בסוכרת וכיום אני משלבת הדרכה וליווי תזונתי יחד עם טיוב הטיפול בתרופות. בעבודה שלי משולבים יחס אישי חם, עוטף ומתחשב למטופלים ומקצוענות בתפירת הטיפול התרופתי היעיל והבטוח ביותר תוך השגת שיתוף פעולה מיטבי של הרופאים איתם אני מתקשרת באופן אישי לגבי כל מטופל/ת. לאחר תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית השלמתי תואר ד"ר ברוקחות קלינית באוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, פנסילבניה בארה"ב, סטאג' בבית חולים Albert Einstein Medical Center בפילדלפיה, פנסילבניה. שימשתי 8 שנים כמנהלת שירותי רוקחות קלינית בבית חולים St. Mary Medical Cente בפרברי פילדלפיה , 13 שנים כרוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית" ומזה 12 שנים נותנת שירות פרטי בלבד במסגרת הקליניקות בתל אביב וחדרה
בתאל בר
בתאל בר
היי. שמי בתאל וזה האני מאמין שלי: אורח חיים בריא משלב ליווי מקצועי ואישי יחד עם תמיכה רגשית ומותאמת לנפש לאדם. מעל 10 שנים של עשייה מספקת כאחות כירורגית בבית חולים שעדיין נמשכת, ראיתי לא מעט מטופלים שנזקקו בדיוק לזה. אז החלטתי לתת להם את זה במסגרת בקליניקה שלי בה אני מלווה מטופלים סוכרתיים במקצועיות ורגישות מרבית, לשינוי המיוחל שלהם. במקביל, אני מתמחה במכון אדלר בלימודי קוצ'ינג בשאיפה לתת ערך מוסף למטופלים שלי כמאמנת אישית לאורח חיים בריא. מזמינה אתכם לעקוב אחריי ולהתייעץ בכל נושא שיעלה ובראש וראשונה, מאחלת לכולנו הגשמה עצמית ובריאות איתנה! שלכם, בתאל
כמוניסוכרת סוג-2חדשותאיזו תרופה יעילה יותר לטיפול בבצקת ברשתית עקב סוכרת?

איזו תרופה יעילה יותר לטיפול בבצקת ברשתית עקב סוכרת?

מחקר השווה בין לוסנטיס, אווסטין ואייליה ומצא: שלושתן יעילות מאוד, אך לאייליה יתרון במטופלים מסוימים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

המחלה רשתית סוכרתית (רטינופתיה סוכרתית) הינה אחד הסיבוכים של מחלת הסוכרת – סיבוך נפוץ המתפתח בכ-25% מחולי הסוכרת ומהווה את הגורם העיקרי לעיוורון וראייה ירודה באנשים מתחת לגיל 50 בעולם המערבי. הסיכון להתפתחות רשתית סוכרתית תלוי במשך הסוכרת ובאיזון המחלה. 

 

"כחלק ממחלת הרשתית הסוכרתית, כלי הדם ברשתית נהיים חדירים יותר מהתקין, דבר המביא להצטברות נוזל (בצקת) במרכז הראייה – מצב המכונה בצקת של מרכז הראייה על רקע סוכרת (Diabetic macular edema)" אומרת פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך עיניים במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). "בצקת זו מתרחשת בכ-50% מהחולים ברשתית סוכרתית".

 

פרופ' לבנשטיין מסבירה כי עד לפני מספר שנים הטיפול בלייזר היה הטיפול העיקרי בבצקת של מרכז הראייה על רקע סוכרת. טיפול זה הצליח לייצב את הראייה בחלק גדול מהמקרים, אולם בדרך כלל לא הביא לשיפור בראייה שכבר ניזוקה עקב המחלה. בעשור האחרון הוכחה היעילות של טיפול בהזרקות תוך עיניות של חומרים המקטינים את חדירות כלי הדם בטיפול במצב זה.

 

התרופות הניתנות בהזרקה הן תרופות ביולוגיות נוגדות החלבון Vascular Endothelial Growth Factor – או בקיצור VEGF. מדובר בחלבון המצוי ברמות גבוהות ברשתית של חולים עם מחלת רשתית סוכרתית, המגביר את חדירות דפנות כלי הדם - כך שרמות גבוהות שלו מחמירות את הבצקת. 

 

קיימות שלוש תרופות שהוכחו כיעילות במנגנון של חסימת VEGF: לוסנטיס (Ranibizumab) אווסטין (Bevacizumab) ואייליה (Aflibercept). בנוסף, כנראה שגם דלקת מקומית משפיעה על התפתחות המחלה, ויש לציין כי בשנים האחרונות הוכחה יעילות גם של סטרואידים מסוג Ozurdex במתן תוך עיני במחלה זו.

 

כל התרופות הקיימות הוכחו בשנים האחרונות כיעילות מאוד במניעת ההידרדרות בראייה ואף בהבאה לשיפור בראייה בסובלים ממחלת רשתית סוכרתית עם בצקת באזור מרכז הראייה.

 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ביקש להשוות את היעילות של שלוש התרופות נוגדות החלבון VEGF לטיפול בבצקת באזור מרכז הראייה על רקע סוכרתי.

 

לטובת המחקר, שמומן על-ידי מכון העין הלאומי בארה"ב (NEI) השייך למכון הלאומי לבריאות (NIH), חוקרים אמריקאים מרשת DRCR.net שמטרתה פתרון בעיות עיניים הקשורות לסוכרת, גייסו 660 אנשים עם בצקת במרכז הראייה בגיל 61 בממוצע, מ-89 מרכזים קליניים. כל המטופלים אובחנו עם סוכרת סוג 1 או סוג 2 וחיו עם המחלה זמן ממושך - 17 שנים בממוצע.

 

הנבדקים חולקו באופן רנדומלי לקבל הזרקות של אחת מתוך שלוש התרופות: לוסנטיס (0.3 מ"ג) אווסטין (1.25 מ"ג) ואייליה (2 מ"ג). התרופות ניתנו במרווחים של ארבעה שבועות לפחות - לפי הצורך בהתאם לבדיקות חודשיות. חדות הראייה של המטופלים נבדקה שנה לאחר תחילת הטיפול. מדד חדות הראייה נע בטווח של 0-100, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על חדות ראייה טובה יותר.

 

שיפור משמעותי בראייה 

 

תוצאות המחקר מוכיחות כי שלוש התרופות שנבדקו הן יעילות - כולן שיפרו את הראייה באופן משמעותי בסוכרתיים עם בצקת במרכז הראייה. לפי ממצאי המחקר, היעילות של שלוש התרופות דומה מאוד כאשר חדות הראייה ההתחלתית לפני הטיפול היא טובה יחסית, אולם נמצא יתרון ביעילות של אייליה במטופלים עם חדות ראייה נמוכה יחסית.

 

כאשר נכללו כל המשתתפים במחקר, ללא הפרדה לפי חדות ראייה התחלתית, השיפור בחדות הראייה מתחילת המחקר עד שנה לאחר מכן היה 13.3 עם אייליה, 11.2 עם לוסנטיס ו-9.7 עם אווסטין. אך כאשר בוצעה חלוקה לפי חדות ראייה התחלתית, נמצא שרק כאשר חדות הראייה ההתחלתית הייתה נמוכה יחסית, היה לאייליה יתרון משמעותי על פני התרופות האחרות. בקרב נבדקים שראייתם לפני קבלת הטיפול הייתה 20/50 או גרוע מכך, השיפור בחדות הראייה היה 18.9 עם אייליה, 14.2 עם לוסנטיס ו-11.8 עם אווסטין.

 

באלה שהראייה שלהם דורגה בין 20/40 ל-20/32 לפני קבלת הטיפול, השיפור בחדות הראייה היה 8.3 עם לוסנטיס, 8 עם אייליה ו-7.5 עם אווסטין - ללא הבדל משמעותי. עוד נמצא כי לשלוש התרופות פרופיל בטיחותי דומה.

 

"המחקר הזה מהווה נדבך נוסף בידע המתפתח שלנו בנוגע לטיפול במחלת רשתית סוכרתית" אומרת פרופ' לבנשטיין. היא מסבירה כי בניגוד למחקרים קודמים בהם הטיפול ניתן במרווחי זמן קבועים, החולים במחקר זה, בשלוש הקבוצות, נבדקו אחת לחודש וקיבלו טיפול על פי הצורך. "שמחנו לראות שגם בצורה זו של מתן הטיפול הייתה יעילות מעולה לכל התרופות שאנו נותנים. בנוסף, התרשמנו שכאשר חדות הראייה ההתחלתית בינונית ומטה, האייליה הייתה יותר יעילה מלוסנטיס שניתן במחקר במינון 0.3 מ"ג. יש לציין שבארץ ובאירופה המינון הקיים של לוסנטיס הוא 0.5 מ"ג".

 

"אין ספק שבשנים האחרונות חלה פריצת דרך בטיפול במחלת רשתית סוכרתית עם אפשרות למנוע את העיוורון ברוב הגדול של המקרים" מסכמת פרופ' לבנשטיין.

 

 

New England Journal of Medicine, February 18, 2015