מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותכמה ישראלים סובלים מחיטוט כפייתי בעור?

כמה ישראלים סובלים מחיטוט כפייתי בעור?

1 מכל 20 ישראלים בוגרים סובל מחיטוט כפייתי בעור, הנקשר במחקר חדש לדיכאון, חרדה וסוכרת


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חיטוט כפייתי בעור מהווה הפרעה נפשית מוכרת, שאף הוכנסה לראשונה במאי 2013 לספר האבחנות הפסיכיאטריות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי במהדורתו החמישית והעדכנית - ה-DSM5, כאחת ההפרעות הטורדניות-כפייתיות (Obsessive-Compulsive Disorders).

 

הפרעה זו קרויה בלעז 'Excoriation' או 'Skin Picking' (חיטוט כפייתי בעור), ומאופיינת בגירוד וקילוף בלתי נשלטים בעור החוזרים על עצמם באופן כפייתי ובלתי נשלט, ומובילים לפגיעה ברקמת העור. כדי להגדיר אדם כסובל מההפרעה, עליו להיות מודע להפרעה ולנסות להפחית או להפסיק את הפגיעה בעור ולסבול ממצוקה או פגיעה בתפקוד כתוצאה מכך.

 

מחקר חדש שנערך בישראל העלה במדגם של האוכלוסייה הבוגרת כי 5.4% - אחד מכל 20 בוגרים - סובל מהתופעה בדרגת חומרה כלשהי. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים ממחלקת עור בבית החולים הדסה עין-כרם, בשיתוף חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטאנפורד ומהמרכז הרפואי של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, אוניברסיטת קופנהגן בדנמרק ומחוז ירושלים של שירותי בריאות כללית. נכללו בו 2,145 נבדקים בוגרים שנאספו בשלוש מרפאות משפחה קהילתיות בירושלים או שהיו הורים וסבים וסבתות לילדים שטופלו במרפאת חוץ של מחלקת העור בבית החולים הדסה עין-כרם. התופעה אובחנה באמצעות שאלונים ייעודיים הקרויים SPD הכוללים 13 שאלות, וכן חולקו לנבדקים שאלונים נוספים להערכת תחלואה נלווית. 

 

המחקר בחן האם הבדלים תרבותיים משפיעים על שכיחות התופעה, ולא מצא הבדל מובהק במדגם בין שיעור היהודים המעידים על חיטוט בעור (6.1%) לבין שיעור הערבים (4.3%) הסובלים מההפרעה. כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק בין שיעור הנשים הסובלות מההפרעה (5.9%) לשיעור הגברים (4.6%), ובין נבדקים עם שנות השכלה שונות או רמות הכנסה שונות.

 

עם זאת, נמצא כי שכיחות התופעה מדווחת יותר בקרב נבדקים מתחת לגיל 30 – הן בכלל המדגם והן באופן ספציפי בקרב נבדקים מהאוכלוסייה הערבית. בנוסף, נמצא כי לאנשים החיים לבדם ללא בן/בת זוג סבירות גבוהה יותר לסבול מהתופעה.

 

בהמשך נמצא כי חיטוט כפייתי בעור קשור לתחלואה פסיכיאטרית נלווית, ובייחוד לדיכאון, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. בכלל הנבדקים, שיעור הדיכאון מבין אלו שדיווחו על חיטוט כפייתי בעור (12.7%) היה גבוה פי 2.44 בהשוואה לאלו שלא דיווחו על התופעה (5.2%). קשר אובחן גם להפרעת חרדה כללית, ששכיחותה בקרב הסובלים מחיטוט כפיית בעור (3.44%) היה גבוה פי 3.86 בהשוואה לאחרים (0.89%).

 

כמו כן זוהה קשר בין התופעה להפרעה בדימוי גוף בקרב נבדקים יהודים, אך לא בקרב ערבים, וכן בקרב אנשים שמדווחים על צריכת אלכוהול מוגברת ושימוש בסמים. ניתוח פרטני העלה כי לשתייני אלכוהול היו סיכויים גבוהים יותר פי 2.48 לסבול מהתופעה, ולאנשים המגדירים עצמם כלחוצים היה סיכוי גבוה ב-12% לתופעה.

 

סוכרתיים מחטטים יותר 

 

עוד העלה המחקר כי שיעור החולים בסוכרת סוג 2 בקרב אנשים הסובלים מחיטוט כפייתי בעור (2.58%) היה גבוה ב-68% מהשיעור בקרב אלו שאינם סובלים מהתופעה (1.53%), והפער היה גבוה במיוחד בקרב חולי סוכרת באוכלוסייה היהודית בין אלו שמדווחים על התופעה (1.72%) לאלו שאינם מדווחים עליה (0.86%).

 

בספרות הרפואית כבר נקשר בעבר חיטוט מוגבר בעור למספר מחלות המשפיעות על רמות ההורמונים בגוף ועל תפקוד המערכת החיסונית בגוף, לרבות סוכרת, פסוריאזיס ודלקות בכבד. במחקר הנוכחי נמצאה גם שכיחות גבוהה יותר של תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) המאופיינת בעור יבש הנוטה לגירודים בקרב הסובלים מהתופעה (2.58%) בהשוואה לאחרים (0.34%). לצד אלה, שיעור הסובלים מיתר לחץ דם דווקא היה נמוך יותר בקרב אנשים עם חיטוט כפייתי בעור (0.86%) בהשוואה לנבדקים שלא דיווחו על התופעה (1.63%).

 

שיעור הסובלים מגרד כפייתי שנמצא במחקר הנוכחי גבוה יחסית לשיעורים שאובחנו במחקרים קודמים במדינות מערביות, שאמדו את היקף התופעה ב-1.25% עד 5.4% בקרב בוגרים ובאופן ספציפי ב-2% עד 9% בקרב סטודנטים. התופעה לרוב מלווה בתחלואה נפשית נוספת. מחקר שנערך במדגם של סטודנטים אמריקאים, ופורסם במארס-אפריל 2013 בכתב העת General Hospital Psychiatry מצא בקרב הסובלים מהתופעה שיעורים גבוהים יותר של דיכאון, חרדה, שימוש בסמים והפרעות שליטה בדחפים, ועבודות אחרות זיהו גם קשר להפרעה בדימוי גוף (BDD, Body Dysmorphic Disorder) המאופיינת בהטרדה מופרזת ממאפיינים שונים בגוף.

 

החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Comprehensive Psychiatry, מסכמים כי על מוסדות רפואיים בישראל להתייחס לתופעת החיטוט הכפייתי בעור על רקע שכיחותה הגבוהה וכן להתייחס למצוקה נפשית נלווית בקרב אנשים שמאובחנים בה. 

 

העבודה מצטרפת למחקרים נוספים המזהים קשרים בין התנהגויות כפייתיות להפרעות דיכאון וחרדה. מחקר ישראלי נוסף שהתפרסם לאחרונה מצא קשר בין שופינג כפייתי באינטרנט לרמות גבוהות של חרדה כללית, ולאחרונה אף נחקרת הפרעת אכילה בעלת מאפיינים כפייתיים – תסמונת אכילה לילית – המתבטאת בזלילה כפייתית בשעות הלילה ומלווה לעתים גם בהפרעות דיכאון וחרדה.

 

 

Comprehensive Psychiatry, Doi: 10.1016/j.comppsych.2014.12.008