מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאושר סופית: אין צורך באישור רפואי כדי להתאמן במכון כושר

אושר סופית: אין צורך באישור רפואי כדי להתאמן במכון כושר

חוק שמאפשר להתאמן במכון כושר על פי שאלון רפואי והצהרה בלבד ייכנס לתוקף תוך 90 יום


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הכנסת אישרה אמש בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק מכוני הכושר, המאפשר להתקבל לאימונים במכון כושר לפי שאלון רפואי והצהרה אישית של המתאמן בלבד, וללא צורך באישור של רופא משפחה. לפי התיקון לחוק, נוסח השאלון הרפואי וההצהרה ייקבעו על ידי משרד הבריאות, ובמקרה שהמתאמן יכלול בהצהרתו תשובה חיובית – למשל שאובחן בעבר עם מחלת לב – הוא יידרש להציג בפני מכון כושר גם אישור של רופא ולפיו האימון בחדר כושר אינו מהווה סיכון לבריאותו. התיקון לחוק שהוגש לכנסת ביוזמת שרת התרבות והספורט מירי רגב, עבר בתמיכת 31 חברי כנסת וללא מתנגדים, וייכנס לתוקפו תוך 90 יום.

 

התיקון נקבע לחוק מכוני הכושר משנת 1994, שקבע כי אימון בחדר כושר יעשה רק על סמך אישור רפואי, קביעה שנתקלה בשנים האחרונות בביקורת מצד רופאי המשפחה בישראל שמתמודדים עם עומס רב בעבודה ועלייה בדרישות מצד מטופלים לקבלת אישורים רפואיים. בנוסף, בדברי ההסבר לתיקון לחוק שאושר, נקבע כי האישורים הרפואיים הנדרשים לצורך אימון בחדר כושר "מונעים מאנשים רבים לעסוק בפעילות גופנית, וזאת מבלי שהוכח מדעית כי תעודות רפואיות מהוות כלי סינון מתאים. נראה כי הנזק מאי קיום פעילות גופנית רב מהתועלת בביצוע הבדיקות ואישור רופא".

 

מאבקם של הרופאים בריבוי אישורים רפואיים עלה בחודשים האחרונים מדרגה, כשבחודש בפברואר 2015 רופאים הונחו שלא לתת אוטומטית אישור לחדר כושר, וזאת במסגרת נייר עמדה של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית. נייר העמדה קרא לרופאים להעביר למטופלים הדורשים זאת אישורי כשירות רפואית כלליים בלבד, בנוסח אחיד, ולהימנע ממתן אישור לביצוע פעילות בעלת מאפיינים ספציפיים, לאחר שרופאים נתבקשו לספק אישורים רפואיים לאירועי ספורט, כמו ריצות מרתון, ולמגוון סיבות נוספות, לרבות פעילויות צלילה ונופש, מועמדות לפקולטה לרפואה, לימודי הוראה, אימוץ ילדים ועבודה במשחטות.

 

המקור הגנטי

 

היקף הסיכון לאירוע לב במסגרת אימון כושר ופעילות גופנית אינטנסיבית עדיין נחקר בקהילה הרפואית. ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מבית החולים איכילוב ומכללת וינגייט, ופורסם במארס 2011 בכתב העת Journal of the American college of Cardiology, העלה כי שכיחות מוות פתאומי בעת פעילות ספורטיבית בקרב ישראלים עולה באופן מתון, מ-2.54 מקרים למאה אלף איש בשנים 1997-1985 ל-2.66 מקרים למאה אלף איש בשנים 2009-1998. העבודה העלתה כי אין תועלת בביצוע בדיקות אק"ג תקופתיות לאתלטים ככלי להתמודדות עם התופעה.

 

מחקר נוסף מאוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב, שפורסם באוגוסט 2014 באותו כתב העת, העלה כי היקף אירועי הלב החמורים הפתאומיים בעת פעילות ספורטיבית נמוך פי עשרה בהשוואה לאירועים חמורים של מכות חום במהלך פעילות ספורטיבית מאומצת.

 

איגוד הרופאים הקרדיולוגים בישראל פרסם בשנת 2010 נייר עמדה שקורא לביצוע בדיקות רפואיות וגנטיות לאנשים שקרוביהם מתו מוות פתאומי מדום לב, בין השאר על רקע פעילות ספורטיבית, לאחר שהוכח כי קיים קשר גנטי לתופעה. בדיקות אלה אינן כלולות נכון להיום בסל הבריאות הממלכתי.
בקרב צעירים עד גיל 40, מחצית ממקרי המוות הפתאומיים נגרמים ממחלת לב גנטית שהיא מחלה ראשונית של שריר הלב (קרדיומיופתיה) או הפרעה חשמלית ראשונית של הלב. מחקרים שונים כבר קשרו בין מספר מוטציות גנטיות למוות פתאומי מהתקף לב, למשל מוטציות בגנים המסומנים באותיות KCAQ, KCNH ו-ACN5. לאחר שמתגלה מוטציה גנטית שמעלה את הסיכון למוות פתאומי מהתקף לב, ניתן להציע ביתר שאת אימוץ של הרגלי חיים בריאים, ובמקרים מסוימים לבצע השתלה מניעתית של דפיברילטור לשיפור קצב הלב.

 

 

קישור להודעת הכנסת