ניתוחים לקיצור קיבה הפכו בשנים האחרונות לפופולאריים, לאחר שהוכחה יעילותם בטיפול בהשמנת יתר קיצונית וכן במצבי תחלואה נלווים להשמנה, כמו יתר לחץ דם וסוכרת.

באחרונה אף הוכח כי בכוחם של ניתוחים אלה לרפא באחוזים גבוהים את מחלת הסוכרת בקרב אנשים הסובלים מהשמנה וסוכרת סוג 2 במשולב.

עתה מצא מחקר מדנמרק כי ניתוח לקיצור קיבה שנעשה בשיטת מעקף קיבה (Gastric bypass) מקל בתסמינים של פסוריאזיס בקרב אנשים שסובלים במשולב מהשמנה ופסוריאזיס וכן אלו שמתמודדים עם שילוב של השמנה ודלקת מפרקים פסוריאטית.

מעקף מול טבעת

החוקרים ממספר מרכזים רפואיים בדנמרק ואוניברסיטת דרום דנמרק בקופנהגן בחנו את מאגר כלל תושבי דנמרק שעברו בין השנים 1997 ל-2012 ניתוחים לקיצור קיבה בשתי שיטות שונות – ניתוחי מעקף קיבה (12,364 מטופלים) וניתוחי טבעת מתכווננת (1,071 מטופלים). הגיל הממוצע לביצוע הניתוחים עמד על 41 שנים.

בניתוח סטטיסטי נמצא כי הנטייה לתסמיני פסוריאזיס בקרב אנשים שעברו ניתוחי מעקף קיבה הייתה נמוכה ב-48% בהשוואה לסיכון למחלה באוכלוסייה הכללית, ואילו גבוהה ב-23% בקרב אלו שעברו ניתוחי טבעת מתכווננת. בהתאמה, הנטייה לפתח פסוריאזיס חמור (severe psoriasis) הייתה נמוכה ב-56% בקרב מנותחים שעברו מעקף קיבה וגבוהה ב-18% בקרב אלו שעברו ניתוחי טבעת מתכווננת.

הסיכון לפתח תסמינים של דלקת מפרקם פסוריאטית היה נמוך במיוחד ב-71% בקרב מנותחים באמצעות מעקף קיבה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ונמצא גם נמוך ב-47% בקרב מנותחים באמצעות טבעת מתכווננת.

מהממצאים עולה כי אנשים עם השמנה ופסוריאזיס יכולים להקל על תסמיני הפסוריאזיס באמצעות ניתוחי קיצור קיבה, וכי מומלץ שיעברו ניתוחי מעקף קיבה שבהם השיפור בתסמינים משמעותי במיוחד, והסיכון להתפתחות התסמינים נמוך יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

שינויים הורמונאליים

החוקרים משערים כי הסיבה לממצאים עשויה להיות נעוצה בשינוי התזונתי שנלווה לניתוחי קיצור קיבה וכן לשינויים בפעילות הפיזיולוגית בעקבות אובדן מסת שומן לאחר ניתוח או בעקבות שינויים הורמונאליים שנלווים לניתוח. בעבודה נרמז כי יתכן והקשר להקלה בתסמיני פסוריאזיס קשורה לשינויים בהפרשת ההורמון GLP-1 לאחר הניתוח.

הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2016 של כתב העת JAMA Surgery. בגיליון מופיע לצד המחקר גם מאמר מערכת הקורא לבחון על רקע הממצאים את הניתוחים לקיצור קיבה ככלי טיפולי במחלות אוטואימוניות בכללותן, תוך הבנת הקשר הפיזיולוגי בין השמנה, מטבוליזם (חילוף חומרים) ואולי גם אוטואימוניות – כלומר תגובות לקויות שבהן המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הגוף עצמו, כפי שמתרחש בין השאר בפסוריאזיס.

עבודות רבות הצביעו לאורך השנים על קשר בין פסוריאזיס להשמנה וכן לסוכרת, שגם תסמיניה כאמור משתפרים לאחר ניתוחים לקיצור קיבה. מחקר אוכלוסייה נרחב מדנמרק שנסמך על מאגר של 4,614,807 נבדקים, ופורסם באוגוסט 2013 בכתב העת Diabetes Care מצא כי הסיכון לפתח סוכרת גבוה ב-49% בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וגבוה פי 2.13 בקרב מטופלים עם פסוריאזיס בינוני עד קשה, לאחר נטרול גורמי סיכון נלווים. גם מחקר מאוניברסיטת הרווארד שאמד את העלות הכלכלית של מחלת הפסוריאזיס בהסתמך על מאגר של 114,512 מטופלים שפורסם בפברואר 2011 העלה כי 8.7% אובחנו גם עם סוכרת והשמנה.

הקשר בין פסוריאזיס לסוכרת מוסבר גם בגורמי סיכון משותפים, לרבות עודף משקל והשמנת יתר, לחץ דם גבוה, כולסטרול רע (LDL) גבוה בדם ועודף שומנים (טריגליצרידים) בדם. שתי המחלות – פסוריאזיס וסוכרת – נקשרו בעבודות גם עם התסמונת המטבולית שמאובחנת בשכיחות של 40% בקרב חולי פסוריאזיס בהשוואה ל-23% באוכלוסייה הכללית.

הממצא שתועד בעבודה הנוכחית – ולפיו ניתוח לקיצור קיבה עשוי להועיל להקלה בתסמיני פסוריאזיס – אינו חד משמעי, ובספרות הרפואית מדווחים גם תיאורים הפוכים של מקרים בהם אנשים שעברו ניתוחים לקיצור קיבה פיתחו בהמשך פסוריאזיס, ועולה החשד כי הניתוח היווה טריגר להתפתחות המחלה.

לקבוצת קיצורי קיבה בכמוני 

JAMA Surgery, doi: 10.1001/jamasurg.2016.4610