מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותהתגלית המסעירה על תאי הכוכב ההפכפכים שבמוח

התגלית המסעירה על תאי הכוכב ההפכפכים שבמוח

תגלית פורצת דרך בתחום המחלות הנוירולוגיות: תאי מוח שאמורים לתמוך בתאי העצב הופכים בנסיבות מסוימות לתאים שתורמים לחיסולם


אסטרוציטים הם תאים דמויי כוכב שתפקידם לתמוך בתאי העצב (Shutterstock)
אסטרוציטים הם תאים דמויי כוכב שתפקידם לתמוך בתאי העצב (Shutterstock)

אסטרוציטים הם תאים דמויי כוכב שמתפקדים כתאי תמך – תאים הנדרשים להישרדות ותפקוד בריא של תאי העצב (הנוירונים) ומהווים את רוב התאים במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה).

 

אבל, כפי שמנסח זאת פרופ' בן ברס מאוניברסיטת סטנפורד שעמד בראש צוות המחקר החדש: "למדנו שהאסטרוציטים הם לא תמיד 'החברה הטובים'". המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Nature, חשף כי תחת נסיבות מסוימות, האסטרוציטים משנים את צורתם החיצונית ואת ההתנהגות שלהם ואז הם עלולים להרוס תאי עצב ותאים נוספים במוח. תהליך זה עשוי להניע את ההחמרה של מחלות נוירולוגיות ניווניות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון ואלצהיימר וכן את הנזקים לאחר פגיעה במוח או בחוט השדרה.

 

מה היה ידוע לפני המחקר?

 

התאים בצורת הכוכב היו במרכזם של מחקרים רבים. ידוע כי תפקידיהם של האסטרוציטים רבים וכוללים תמיכה למבנה המוח ותאי העצב, אספקת מזון לתאי העצב, ייצוב הסביבה הכימית במוח, השפעה על גדילת תאי העצב, בידוד התאים ושמירה על מעבר החומרים הכימיים המופרשים מהם, סיוע בשיקום והחלמת התאים מפגיעות ועוד.

 

ידוע גם כי פגיעות מוח טראומטיות, שבץ, זיהומים ומחלות יכולים לשנות את הצורה וההתנהגות של אסטרוציטים ולהפוך אותם ל'תגובתיים' (reactive). עם זאת, עד לאחרונה לא היה ברור אם אסטרוציטים תגובתיים הם "טובים" או "רעים".

 

בשנת 2012 צוות מחקר מאוניברסיטת סטנפורד זיהה כי קיימים שני סוגים של תאים אסטרוציטים תגובתיים: התאים להם קראו החוקרים A1 מתפתחים כאשר תאים אסטרוציטים רגילים נחשפים לרכיבים שנמצאים בדופן התאים של חיידקים. בניגוד אליהם, תאי A2 מתפתחים לאחר שיש מחסור בחמצן במוח, כפי שיכול להתרחש בעת שבץ מוחי לדוגמה. לתאי האסטרוציטים מסוג A2 יש יכולות שיקומיות התורמות למוח - הם מפיקים חומרים התומכים בצמיחת, הישרדות ובריאות תאי עצב, אבל האסטרוציטים מסוג A1 פולטים כמויות גדולות של חומרים המעוררים פעילות דלקתית.

 

כיצד אסטרוציטים "טובים" הופכים ל"רעים"? 

 

מאז אותה התגלית עסוק צוות המחקר בהבנה כיצד בדיוק אסטרוציטים מסוג A1 נוצרים ומה הם עושים. הניסויים הראו כי תאי A1 נוצרים כאשר תאים של מערכת החיסון במוח המכונים תאי מיקרוגליה פולטים גורמים מעוררי דלקת בתגובה לחשיפה לרכיבים שנמצאים בדופן התאים של חיידקים, פגיעות מוח או מחלות, ואלה משנים את ההתנהגות של האסטרוציטים הרגילים.

 

בסדרה של ניסויים בעכברי מעבדה החוקרים זיהו שלושה רכיבים מעוררי דלקת שהפקתם התעצמה לאחר חשיפת תאי המיקרוגליה לרכיבים בדופן התאים של חיידקים: TNF-alpha, IL-1-alpha, C1q. במוח, שלושת החומרים הללו מופרשים רק על ידי תאי מיקרוגליה ויחד הם הופכים תאים אסטרוציטים רגילים לתאים מסוג A1. 

 

למה גורמים האסטרוציטים הרעים? 

 

בשלב הבא, החוקרים מצאו כי אסטרוציטים מסוג A1, במקום לתמוך בתאי עצב, הפכו לרעילים עבורם. ממצא זה התגלה כאשר הם בחנו את התכונות של התאים מסוג A1 באמצעות תא עצב הגדל במעבדה. תא העצב יכול לגדול בתוך צלוחית מעבדה רק אם יש מסביבו תאים אסטרוציטים. צוות המחקר החליף את התאים האסטרוציטים הרגילים בתאים אסטרוציטים מסוג A1 וראה שמספר הסינפסות - הקשרים שיוצאים מהתא לעבר תאים אחרים - פחת בחצי והסינפסות שבכל זאת נוצרו לא תפקדו היטב.

 

בהמשך, כאשר החוקרים לקחו את התמיסה בה שמרו את התאים מסוג A1 והוסיפו אותה לתאי מוח מסוגים שונים - תאי עצב, אוליגודנדרוציטים (התאים שיוצרים מיאלין) ותאי גנגליון - כולם מתו. בעקבות הניסויים הללו הם הסיקו כי תאי A1 מפרישים חומרים רעילים, אם כי הרעלן שמפרישים תאי A1 טרם זוהה.

 

ממצא חשוב במיוחד שעלה מהניסויים הוא שבאמצעות חסימת החומרים שהופכים את האסטרוציטים הרגילים לאסטרוציטים רעילים מסוג A1, ניתן להציל את תאי מערכת העצבים ממוות.

 

בסופה של סדרות הניסויים, בחנו החוקרים רקמות מוח של אנשים עם טרשת נפוצה, ניוון שרירים (ALS), אלצהיימר, פרקינסון ומחלת הנטינגטון. בכל הבדיקות הם מצאו כמויות גדולות של תאים אסטרוציטים מסוג A1 באזורים שנפגעו מהמחלה.

 

מה משמעות הממצאים?

 

התקווה היא שהמחקר יוביל למציאת טיפולים שיחסמו את ההפיכה של תאים אסטרוציטים לתאים מזיקים (A1) או ינטרלו את הרעלן שהחוקרים מאמינים כי התאים הללו מפרישים, שגורם לפגיעה בתאי העצב, במטרה להאט ואולי אף לעצור את התהליך הניווני המתרחש במחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה, אלצהיימר ופרקינסון ולמנוע את המוות של תאי עצב בעקבות פגיעות במוח, לרבות שבץ או פגיעות חוט שדרה.

 

"אנחנו נרגשים מאוד בעקבות תגלית האסטרוציטים הרעילים לתאי עצב, מכיוון שהממצאים שלנו מראים שפגיעות חמורות ברשתית העין, במוח, ובחוט השדרה ומחלות נוירולוגיות ניווניות יכולות להיות מטופלות ביעילות רבה ממה שחשבנו בעבר". אמר פרופ' ברס בהודעה לעיתונות. ברס, שחוקר מזה יותר משלושה עשורים תאי מוח שאינם תאי עצב, תיאר את הממצאים כ"תגלית החשובה ביותר של המעבדה שלי מעולם".

 

 

Nature January 2017 doi:10.1038/nature21029