מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסמדריכים7 דברים שמותר (וחשוב) להגיד לרופא

7 דברים שמותר (וחשוב) להגיד לרופא

אתם לא רוצים לפגוע ברגשותיו, אתם מתביישים, אולי אתם פשוט לא חושבים שזה עניינו. למרות זאת, יש דברים שחשוב להגיד לרופא שלכם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מערכת היחסים בין רופא למטופל רגישה מטבעה. בין אם מדובר ברופא המשפחה הקבוע שלכם או ברופא מומחה, אתם סומכים עליו בדבר החשוב ביותר – הבריאות שלכם. אתם לא רוצים להיות "המטופל המעצבן", לפגוע ברגשותיו או לחשוף בפניו דברים שעלולים לגרור תגובות לא נעימות. זה מובן.

 

אבל חשוב להבין כי הבריאות שלכם היא קודם כל באחריותכם. ככל שאתם תדעו יותר על מצבכם וככל שהרופא ידע יותר עליכם, כך תעלה הסבירות שיתקבל הטיפול הטוב ביותר – וזו מטרה משותפת של שניכם.

 

ריכזנו דברים שחשוב במיוחד להגיד לרופא שלכם. אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים לעשות זאת, כדאי לשאול את עצמכם אם אתם מטופלים על ידי הרופא המתאים.

 

1. אני רוצה לדעת עוד על הטיפול ועל החלופות

 

אל תחששו "להטריד" את הרופא בשאלות ענייניות על הטיפול הרפואי שניתן לכם. אתם אלה שהולכים להתמודד עם הטיפול והשלכותיו וחשוב שתדעו כל מה שניתן ובייחוד – מהי מטרת הטיפול, מהם סיכויי ההצלחה של הטיפול, עד כמה הטיפול צפוי להועיל, מתי הוא צפוי להתחיל להשפיע, כיצד נכון ליטול אותו, מהן תופעות הלוואי או הסיבוכים האפשריים, האם הוא דורש התאמות מסוימות בחיים ובמקרה של פרוצדורה רפואית – מה צפוי בתהליך ההחלמה.

 

חשוב שתשאלו גם על סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי, כדי לוודא שאתם מקבלים את התמונה המלאה.

 

2. רגע – אני רוצה לכתוב

 

המפגש עם הרופא לרוב מתאפיין בתחושת לחץ – גם בשל הזמן הקצר שמוקצב למפגש וגם בשל דאגות של המטופל באשר למצבו הבריאותי. הלחץ הזה עלול להביא לכך שלא תשימו לב לפרטים, לא תבינו כל מה שהרופא אומר ולא תזכרו חלק מהדברים אחר-כך. רשמו את מה שהרופא אומר ואם משהו אינו מובן לכם לחלוטין, בקשו הסבר נוסף.

 

3. קיבלתי חוות דעת שנייה

 

אם קיים סיכוי שקבלת חוות דעת נוספת באשר לאבחנה או לטיפול תעזור לכם, אפילו רק להפחתת החרדה ולידיעה שהטיפול שכבר ניתן הוא הבחירה הנכונה עבורכם – פנו לעוד חוות דעת רפואית. זאת זכותכם המלאה. אבל אל תסתירו. אם קיבלתם חוות דעת נוספת, חשוב לעדכן את הרופא המטפל, במיוחד אם בעקבות הייעוץ נערכה בדיקה או שניתן טיפול כלשהו או שניתנה המלצה שונה מהטיפול הקיים. זהו מידע שהרופא יכול להפיק ממנו ידע שיכול להועיל לטיפול.

 

4. אני לא מקפיד לקחת את התרופות

 

גם במצבים רפואיים קלים יחסית וגם במצבים מורכבים וקשים, קורה שמטופלים לא מתמידים בנטילת הטיפול, אם בגלל שכחה, קושי בהתמודדות עם תופעות הלוואי או כל סיבה אחרת. מובן אם אתם חוששים לשתף את הרופא שפספסתם טיפול או הפסקתם טיפול שהוא רשם לכם, אבל חשוב מאוד לעשות כך. אם הרופא לא ידע שדילגתם על טיפול או טיפולים, הוא עלול להסיק מסקנות שגויות באשר למצבכם הגופני ובאשר להמשך הטיפול. לדוגמה, הוא עשוי להעלות את המינון של תרופה.

 

בנוסף, אם יתגלה שקשה לכם להתמיד בטיפול, ייתכן שהרופא יבחר באסטרטגיה טיפולית אחרת – אם מתאפשרת כזו, או יתן לכם כלים שיעזרו לכם להתמיד בטיפול הנוכחי, למשל - אמצעים להפחתת תופעת הלוואי.

 

5. אני נוטל תוסף תזונה/ ויטמין/ צמח מרפא/ תרופה ללא מרשם

 

לכל הטיפולים, גם תרופות ללא מרשם וגם טיפולים משלימים למיניהם, עלולות להיות השלכות על מצבכם הגופני, על הטיפול הקונבנציונלי שאתם מקבלים, על מדדים שונים בגוף ועל מהלך המחלה.

 

תרופות ללא מרשם וגם חומרים טבעיים כגון צמחי מרפא, ויטמינים ותוספי תזונה אחרים עלולים ליצור אינטראקציות מסוכנות עם הטיפולים שהרופא רשם לכם. מטופלים עלולים גם לסבול ממצבים מסוימים בהם תרופות ללא מרשם שונות או תוספי תזונה/צמחי מרפא מסוימים עלולים לסכן אותם. בנוסף, ישנן תופעות גופניות שמתרחשות בעקבות טיפולים משלימים שונים, ואם הרופא לא ידע על הטיפול המשלים, הוא עלול לייחס את התופעות באופן שגוי למחלה, לטיפול הקונוונציונלי או לבעיה אחרת.

 

אם אתם כבר נעזרים בטיפול כלשהו כמו תרופה ללא מרשם, צמחי מרפא או תוספי תזונה, עדכנו את הרופא שמטפל בכם. ודאו שהרופא מעודכן בטיפולים הנוספים גם בכל פעם שנערך שינוי בטיפול תרופתי שהוא רושם לכם ולפני פרוצדורות רפואיות כמו בדיקות פולשניות או ניתוחים. אם אתם שוקלים לפנות לטיפולים משלימים חדשים – התייעצו עם הרופא לפני כדי לוודא שאתם לא מעמידים את עצמכם בסיכון.

 

6. אני בדיכאון / סובל ממתח נפשי

 

אם אתם חשים מדוכאים או סובלים ממתח נפשי, ספרו לרופא. קיים קשר בין גוף ונפש. מצב נפשי יכול להסביר תופעות גופניות שונות ויכול גם לתת לרופא את הפרספקטיבה הנכונה.

 

לדוגמה, אם הרופא לא יידע שהמטופל שלו תחת לחץ נפשי, הוא עלול לייחס תופעות מסוימות שנובעות מהלחץ באופן שגוי למחלה או לטיפול, מה שעלול להשפיע על הטיפול התרופתי.

 

בנוסף, הרופא, גם רופא המשפחה, יכול לכוון לטיפולים שעשויים לשפר את המצב הנפשי ואת איכות החיים.

 

חשוב לספר לרופא גם אם אינכם ישנים טוב ואם אתם עייפים בצורה יוצאת דופן. 

 

7. אני שותה אלכוהול / מעשן (וכמה בדיוק)

 

למרות שלא תמיד נעים למסור את המידע הזה, חשוב שהרופא שלכם ידע אם אתם מעשנים (גם אם "רק פה ושם"), נוהגים לשתות אלכוהול בכמויות גדולות או משתמשים בסמים. אלה עלולים לעיתים להשפיע על על בדיקות שמומלץ שתעברו, על האבחון ובעיקר עשויים להשפיע על יעילות ובטיחות הטיפול. זכרו כי הרופא אינו שם בשביל לשפוט אתכם אלא בכדי לשמור על בריאותכם, והמידע הכרחי למטרה זו. 

 

 

עדכון אחרון: פברואר 2017