מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהמדריכיםכיסא גלגלים: איך לשמור על הזרועות?

כיסא גלגלים: איך לשמור על הזרועות?

כל הדרכים לשמירה על תפקוד הידיים בקרב נפגעי חוט שדרה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אנשים בכיסא גלגלים עובדים הרבה עם האצבעות, המרפקים, אמות הידיים והכתפיים. במהלך היום הם צריכים לנייד את הכיסא, להניף ולהושיט ידיים על מנת להגיע לחפצים שונים ולבצע מעברים. הדרך בה מבצעים את הדברים היא בעלת חשיבות גדולה, כאמצעי לשימור תפקוד הידיים.

 

שימוש לא נכון או שימוש יתר בגפיים עלול לגרום לפציעות וכאבים אשר יובילו בסופו של דבר להגבלה בתפקוד ופגיעה באיכות חיים. הדרך הטובה ביותר להימנע מהגבלה בתנועת הידיים וכאבים מיותרים היא על ידי הקניית הרגלים נכונים ושימוש בציוד המתאים.

 

כף יד ואצבעות - מדובר באזורים רגישים עבור אנשים היושבים בכיסא גלגלים, במיוחד עבור אלה המניידים כיסא גלגלים רגיל ולא ממונע. ניתן לפצוע אותם בזמן ניוד כיסא גלגלים, השמת בלמים או תמרון אחר של הכיסא (למשל בזמן העלאה לרכב). בנוסף, העור בכף היד והאצבעות נהיה קשה ומחוספס בגלל החיכוך שנוצר בזמן גלגול הכיסא.

 

פרק כף היד - כמחצית מנפגעי חוט שדרה המניידים כיסא גלגלים רגיל מפתחים את תסמונת המנהרה הקרפלית. מדובר במצב שבו נגרם נזק לעצב העובר מהיד לאורך האמה ולתוך כף היד דרך תעלה בשורש כף היד. הנזק עלול להיגרם עקב לחץ מתמיד באזור (למשל, עקב ניוד כיסא גלגלים). מדובר במצב הגורם לחולשה, הגבלה בתנועה וכאבים. בשלבים מתקדמים ללא טיפול המצב עלול להתקדם לאמה וליד.

 

מרפק - כוח המופעל מהידיים עובר דרך המרפקים, לכן שימוש יתר והפעלה לא נכונה עלולים להביא להגבלה בתנועה וכאבים.

 

כתפיים - לכתפיים יש טווח תנועה רחב שניתן להפיק הודות לרצועות ושרירים רבים שנמצאים באזור ואינם מוגבלים על ידי עצמות. לגמישות זו יש מחיר כבד כיוון שהרצועות והשרירים יכולים להימתח יתר על המידה ולהיקרע עקב שימוש מופרז ולא נכון. 

 

כיסא גלגלים רגיל או ממונע?

 

כיסא גלגלים ממונע - עבור נפגעי חוט שדרה "גבוהים" עם פגיעה צווארית, הצורך בכיסא ממונע הוא הכרחי. גם אם הפגיעה היא יותר נמוכה אבל ישנם גורמי סיכון לפגיעה בגפיים עליונות, כדאי לשקול שימוש בכיסא ממונע. גורמים כמו זמן הישיבה בכיסא הגלגלים, גיל, משקל, פציעות קודמות ותנאי הסביבה - כל אלה מעלים את הסיכון לבעיות בגפיים עליונות בעתיד ולכן צריכים להילקח בחשבון.

 

כיסא גלגלים רגיל - המבחר של אלה הוא יותר מגוון. יותר קל לתמרן אותם ולהכניסם למכונית ואין תלות בסוללה. מצד שני, כיסאות גלגלים ממונעים יותר מהירים ובעלי פונקציות שונות.

 

תמיכת ידיים

 

במידה ואינך מסוגל להרים את הידיים מעל לראש, חשוב מאוד לתת להן את התמיכה המתאימה ולא לאפשר להן להיות תלויות בצידי הגוף. מתן תמיכה לכתפיים עשויה למנוע את צניחתן ולמנוע פריקת כתף.

 

שחרור לחצים 

 

אחת הדרכים למניעת פצע לחץ היא ביצוע שכיבות שמיכה לשחרור לחץ, באופן עצמאי או בעזרת אדם נוסף. אחת השיטות היא הרמת הגוף באופן עצמאי תוך הישענות על הידיים ועל ידי כך שחרור לחץ מעצם הזנב ועצמות האגן. החסרון של השיטה לחץ אדיר על הכתפיים שבמהלך השנים עלול לגרום לכאבים ופגיעה במפרק הכתף. כדי למנוע את הנזק, ניתן להיעזר באדם נוסף.

 

ישנן שיטות נוספות לשחרור לחץ:


א. הטיית הגוף קדימה - השתדל להביא את החזה לכיוון הברכיים. 

ב. הרמת רגל על רגל - על ידי הרמת רגל, הינך משחרר לחץ מעכוז של הצד המורם. 

ג. שיטה הדורשת עזרה של אדם נוסף - בקש ממנו להטות אותך בכיסא הגלגלים אחורנית בערך לשתי דקות. 

 

קרש החלקה לרכב 

 

במידה והינך מבצע מעברים לרכב באופן עצמאי, כדאי לשקול שימוש בקרש החלקה לצורך מעבר. שימוש בקרש החלקה עשוי למנוע נזק לכתפיים אשר נגרם כתוצאה ממשיכת הגוף.

 

כפפות

 

כפפות מאפשרות אחיזה טובה אשר מפחיתה את המאמץ השרירי הדרוש להחזקה או ניוד כיסא גלגלים.

 

אמבטיה

 

במידה והנך מתקלח באמבטיה, כדאי לשקול שימוש בכיסא. תמיד כדאי להימנע ממצב שבו צריך למקם את הידיים מאחורי הגוף כדי להתרומם. במצב כזה, בו המרפקים גבוהים ופונים החוצה, מופעל לחץ אדיר על הכתפיים.

 

לחץ אוויר בגלגלים

 

גלגלי כיסא גלגלים שאינם מנופחים מספיק קשים יותר לניוד לכן מומלץ לבדוק לעיתים קרובות את הלחץ בהם.

 

סביבה מותאמת

 

התאם את הסביבה שלך, במידת האפשר, לצרכים שלך. חפש תמיד את הדרך הטובה ביותר להקל על הידיים. ארגן ארונות ומדפים בצורה כזאת שתאפשר לך להגיע לכל דבר, השתדל להחזיק את הדברים מתחת לגובה הכתפיים כדי לא לאמץ את הידיים ולהפעיל עליהם לחץ מיותר.

 

פעילות גופנית

 

רובנו מרגישים טוב יותר מבחינה פיזית, נפשית ורגשית לאחר ביצוע פעילות גופנית. פעילות גופנית קבועה משפרת סיבולת לב-ריאה, מונעת יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, סוכרת וסיבוכים של פגיעת חוט השדרה כמו ירידה בכוח ומסת השריר וקיצור טווחי תנועה של המפרקים.

 

לפני התחלת פעילות גופנית מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק על מנת לבנות תוכנית המותאמת ליכולות ולצרכים שלך. כדי להשיג תוצאות טובות, צריך לבצע מתיחות ותרגילים לפחות 3-2 פעמים בשבוע. וודא כי אתה מותח את כל השרירים. במידה ואינך מסוגל לבצע זאת בכוחות עצמך, מצא אדם נוסף שיוכל לעזור לך.

 

הקניית הרגלים טובים

 

ישנן ארבע פעילויות יומיומיות שעלולות לגרום לפגיעה במידה והינך עושה אותם בצורה לא נכונה: 


1. ניוד כיסא גלגלים - השתמש בתנועה יד ארוכה וחלקה בזמן ניוד כיסא גלגלים. תנועה ארוכה, משמעותה פחות תנועות ולכן גם פחות לחץ על הכף היד, המרפק והכתף.

 


2. השגת דברים - כל דבר בבית או מחוצה לו אשר ממוקם מעל לגובה הכתפיים עלול לפגוע בך. ככל שהינך מרים את היד גבוה יותר, כך מופעל יותר כוח על הכתף. החזק את הדברים הנחוצים לך נמוך ככל האפשר. השתדל להחזיק את הידיים קרוב ככל האפשר לגוף.

 


3. מעברים - ביצוע נכון של מעברים ממיטה-כיסא גלגלים-רכב עשוי למנוע נזק וכאבים ולשמר את תפקוד הידיים לטווח הרחוק. כל נפגע חוט שדרה זקוק לטכניקה אחרת לביצוע נכון של מעבר. ניתן לקבל הדרכה מפיזיותרפיסט מטפל על מנת להתאים את המעבר עבור הצרכים הייחודיים שלך. במהלך השנים יכול להיווצר מצב (עליה במשקל, עליה בספסטיות) שידרוש שינוי בטכניקה למעבר קל ונכון עבורך.

 


4. כאבים - קל יותר למנוע פציעה וכאבים מאשר לטפל בהם. במידה והינך מתחיל להרגיש כאב בפרק כף היד, מרפק או כתף, פנה לטיפול רפואי. טיפול מוקדם יעלה את הסיכויים להתאוששות וריפוי. אם הינך ממשיך לאמץ את האזור, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך ויהיה קשה יותר לטפל. ישנם שני סוגי כאב: 

 

כאב אקוטי - הפתרון לכאב אקוטי הוא למצוא את הסיבה שהובילה לכאב ולתקנה. בדרך כלל הטיפול הטוב ביותר הוא מנוחה. במידה וזה לא עזר, כדאי לפנות לטיפול רפואי.

 

כאב כרוני - כאב אשר לא נעלם אחרי שישה חודשים. ישנם כאבים אשר לא נפתרים בעזרת מנוחה או טיפול תרופתי ומצריכים התערבות כירורגית. תמיד כדאי לקבל חוות דעת שנייה לפני ביצוע הניתוח ולשאול את השאלות הבאות:

 

1. מהם סיכויי ההצלחה?

2. כמה זמן אורך תהליך ההחלמה ומה יהיו המגבלות במהלכו?

3. מה אוכל/לא אוכל לעשות אחרי הניתוח?