מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אוסטאופורוזיס

מנהלי קהילה

פרופ' צופיה איש-שלום
פרופ' צופיה איש-שלום
חברה במועצה לבריאות האישה, פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון (עד שנת 2014 )  הייתה בין הראשונים, בהערכת הטיפול האנבולי באוסטיאופורוזיס (הורמון פאראתירואיד רקומביננטי, ופרגמנט של הורמון זה). כמו כן בצעה מחקרים רבים בתחום האבחון והטיפול באוסטיאופורוזיס. השתתפה בכתיבת קווים מנחים לטיפול באוסטיאופורוזיס, לטיפול בהורמון גדילה במבוגרים, ולטיפול בסרטן בלוטת התריס בישראל. כתבה מספר פרקים בספרים מקצועיים ועשרות מאמרים מדעיים, בתחום אוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. מקבלת מטופלים במרפאתה בבית חולים אלישע, חיפה כמו כן נותנת ייעוציים פרטיים מרחוק בזום או בווטסאפ וידאו. לתיאום תור במרפאה ניתן להתקשר ל-3873*, זימון תור ליעוץ מרחוק ניתן לבצע באמצעות אתר בית חולים אלישע .
ד
ד"ר נירית אבירן ברק
בוגרת לימודי רפואה בטכניון. בשנת 2000 סיימתי התמחות ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון, ובשנת 2006 התמחות בסוכרת ואנדוקרינולוגיה בבית החולים שיבא, תל השומר. כיום עובדת כאנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, במרכז הרפואי נתניה ומטפלת בחולי סוכרת, אוסטאופורוזיס, בלוטת התריס ועוד..נושא האוסטאופורוזיס קרוב מאד לליבי ויש לי מטופלות ומטופלים רבים הסובלים מבעיה זו. במקביל לומדת לימודי רפואה משלימה בשביל הנשמה. מקבלת מטופלים במסגרת מכבי שירותי בריאות בנתניה ובאופן פרטי (החזרים מקופ"ח לאומית וביטוחים פרטיים) בכפר סבא. טלפון לקביעת תור 0733700700 לאתר שלי לחצו כאן
כמוניאוסטאופורוזיסמדריכיםהאם מוצרי חלב באמת מחזקים את העצמות?

האם מוצרי חלב באמת מחזקים את העצמות?

למרות שרבים מקשרים צריכת מוצרי חלב לעצמות חזקות, מוצרי חלב אינם המקור האופטימאלי לסידן


(צילום: panthermedia)
(צילום: panthermedia)

 

אחת השאלות הנפוצות ביותר בהן אני נתקלת בעבודתי כנטורופתית היא "אם לא אצרוך מוצרי חלב מהיכן אקבל סידן?" ובעקבותיה ההצהרה "אם לא אצרוך מספיק סידן אסבול מעצמות חלשות". ואכן, בקרב הציבור הרחב מבוססת היטב התחושה כי צריכת מוצרי חלב משמעותה עצמות חזקות. תאמר למישהו את המילה סידן וקרוב לוודאי שהתמונה הראשונה שתעלה בראשו תהיה של כוס חלב. האומנם מדובר בעובדה מדעית או פרי מסעות פרסום של מועצת החלב?

 

שיעור השברים בעצם האגן הגבוה בעולם הוא דווקא בארה"ב. אחריה מובילות ברשימה עוד מדינות משגשגות בעולם המערבי. בכולן צריכת מוצרי חלב היא חלק בלתי מבוטל מהתזונה היומית. בהתחשב בעובדה כי בדיאטה האמריקאית 75% מצריכת הסידן מקורה במוצרי חלב, הדבר מעלה שאלות מהותיות לגבי תפקידם של מוצרי חלב בבריאות העצם.

 

מחקר האחיות המפורסם מאוניברסיטת הרווארד, שעקב במשך 18 שנים אחרי 72 אלף נשים, לא מצא קשר בין צריכת חלב לבין ירידה בצפיפות העצם או בשיעור השברים. המחקר אף מצא כי נשים שצורכות מוצרי חלב פעמיים ביום סבלו מאותו שיעור שברים כמו נשים שצרכו חלב פעם בשבוע או פחות.

 

ועדת הרופאים לרפואה אחראית - בה חברים רופאים מכובדים כגון פרופסור דין אורניש ואחרים מהמוסדות האקדמים המובילים בארה"ב - פרסמה עוד בשנת 2001 את ההצהרה כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב לא הוכיחה את עצמה כמונעת שברים בעצמות האגן.

 

ואכן בארצות רבות בשאר חלקי העולם כגון סין, יפן, אפריקה ובעוד ארצות במזרח הרחוק ובאסיה בהן צריכת מוצרי חלב אינה חלק מהדיאטה המקובלת, שיעור השברים בעצם האגן נמוך במאות אחוזים מזה המקובל במערב.

 

"מחקר סין", הנחשב לאחד המחקרים המקיפים ביותר בתחום התזונה, עקב אחרי שמונה עשר אלף בני אדם בסין הכפרית במשך מספר רב של שנים ומצא כי למרות שמוצרי חלב אינם חלק מהתזונה המקובלת, שיעור שברי עצם האגן נמוך בעשרות אחוזים משיעור השברים בארה"ב.

 

עלים ירוקים לסוגיהם השונים כגון תרד, ברוקולי, גרעיני שומשום מלא, סרדינים, שעועית לבנה, שקדים ודגנים מסוג טף ואמרנט הם רק מספר דוגמאות למאכלים העשירים בסידן וגם במינרלים אחרים החיוניים לבריאות העצם.

 

אם נדרג את תכולת הסידן של מזונות שונים על-פי הערך הקלורי שלהם נמצא כי חלב איננו ניצב במקומות הראשונים. ב- 100 קלוריות של חלב מלא יש 130 מ"ג של סידן, לעומת זאת ב- 100 קלוריות של סרדינים יש 220 מ"ג סידן, ב- 100 קלוריות של פטרוזיליה יש 400 מ"ג סידן וב- 100 קלוריות של במיה יש 300 מ"ג סידן. כלומר תזונה עשירה בסידן אינה חייבת להיות תזונה עשירה במוצרי חלב.

 

עובדה נוספת הגורמת למוצרי חלב לאבד את מקומם כמקור המזון המועדף לסידן היא העובדה שאחוז ניכר של אנשים באוכלוסייה אינו מסוגל לעכל מוצרי חלב בצורה מיטבית. וזואת בעיקר בגלל חוסר באנזים לקטאז המפרק את חלבוני החלב.

 

סקירה של הספרות המדעית מדגימה כי המחקר אינו תומך בהנחה הפופולארית כי דיאטה עשירה במוצרי חלב משמעותה עצמות בריאות וחזקות. מוצרי חלב אינם מקור מועדף לסידן. למעשה מאכלים אחרים מהווים מקורות מועדפים לסידן ולבריאות העצם שכן רבים מהם מכילים ויטמנים ומינרלים נוספים המאפשרים קליטה מיטבית יותר של סידן בגוף.

 

בריאות העצם מושתת על מספר רב של גורמים. סידן הוא רק אחד מהם. בדיוק באותו האופן שבו בכדי לבנות בית חזק נזדקק ליותר מאשר מלט, כך גם בשביל לשמור על בריאות העצם נזדקק ליותר מאשר סידן. פעילות גופנית, צריכה מרובה של ירקות ופירות ושומנים בריאים, תפקוד אופטימאלי של מערכת העיכול וחשיפה מתונה לשמש כולם מרכיבים הכרחיים בבריאות העצם, ולמעשה בבריאות של כל שאר המערכות בגוף.

 

 

* שרון בר-גיל היא מומחית מהיחידה לרפואה משלימה במרכז דווידוף, בית החולים בילינסון והיא הרבליסטית קלינית מוסמכת בעלת דוקטורט PHD RH AHG.

 

רוצים לדעת כמה סידן יש במזון שלכם? למחשבון סידן במזונות

כמו שאמרה עדי זוסמן - "הרבה מאוד אינטרסים מסחריים עומדים מאחורי ההמלצות של צריכה מרובה של מוצרי חלב. שזה בסדר בתנאי שמציגים את התמונה כולה".

קיימת תחרות פרועה בין יצרני ומשווקי חלב סויה ובין יצרני ומשווקי חלב בקר.

חלב סויה הומצא בסין לפני כ-200 שנה וסיפק את צרכי הסינים והיפנים עד תום מלחמת העולם הראשונה. עם כיבוש יפן על ידי האמריקנים התברר שהיפנים לא ראו פרה וצרכו רק חלב סויה. כשחיילים אמריקאים ביקרו במסעדות יפניות וביקשו באמצעות מילון כיס חלב קיבלו חלב אם. אמריקה הבינה את הפוטנציאל המסחרי הטמון בהפצת החלב ביפן והציפה את השוק בחלב פרה שדחק את חלב הסויה וליפנים הננסים הייתה אורה ושמחה. הדור החדש של היפנים היה גבה קומה ורחב גרם . את ילדיי ונכדיי אני מגדל על חלב פרה והתוצאות לא מאכזבות.

ברוך הלוי-סגל

בוגר קורס תברואת החלב

14 שנה מבקר מזון לתפקידים מיוחדים במשרד הבריאות

 

ענתר
09/05/13 17:44

כמה פטרוזליה צריך לאכול בשביל  100 קלוריות של פטרוזיליה יש 400 מ"ג סידן?

האם פטרוזילה מבושלת נותנת טוב סידן?

 

והאם הסינים שנבדקו היו בגיל של שוברי האגן האמריקאים? או פשוט אין הרבה סינים בגיל הזה?

עדי-זוסמן-RD
15/12/11 14:56

 הרבה מאוד אינטרסים מסחריים עומדים מאחורי ההמלצות של צריכה מרובה של מוצרי חלב. שזה בסדר בתנאי שמציגים את התמונה כולה

צביקה-קורן
15/12/11 12:46

לצערי לפנינו עוד כתבה חד צדדית ולא מאוזנת.
האם באמת למוצרי חלב אין שום יתרון / תועלת (ויטמינים, מינרלים חלבון?
המשפט שהרגיז אותי אמת הוא: "סקירה של הספרות המדעית מדגימה כי המחקר אינו תומך..."
האם סקרת את כל 94 אלף המחקרים והעבודות שנעשו על החלב?
בקישור: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=milk
האם בדקת את 435 המחקרים והעבודות על הקשר בין חלב ו"בריחת סידן:?
בקישור: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=milk%20osteoporosis

במחקר שנערך באוסטרליה במשך 16 שנה על 1,529 בוגרים בגילאי 25 – 78, לא נמצא כי חלב מגביר את הסיכון למוות ממחלות לב או מסרטן.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20372173

במספר מחקרים נמצא קשר בין צריכת מזונות עשירים בסידן לבין הפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס אצל ילדים ומבוגרים. פירוא בקישור הבא: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/220784
כמובן ששוללי השימוש בחלב, הציניקנים וחובבי תיאוריית הקונספירציה טוענים שכל המחקרים מממומנים על ידי מועצות החלב...
כדאי לקרוא כתבה מאוזנת יותר בקישור הבא: http://www.zom.co.il/article.aspx?itemId=81

amish4
29/06/11 14:49

רכיבי התזונה בחלב ומוצריו מגבירים את ספיגת הסידן. רכיבים תזונתיים המצויים בחלב, ביניהם: לקטוז (סוכר החלב), חלבוני חלב, פוספופפטידים הנוצרים מקזאין (חלבון החלב העיקרי), חלבוני מי גבינה (Whey) וחומצות אמינו בסיסיות (ליזין וארגינין) – כולם מגבירים את הספיגה הפסיבית של הסידן במעי. להבדיל, רכיבים תזונתיים המצויים במזונות מן הצומח, עלולים לפגוע או להפחית את ספיגת הסידן למשל, חומצה אוקסלית, המצוייה בתרד, פטרוזיליה, סלק, שקדים, אגוזים, בוטנים, קטניות וקקאו, וחומצה פיטית, המצוייה בעיקר בסיבי דגנים. למאמר בנושא: http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&dbid=katavot&act=show&dataid=ca_in_milk.htm

של רופאים ומטפלים רבים, צריכת חלב ומוצריו אכן גורמת לבעיות רבות.
הרבה פעמים - ועל כך יכולים להעיד רבים! - מספיק להוציא חלב ומוצריו מהתפריט  ע"מ לקבל שיפור משמעותי במצבו הבריאותי של החולה או אף להיעלמות מוחלט של התסמינים.
ישנם גם מחקרים המעידים על קשר בין צריכת החלב והתפתחות מחלות סרטניות ועל קשר בין צריכה החלב להתפתחות מחלת הסכרת וכן מחקר שמראה שחלב מחבל בטיפול בסכרת.
לכבוד חג השבועות עם המנהג אכילת מוצרי חלב (שמקורו בימים בהם חלב היה אחר לחלוטין וגם דובר אז בחלב עזים ולא חלב פרה) אני מציע לכם מאמר על תחליפי חלב