מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהמדריכיםהשתתפות במחקרים קליניים: כל מה שצריך לדעת

השתתפות במחקרים קליניים: כל מה שצריך לדעת

על השלבים השונים של מחקרים קליניים, היתרונות והחסרונות הכרוכים בהשתתפות במחקר והשאלות שחשוב לשאול לפני שמצטרפים אליו


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

המאבק למציאת תרופות שישפרו את התסמינים של מחלות או אולי אף יביאו לריפוי מלא הינו מאבק תמידי. מחקרים קליניים בודקים את יעילותן ובטיחותן של תרופות וטיפולים אחרים ומהווים צעד הכרחי וחשוב לפני כל פריצת דרך מדעית. אולם כדי לערוך את הניסויים הללו יש צורך במתנדבים.

 

על מחקרים קליניים

 

המחקרים הקליניים, אלו הנערכים בבני אדם, מהווים את השלבים האחרונים בתהליך המחקר, לאחר שהטיפולים נבדקו בחיות מעבדה.

 

במסלול המחקרים הקליניים קיימים מספר שלבים:

 

PHASE I – בשלב הראשון מתבצע מחקר עם מספר מצומצם של נבדקים. בחלק מהמקרים מדובר בנבדקים בריאים. בשלב זה מתמקדים בעיקר בהערכת בטיחות הטיפול, בבדיקת המינון הנכון ובאיתור תופעות לוואי.

 

מאחר שבדרך כלל זהו השלב בו התרופה נבדקת בבני אדם לראשונה, זהו גם השלב שנושא עמו את הסיכון הרב ביותר עבור המטופל. לכן שלב 1 של מחקר בדרך כלל מתחיל עם מינונים נמוכים מאוד של התרופה הנבדקת, אותם מעלים רק לאחר שרואים שהמטופל לא סובל מתופעות לוואי משמעותיות.

 

רק במידה ששלב ראשוני זה עבר בהצלחה, מתמקדים החוקרים ביעילות הטיפול - עד כמה הוא תורם להפחתת התסמינים או לריפוי המחלה.


PHASE II – בשלב השני מספר הנבדקים גדול יותר, אך עדיין מצומצם יחסית. הנבדקים בשלב 2 הם כאלה שסובלים מהמחלה לה מיועדת התרופה. המטרה בשלב זה של המחקר היא להעריך את יעילות הטיפול ולהמשיך לבחון את הבטיחות שלו בטווח קצר יחסית. הצלחה בשלב זה תוביל למחקר גדול ומקיף בהרבה.


PHASE III – בשלב השלישי מספר הנבדקים גבוה והם לרוב מגויסים מכמה מרכזים רפואיים ומדינות שונות. מחקר זה יכול להיות השלב האחרון לפני אישור הטיפול ושיווקו ולכן הוא מתקיים בדקדקנות.

 

בשלב זה הקבוצה שמקבלת את הטיפול החדשני שאותו מעוניינים לבדוק תושווה לקבוצת ביקורת - כזו המקבלת פלצבו (טיפול דמה) או טיפול מוכר אחר למחלה. הנבדקים במחקר יחולקו באופן רנדומלי לקבוצות, בדרך כלל על ידי מחשב, ורק בסוף המחקר או בתחנות מעקב שנקבעו מראש יוכלו הנבדק, החוקרים והרופא המטפל לגלות מי נכלל בקבוצת הביקורת ומי בקבוצת המחקר.

 

מטרת שלב זה לאושש את יעילות הטיפול, לנטר תופעות לוואי, להשוות את יעילות הטיפול לטיפולים נפוצים קיימים ולאסוף מידע שיאפשר שימוש בטיחותי בתרופה החדשה. 

 

PHASE IV – לעיתים מתבצע גם שלב רביעי למחקר, לאחר שכבר התקבלו אישורי הרשויות המפקחות והתרופה נמצאת בשוק. מטרת המחקר בשלב זה היא לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול לאורך זמן ובקרב מספר גדול יותר של נבדקים.


היתרונות והחסרונות של השתתפות במחקר קליני 

 

להשתתפות במחקר הבוחן תרופה או טיפול חדשני מספר יתרונות, כמו גם חסרונות: מחד, מאפשרים המחקרים לנבדק לקחת תפקיד פעיל בפיתוח שיכול לשפר את בריאותו, לקבל גישה לטיפול חדשני טרם זמינותו לקהל הרחב ולהרוויח מעקב צמוד עם הרבה יותר בדיקות וסריקות.

 

מאידך, לטיפול יכולות להיות תופעות לוואי שאינן נעימות ואולי אפילו מסכנות חיים, הטיפול תוך כדי המחקר עשוי לדרוש השקעה רבה ותשומת לב כולל בדיקות בתכיפות גבוהה יותר ונסיעות רבות לבית החולים וכן ייתכן שבסופו של דבר יתברר כי הטיפול אינו יעיל.

 

בשל כל הסיכונים, ישנם מספר חוקים והגבלות על מבצעי המחקר שתפקידם, בין היתר, לשמור ולהגן על הנבדקים: החוקרים חייבים לבצע מעקב רפואי צמוד ולדווח על כל תופעות הלוואי, אפילו הזניחות ביותר, לשמור על האינפורמציה האישית של הנבדק ולקבל את הסכמתו מראש וכן להציג את כל פרוטוקול המחקר ואמצעי הבטיחות לוועדות המפקחות, כמו ועדת הלסינקי, גורמים ממשלתיים, ה-FDA, כתבי עת מדעיים ועוד.

 

כך תמצאו מחקר קליני מתאים

 

על מחקרים קליניים שעשויים להתאים מומלץ לשוחח עם הרופא המטפל. עם זאת, לא כל הרופאים מעודכנים בכל המחקרים שמתנהלים בתחום המבוקש. לכן, תמיד מומלץ לבדוק במאגר המחקרים הקליניים של משרד הבריאות המאגד את כלל הניסויים הקליניים המבוצעים בישראל. במאגר ניתן למצוא מגוון רחב של מחקרים קליניים שבוחנים התערבויות - תרופה, שינוי התנהגותי, פרוצדורה - למחלות ומצבים בריאותיים שונים. כל המחקרים המוצגים במאגר אושרו על ידי ועדות הלסינקי במרכזים הרפואיים השונים והמידע עליהם מעודכן באופן שוטף. המידע על המחקר שמוצג במאגר כולל פירוט על המחלה/מצב רפואי, ההתערבות שנבדקת, האופן בו נערך המחקר, קריטריונים להכללה/אי הכללה במחקר וכן את רשימת המרכזים בהם נערך המחקר ופרטי יצירת קשר באמצעותם מטופלים המבקשים להשתתף במחקר יכולים לבדוק את התאמתם ולקבל פרטים נוספים.

 

שאלות שצריכות להישאל לפני הצטרפות למחקר רפואי 

 

במידה וברצונכם להתנדב למחקר, שימו לב שיש ברשותכם את המידע הבא:

 

1. מהי מטרת המחקר?

 

2. למה החוקרים מאמינים שהטיפול החדש יעיל?

 

3. האם הטיפול הזה נבדק כבר בעבר? לאיזה שלב של המחקר אני מצטרף? 

 

4. באיזו תדירות אצטרך להגיע לבית החולים לשם טיפולים ומעקב?

 

5. מה היתרונות והסיכונים של הטיפול הנחקר ביחס לטיפול העכשווי אותו אני מקבל?

 

6. איך הטיפול ישפיע על חיי היום-יום שלי?

 

7. כמה זמן יימשך מחקר?

 

8. מי ישלם על הטיפול הניסיוני ועל בדיקות המעקב שנלוות אליו?

 

9. איזה מעקב ובדיקות לטווח הארוך מעניק המחקר?

 

10. האם אוכל לדעת את תוצאות המחקר (איך הטיפול החדש השפיע עליי באופן אישי)?

 

11. אם הטיפול יעיל, האם אוכל להמשיך לקבל אותו גם בתום המחקר?

 

12. האם המחקר מערב גם טיפול פלצבו? מה הסיכוי שלא אקבל את הטיפול האמיתי?

 

לפני הצטרפות למחקר רפואי חשוב לזכור

 

לפני ההשתתפות במחקר תתבקשו לחתום על טופס הסכמה מדעת. טופס זה יכיל בין היתר את מטרות המחקר, התהליך הטיפולי, לוחות הזמנים ותופעות הלוואי האפשריות. טופס זה אינו רק הליך בירוקרטי - הוא מאפשר לשאול ולהבין את כל אשר תרצו לדעת.

 

כמובן שגם במהלך המחקר תוכלו לשאול ולהתייעץ בכל שלב. זכותכם המלאה לעזוב את המחקר ואתם יכולים לעשות זאת בכל שלב ומכל סיבה שהיא. במידה שתחליטו לעשות כך, כדאי שתגידו למתאם המחקר את סיבת העזיבה המדויקת על מנת שיוכל לדווח על כך ולהתחשב במידע הזה בעת ניתוח התוצאות.

 

הבדיקות התכופות והעיסוק בשאלה האם הטיפול יעיל או לא, יכולים להוות גורמי דחק עודפים ומיותרים, בתקופה שמלחיצה גם ללא ההשתתפות במחקר. הסירוב להשתתף במחקר, כמו גם הפסקתו באמצע, לא יפגעו בטיפול העתידי בכם. לעיתים מבקשים מטופלים להשתתף במחקרים בהם הרופא המטפל אינו מעורב, זאת כדי להימנע מלחץ להשתתף או חוסר נעימות במידה שיחליטו לפרוש.

 

המחקרים הקליניים הביאו להתפתחות הרפואה כפי שאנו מכירים אותה כיום. השתתפות במחקר יכולה לשפר את מצבכם הרפואי האישי וגם את מצבם של אלו שייהנו מהפירות בעתיד. עם זאת, יש להשתתף מתוך הסכמה מלאה וחופשית, כאשר היתרונות, החסרונות והסיכונים ידועים ומקובלים עליכם כנבדקים.

 

 

הכותב הוא פסיכולוג רפואי ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת החברתית-בריאותית "כמוני"

 

עדכון אחרון: יולי 2017 

 

 

שחר-חכים
27/02/22 23:36

היי,

אם פניתי לחברה שעוסקת במחקרים קליניים, ובשביל מחקר שקשור לשיקום עיצבי , שמתקיים בפלורידה, הם ביקשו ממני 19,000$ להשתתפות... איך הדבר הזה עובד בעצם? האם בתור משתתפים אנחנו אמורים לשלם? איך מתעסקים עם דברים כאלה