מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

מיפוי לב

מהו מיפוי לב עם תליום/טכנציום (פרפוזיה של שריר הלב)? איך מבוצעת הבדיקה? מהי ההכנה הנדרשת למיפוי לב? ומה הסיכונים? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מיפוי לב עם תליום/טכנציום היא בדיקת הדמיה של הלב הקרויה גם MUGA (קיצור של MUltiGated Angiography) ובדיקת 'פרפוזיה של שריר הלב'. הבדיקה מבוצעת באמצעות הזרקה של חומר רדיואקטיבי לדם הפולט כמות קטנה של קרני גאמא - לרוב תליום או טכנציום ססטמיבי - המסמן את כדוריות הדם האדומות, נע דרך כלי הדם ונספג בשריר הלב.

 

מה מיפוי לב בודק? 

 

מיפוי לב מאפשר להעריך את זרימת הדם ללב ואת תפקוד שריר הלב, ומזהה אזורים בהם שריר הלב פגוע וזרימת הדם לקויה. הבדיקה מבוצעת לרוב לאנשים בסיכון גבוה לפגיעה בשריר הלב, מאחר והיא כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת.

 

חומר הניגוד המוזרק לגוף במסגרת הבדיקה נקלט בשריר הלב, אולם אזורים פגועים בשריר הלב, בין השאר כתוצאה מהתקף לב (אוטם) – אינם קולטים חומר זה. לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי לדם, מצלמה הרגישה לחומר הרדיואקטיבי הסורקת את הלב ממספר זוויות, תזהה אזורים בשריר הלב בהם הסמן לא נקלט. כמו כן, המצלמה תוכל לזהות אזורים בכלי הדם שיש בהם חסימות, הקולטים פחות חומר סימון. 

 

מיפוי לב מבוצע לעתים לבירור מצבים של כאבים בחזה או החמרה בתעוקת חזה, להערכת רמת הפגיעה בשריר הלב ותפקוד הלב לאחר התקף לב (אוטם), להערכת תפקוד כלי הדם לאחר צנתור לב אבחוני – כדי להעריך האם יש צורך בצנתור טיפולי לפתיחת כלי הדם החסום או שניתן להסתפק בטיפול תרופתי שמרני, ולפני ההחלטה על ניתוחי לב, כגון ניתוח מעקפים. כמו כן מבוצע מיפוי לב לעתים בקרב אנשים בסיכון למחלות לב לפני ביצוע פעילות גופנית מאומצת, ככלי להערכת תפקוד הלב.

 

איך מבוצעת בדיקת מיפוי לב? 

 

הבדיקה נעשית הן במאמץ והן במנוחה, לרוב תחילה תוך הליכה מאומצת על הליכון חשמלי או אופני כושר, לעתים תוך קבלת תרופה להרחבת עורקי הלב או תרופה להאצת דופק הלב, ותחת ניטור דופק הלב באק"ג וניטור לחץ הדם.

 

כשהמטופל בשיא המאמץ מוזרק החומר הרדיואקטיבי לווריד באמצעות עירוי בכמות קטנה. לאחר מכן, ממתינים 45-15 דקות עד לפיזורו במחזור הדם וקליטתו בשריר הלב. בהמשך מצלמה המזהה את החומר מצלמת את הלב מזוויות שונות כדי לקלוט אזורים בעייתיים בשריר הלב ובכלי הדם, וזאת כשהמטופל שוכב על מיטה ומתבקש שלא לזוז.

 

בחלק השני המבוצע במקרה של בדיקה לא תקינה במאמץ, מוזרק שוב החומר לווריד בזמן מנוחה, ובהמשך לאחר 45-15 דקות מתבצעת שוב סריקה במצלמה כדי לזהות אזורים בעייתיים בלב.

 

השוואת שני הצילומים מאפשרת להעריך המצאות אזורים עם חשד לחסימות עורקים. כך, למשל, מקרה שבו בבדיקת מאמץ אזור ייראה כאילו אינו מקבל דם בהדמיה ונראה שחור ואילו בהמשך במנוחה אזור זה יקבל דם והאזור השחור נעלם – מצביע על תופעה רפואית הקרויה 'רה דיסטריבוציה' (Redistribution) המעידה על המצאות עורק שיש בו חסימה חלקית.

 

לעתים מבוצעת בדיקת 'מיפוי לב' חלקית במנוחה בלבד, תוך הזלפה לווריד של התרופה 'דיפירידמול' (Dypiridamol).

 

מהי ההכנה הנדרשת למיפוי לב? 

 

מיפוי לב מלא אורך כ-4-2 שעות, ואינו כרוך בהרדמה. הבדיקה דורשת צום מקדים למספר שעות וכן הימנעות ביממה לפני הבדיקה ממוצרי מזון שמכילים קפאין – כמו קפה, תה, משקאות קולה ושוקולד. כמו כן, מומלץ להימנע ממספר תרופות לפני הבדיקה, לרבות תרופות לאין אונות ולמחלות כרוניות שונות – ויש לעדכן את הרופא בתרופות שהנכם נוטלים כדי לקבל המלצות אישיות בנושא זה.

 

מהם הסיכונים של מיפוי לב? 

 

הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, ולפי חוזר משרד הבריאות מנובמבר 2011, הבדיקה פולטת קרינה ברמה כזו שעלולה לגרום לשניים עד שלושה מקרי סרטן לכל אלף איש, ושוות ערך מבחינת הקרינה ל-1,000 עד 1,500 צילומי רנטגן חזה. לאור החשיפה לחומר רדיואקטיבי, נשים מיניקות אינן יכולות להמשיך להניק יומיים לאחר הבדיקה, ועליהן לשאוב את החלב ולהשליכו.

 

במקרים חריגים עלולה הבדיקה לגרום להפרעת קצב מסוכנת, קוצר נשימה או שינוי קיצוני בלחץ הדם, ולעתים אף להתקף לב. כמו כן, החומר הרדיואקטיבי עלול לגרום לתופעות אלרגיות, לרוב זמניות, לרבות נפיחויות ופריחות.

 

מגבלות של בדיקת מיפוי לב

 

הבדיקה אינה יכולה לשלול לחלוטין מחלות לב, ולא תזהה עד 15% מהמקרים של חסימות בעורקי הלב, ולעתים נדרש לבצע אחריה בדיקות נוספות.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עדכון אחרון: אפריל 2017