מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםהגשמהמצטערת על מי שאני.

מאת תקליט
09/01/17 21:45
530 צפיות
מרגישה נפוחה.
כבר כמה ימים....

איזה פחד.

ובעיתוי הגרוע הזה, היה מפגש משפחתי.
בדיוק מה שהייתי צריכה....
רציתי פשוט להיעלם!
אבל לצערי - ככל שאני הולכת ותופחת, כך אני פחות ופחות נעלמת...

עליתי קילו.
אני מרגישה שאני הולכת לקבל, אבל זה לא מנחם אותי. 
סוף סוף אחרי כמה חודשים שאין כלום... אני אמורה לשמוח, לא?

התחשק לי כל כך להסביר להם -

הקילו הזה, הנפיחות הזו, זה לא אני, זה המחזור... אולי.... אני לא בטוחה...
תסלחו לי. בבקשה.
תסלחו לי שאני לא מה שאתם רוצים שאהיה,
שאני לא כמוכם,
שאני לא כמו האחיות שלי,
שאני לא כמו מודל היופי,
שאני לא מסוגלת לשלוט בעצמי מספיק ולהצליח לרעוב מבלי ליפול אחר כך לבולמוס.
תסלחו לי ותחכו בסבלנות, כי זה ירד.... מבטיחה.
זה לא היה בשליטתי.
אני אנסה להשתנות.

אני מסתכלת על מה שכתבתי, ויודעת -
זה עצוב.
זה פטתי וילדותי.... ואני כבר לא ילדה. 

ורק חבל לי שבמילים האלה שאני כל כך רוצה להשמיע בפניהם,
אני לא מסוגלת לחזק את עצמי.

 

תגובות

crying
אבל יבוא יום, את תראי, שבו לא תצטרכי להתנצל בפני אף אחד על מי ומה שאת,
כי יבוא יום, בו את תאמיני באמת, בלי שתצטרכי אישור מאף אחד, שכמו שאת, זה באמת בסדר,
ומי שלא ראוה את זה,
פשוט,
טיפש.
תקליט
10/01/17 17:30

זה נשמע מדהים....
הלוואי שיגיע היום שבאמת ארגיש ככה. 
הבעיה היא שכל דבר שאני מנסה להצמיח, קל מאוד למוטט. אין לי שורשים חזקים באדמה.
ועכשיו אני צריכה למצוא את הכוחות, שוב, ולהרים את עצמי למעלה.
 

זה באמת קשה כשהשרשים חלשים. עם זאת, יש לך כל הרבה דשן ואדמה.
את יכולה!

תקליט
תקליט