בזמן מעבר משכיבה לעמידה ישנם מנגנונים פיזיולוגים שמטרתם למנוע נפילה של לחץ הדם. המנגנון העיקרי הינו עליה בקצב הלב. במצבים מסוימים ישנה פגיעה באותם מנגנונים המתווכים על ידי מערכת העצבים האוטונומית כך שבזמן עמידה צונח לחץ הדם.  מצב זה ידוע כאורטוסטטיזם. הביטוי הקליני כולל תחושה של סחרחורת וחוסר יציבות המובילה לעיתים לנפילות חוזרות. למותר לציין כי נפילות בגיל המבוגר מהוה סיבה מרכזית לניכות ואף לתמותה. הסכנות העיקריות שבנפילות כוללות דמם תוך גולגולתי ושבר בצואר הירך, שני סיבוכים מסכני חיים באוכלוסיה המבוגרת. על מנת למנוע נפילות חשוב מאוד לזהות אורטוסטטיזם ולטפל בו.  הבדיקה האבחנתית הינה מבחן טילט במהלכה בודקים את ערכי לחץ הדם והדופק בשכיבה וכן בעמידה בזמן קשירה לשולחן מיוחד במשך 40 דקות. לאחר האבחון יש לנסות ולזהות את הגורם המוביל לאורטוסטטיזם ,לעיתים מדובר בתופעות לוואי של תרופות כגון תכשירים להורדת לחץ דם ולעיתים מדובר הפרעה ראשונית או חלק ממחלה מורכבת יותר המערבת את מערכת העצבים האוטונומית. 
אורטוסטטיזם מהווה מצב שכיח מאוד באוכלוסיה הקשישה וחשוב לטפל בו. הטיפולים האפשריים כוללים שינוי בתרופות הקיימות על ידי הרופא המטפל, חבישת גרבי חץ עד לירך, שתיה רובה וקימה זהירה ואיטית משכיבה. ניתן להציע גם טיפולים תרופתיים בתכשירים כגון פלורינף או גוטרון אולם יש להזהר מעליה מסוכנ בלחץ הדםבשמן שכיבה.
לסיכום,אורטרוסטטיזם מהווה בעיה שכיחה באוכלוסיה המבוגרת. לאבחון נכון וטיפול מתאים פוטצניאל למנוע נפילות וכך להוריד באפן ניכר תחלואה ותמותה.