מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותאגוזים עשויים להאריך את החיים

אגוזים עשויים להאריך את החיים

מחקר גדול: לאנשים שאוכלים אגוזים סבירות נמוכה יותר למוות בכלל ומוות ממחלת לב או סרטן בפרט


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סרטן ומחלות לב הן שתי סיבות המוות המובילות בישראל. כעת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו כי ייתכן שניתן להפחית את הסיכון למוות ממחלות אלה, באמצעות אכילת אגוזים. נראה שככל שאוכלים יותר אגוזים, כך הסיכון יורד.

 

המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי England Journal of Medicine כלל שני בסיסי נתונים של יותר מ-76,000 נשים ו-42,000 גברים ממקצועות הבריאות, שהיו בעקב מאז שנות ה-80. כל הנחקרים מילאו שאלונים מידי שנתיים עד ארבע שנים על הרגלי האכילה שלהם בכלל וצריכת אגוזים בפרט.

 

כל הנחקרים היו בריאים בתחילת המחקר. במהלך 30 שנות המעקב אחר הנשים, כ-16,000 מהן מתו. כ-11,000 גברים מתו במהלך 24 שנות מעקב.

 

החוקרים מצאו כי אכלני אגוזים נטו לחיות חיים בריאים יותר מבחינת צריכת אלכוהול, עישון, השמנה, מנהגי פעילות גופנית ואלמנטים אחרים הקשורים לתזונה שלהם, כמו אכילת ירקות ופירות.

 

אבל גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים אלה בניתוח הנתונים, צריכת אגוזים עדיין הייתה קשורה לסיכון מופחת למוות מוקדם.

 

ככל שהנחקרים צרכו יותר אגוזים, כך ירד הסיכון שלהם למוות. לדוגמא, בהשוואה לאנשים שאף פעם לא אוכלים אגוזים, לאלה שאכלו מנת אגוזים פעם בשבוע היה סיכון נמוך ב-11% למות במהלך תקופת המעקב ולאלה שאכלו אגוזים כל יום הסיכון למוות היה נמוך ב-20%.

 

נראה שגם צריכה של מעט אגוזים מובילה להפחתת הסיכון למוות: לאלה שאכלו מנת אגוזים פחות מפעם בשבוע, היה סיכון נמוך ב-7% למוות.

 

החוקרים גם מצאו קשר בין צריכת אגוזים למוות מסרטן, מחלות לב ומחלות ריאה. לדוגמא, לאנשים שדיווחו על אכילת אגוזים כמעט כל יום היה סיכון נמוך ב-29% למות ממחלת לב, סיכון נמוך ב-11% למות מסרטן וסיכון נמוך ב-24% למות ממחלות ריאה כרוניות, בהשוואה לאלה שלא אכלו אגוזים.

 

לדברי החוקרים, לאחר שבחנו בנפרד את השפעתם של האגוזים השונים, הם יכולים לומר כי ההטבות הבריאותיות נבעו ממגוון רחב של אגוזים, אפילו בוטנים, ולא מאגוז ספציפי.

 

צריכת אגוזים לא נקשרה במחקר זה להפחתת הסיכון למוות משבץ, מחלות ניווניות, זיהומים, סוכרת או מחלות כליה.

 

ממצא מעניין נוסף שעלה מהמחקר, הוא שלאנשים שאכלו הרבה אגוזים היה סיכון מופחת לעלות במשקל, גם כאשר החוקרים לקחו בחשבון גורמים מתערבים.

 

למרות שהחוקרים ניסו לשלוט על השפעות של גורמים שונים, המחקר לא יכול להוכיח כי צריכת האגוזים עצמה גורמת באופן ישיר להפחתת הסיכון למוות. עם זאת, ממצאי המחקר משתלבים עם עדויות קודמות רבות שתומכות בהטבות הבריאותיות של צריכת אגוזים.

 

 

New England Journal of Medicine, online November 20, 2013