מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותאופטימיות מאריכה את החיים – גם בגיל מבוגר מאוד

אופטימיות מאריכה את החיים – גם בגיל מבוגר מאוד

חוקרים ישראלים עקבו במשך 31 שנים אחר 1,200 תושבי ירושלים ומצאו כי גם אחרי גיל 85 אופטימיות קשורה לתוחלת חיים ארוכה יותר


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מחקרים רבים העלו כי מבוגרים שמסתכלים על חצי הכוס המלאה נוטים להיות בריאים יותר ולחיות חיים ארוכים יותר. כעת מתפרסם מחקר ישראלי שמחזק את הממצאים ומראה כי המגמה נכונה גם מעל גיל 85.

 

הממצא החדש מגיע מפרויקט מחקר הזקנה הגדול בעולם מהאוניברסיטה העברית, שהחל לפני כ-31 שנים, העוקב מאז ועד היום אחר 1,200 תושבי ירושלים ילידי 1920-1921 המהווים מדגם מייצג של כלל אוכלוסיית ירושלים, ובוחן מגוון היבטי הזדקנות כמו בריאות, תפקוד, מצב כלכלי, חברתי, אמונות, פחדים וכדומה.

 

מי שעומד בראש המחקר והקים אותו הוא פרופ' יוחנן שטסמן, ראש המכון לחקר הזקנה באוניברסיטה העברית. במחקר חדש כחלק מפרויקט זה, חוקרים מהאוניברסיטה העברית - פרופ' ג'רמי ג'קובס וד"ר יורם מערבי - בדקו את המשמעות של אופטימיות והקשר שלה לתוחלת חיים בזקנה.

 

החוקרים אספו את הנתונים מראיונות שקיימו עם הנבדקים בביתם או במוסדות מגוריהם ומבדיקות רפואיות שבוצעו על ידי רופאים ואחיות. הנתונים העיקריים שנבדקו הם מצב בריאותי, קוגניציה ומעמד חברתי ותפקודי. באופן ספציפי יותר, האופטימיות נמדדה באמצעות שאלות הנוגעות לציפיות חיוביות לעתיד ולחוויות חיוביות. במקביל, נלקחו בחשבון גם מין, קושי כלכלי, מצב משפחתי, מצב חינוכי, פעילויות של תלות בחיי היומיום, פעילות גופנית וכדומה.

 

במקביל, החוקרים עקבו אחר הנבדקים במהלך כל השנים ואספו מידע מי נפטר ומתי. על פי מידע זה הם השוו בין אלו שהיו אופטימיים לאלו שלא היו אופטימיים ובדקו כמה נפטרו ומי מכל קבוצה נפטר יותר.

 

כשהם בדקו את הקשר בין האופטימיות בגילי 85 ו-90 לבין תמותה, במעקב קדימה של מספר שנים, הם מצאו שאופטימיות מאריכה חיים אפילו בגילים מאוחרים כמו אלו. ההישרדות 5 שנים לאחר מדידת האופטימיות הייתה גבוהה בקרב האופטימיים בכ-20% בגיל 85 ובכ-25% בגיל 90.

 

גברים אופטימיים יותר

 

נראה שהזקנה משפיעה גם על מידת האופטימיות: כל ציוני האופטימיות הממוצעים ירדו מגיל 85 ל-90 (בין 0.5 ל 2 נקודות). עוד נמצא שגברים אופטימיים משמעותית יותר מנשים: ציון האופטימיות בגיל 85 היה 8.4 אצל גברים לעומת 7.3 אצל נשים ו-6.3 אצל גברים לעומת 5.5 אצל נשים בגיל 95.

 

הממצאים נותרו ללא שינוי גם לאחר שהחוקרים הוציאו מהמשוואה דיכאון, נבדקים לקויים קוגניטיבית ונבדקים שנפטרו תוך 6 חודשים מתחילת המעקב.

 

"ההסבר המשוער הוא שאופטימיות משפיעה על מנגנונים גופניים הקשורים לבריאות, כמו שיפור במערכת החיסון, ירידה בגורמי הסיכון הווסקולריים (לחץ דם, מחלות לב) ויש טענות גם לירידה בהתפתחות מחלות סרטן״ אומר ד״ר מערבי.

 

המחקר כאמור מחזק ממצאים שעלו ממחקרים קודמים. מחקר שממצאיו פורסמו לפני כשנתיים בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences העלה שככל שהאופטימיות גדולה יותר כך גדל הסיכוי לחיים ארוכים. ניתוח הנתונים של למעלה מ-70,000 נבדקים העלה כי באופן כללי תוחלת החיים ארוכה יותר ב-11% עד 15% באנשים האופטימיים ביותר בהשוואה לאנשים ברבעון התחתון במידת האופטימיות. עוד נמצא כי לאנשים אופטימיים סיכוי גבוה הרבה יותר להגיע לגיל שהוגדר במחקר מבוגר במיוחד – לנשים אופטימיות היה סיכוי גבוה יותר ב-50% להגיע לגיל 85 או יותר בהשוואה לנשים שנוטות לפסימיות ובגברים אופטימיים הסיכוי לחיות עד גיל 85 לפחות היה גבוה ב-70%.

 

מחקר שפורסם ביולי 2011 בכתב העת של איגוד הלב האמריקני Stroke העלה כי לחשיבה חיובית עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת שבץ. לאחר התאמה של גורמי סיכון אחרים נמצא כי על כל עלייה של נקודה בדירוג האופטימיות, הסיכון לשבץ ירד ב-9%. בסקירת מחקרים שפורסמה שנה לאחר מכן בכתב העת Psychological Bulletin נמצא כי אופטימיות, קשורה לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם, ללא קשר לגילו של האדם, המצב הסוציו-אקונומי שלו, עישון או משקל הגוף. בקרב האנשים הכי אופטימיים הסיכון למחלות לב היה נמוך ב-50%.

 

בהודעה לעיתונות שפרסמו החוקרים הישראלים עורכי המחקר החדש שפורסם בכתב העת המדעי Journals of Gerontology, הם מציינים כי מחקרים קודמים הוכיחו שניתן לשנות תכונות כמו אופטימיות ופסימיות על ידי התערבויות התנהגותיות ופסיכולוגיות. באוכלוסייה המזדקנת במהירות ובאופן דרמטי כמו בישראל ובמדינות רבות בעולם, הבנת הגורמים לתוחלת חיים ובנוסף לאיכות חיים והדרכים לשפר את הזקנה ולהיערך להזדקנות מיטבית, קריטית ביותר. "אופטימיות איננה בהכרח מאפיין אישיותי מולד, אלא משהו שניתן לפתח. לכן, חשוב שנחשוב על דרכים להחדיר מעט אופטימיות באנשים באופן כללי, מכיוון שזה יועיל להם" מסכם ד"ר מערבי.

 

 

The Journals of Gerontology: Series A, https://doi.org/10.1093/gerona/glab051