מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותאוקסיטוצין – ההורמון החברתי

אוקסיטוצין – ההורמון החברתי

מחקר חדש מגלה כי ההורמון אוקסיטוצין מסייע לשמר אמון באנשים לאחר אירוע מלחיץ


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הרגע הזה בו מנסים לפנות לאדם אחר באירוע חברתי ונתקלים בדחיה גורם לרוב לתחושה של רצון להתחפר בעצמינו ולברוח מהמקום. אך כעת מדענים מאוניברסיטת קונקורדיה בקנדה מצאו כי ההורמון אוקסיטוצין יוכל לסייע לכם להתאושש ולנסות שוב לייצר קשר חברתי שאף מסייע בהתמודדות עם אירועים כאלה.


החוקרים טוענים כי לרוב ההורמון אוקסיטוצין המופרש במוח נחקר בהקשר של תרומתו לתהליך הלידה וההנקה, שם נמצא כי בעת רגיעה של האישה ההורמון מסייע בייצור החלב ובהתקדמות הלידה. לטענתם מעבר לתפקידו זה יש להורמון תפקיד גם בחיים החברתיים שלנו, ובמחקר שפורסם לאחרונה בג'ורנל Psychoneuroendocrinology הם מראים כי ההורמון מסייע להגביר את האמון באנשים אחרים לאחר אירוע שלילי עם אדם אחר.


לדברי החוקרים לרוב בעת עימות אנשים בוחרים באסטרטגיה של להילחם או לברוח, כך שהם בוחרים האם לעמוד אל מול האתגר או שהם בורחים מן העימות. לטענתם לאוקסיטוצין יש ככל הנראה תפקיד בבחירת אסטרטגיה שונה של "נסה להיות חבר" כתגובה לעימות במסגרתה אנשים מבקשים עזרה מאחרים בעת מצב של עימות או אירוע מלחיץ. אסטרטגיה זו מגבירה את הקשרים החברתיים של האדם ועשויה להיות דרך טובה ובריאה יותר להתמודד עם אירועים שכאלה.


על מנת לבדוק את הנושא, פיתחו החוקרים ניסוי שנערך על 100 סטודנטים שחולקו לשתי קבוצות – האחת קיבלה אוקסיטוצין בספריי לאף והשניה קיבלה פלצבו. לאחר מכן הסטודנטים נכחו באירוע של דחייה חברתית, במסגרתו התקיימה שיחה עמם המנסה לדמות את החיים האמתיים, כאשר חוקרים המתחזים לסטודנטים אחרים חלקו על דעתם של הנבדקים, הפריעו להם או התעלמו מפניותיהם.

 

הנבדקים לא ידעו שזהו חלק מהניסוי. לאחר האירוע השתמשו החוקרים בשאלונים שנועדו לאבחן מצב רוח ואישיות של הנחקרים. החוקרים גילו שבקרב סטודנטים שהרגישו מצוקה לאחר האירוע, אלו שקיבלו אוקסיטוצין דיווחו על אמון גדול יותר בבני אדם מאשר אלה שקיבלו פלצבו. עם זאת בקרב האנשים שהאירוע לא יצר אצלם שום מצוקה נפשית לאוקסיטוצין לא היה אפקט כלשהו.


החוקרים מקווים שההבנה יותר עמוקה של תפקידו של האוקסיטוצין בהתנהגות החברתית של אנשים תוכל לסייע בפיתוח טיפולים עבור חולים עם בעיות אישיות והפרעות שונות. עם זאת החוקרים מסייגים כי ההשפעה של האוקסיטוצין משתנה בין בני אדם ולכן יש לחקור אותו באופן מעמיק יותר.


Christopher Cardoso, Mark A. Ellenbogen, Lisa Serravalle, Anne-Marie Linnen. Stress-induced negative mood moderates the relation between oxytocin administration and trust: Evidence for the tend-and-befriend response to stress? Psychoneuroendocrinology, 2013; DOI:10.1016/j.psyneuen.2013.05.006

גם קידום החברתיות קשור עם פעילות האוקסיטוצין. מחקר חדש Neuroscience, 2015 מראה כי רמות האוקסיטוצין קשורות עם הרצון לתרום למטרות חברתיות, אבל לא בהכרח למטרות אקולוגיות. מסקנת החוקרים - אם רוצים לקדם תרומה למטרה אקולוגית חשובה ישתלם לשווקה עם היבט חברתי.

מעניין איך משפיעות חברויות ברשת על רמות האוקסיטוצין....