מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

איך פועל הלב?

על מבנה לב האדם, העורקים הכליליים, מחזור הדם בגוף וקצב הלב, ועל מחלות לב שונות שפוגעות בתפקודו


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הלב הוא איבר שרירי חזק וחלול המשמש כמשאבה. גודלו של הלב הוא קצת יותר מאגרוף והוא ממוקם במרכז החזה, וחוד הלב – הקרוי ברפואה Apex – נוטה לשמאל. תפקידו של הלב להזרים דם מועשר בחמצן לכל איברי הגוף ב'מחזור הדם הסיסטמי' ודם דל בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני לריאות ב'מחזור הדם הריאתי'. כמו כן, הלב משמש כמשאבה להובלת חומרים נוספים לאיברים, בהם רכיבים של מערכת החיסון והורמונים שונים. 

 

פעילות הלב כוללת הזרמת דם בין ארבעת חלליו העיקריים: שתי עליות (עליה קרויה בלעז 'אטריום', Atrium) ושני חדרים (חדר קרוי Ventricle), כשבין כל עלייה לחדר ובין כל יציאה מחדר לעורק מרכזי מרכזי מוצב מסתם המנווט את כיוון הזרימה של הדם.

 

בנוסף, בין העלייה והחדר השמאלי לעלייה והחדר הימני קיימת מחיצה בלתי חדירה המכונה 'מחיצה בין חדרית' או 'ספטום' (Septum). בכך מהווה הלב למעשה שתי משאבות נפרדות שצמודות אחת לשנייה.

 

בכל מחזור של פעילות הלב מתכווצים חללי הלב והמסתמים בקצב מתואם וכל מחזור שכזה יוצר פעימת לב.

 

 

 

הלב מורכב מארבע רקמות מרכזיות:

 

כיס הלב: הרקמה החיצונית בלב קרויה 'כיס הלב' ובלעז Pericardium ומהווה מעין שק המכיל שתי שכבות וכולל בתוכו את הלב ואת שורשי כלי הדם הגדולים המתחברים אליו. בין שתי שכבות כיס הלב מצוי חלל קטן המספק נוזל מימי – הנוזל הפריקרדיאלי.

 

עילית הלב: עילית הלב, הקרויה בלעז Epicardium, היא השכבה החיצונית של רקמת הלב ומורכבת מרקמת חיבור המגנה על הלב.

 

שריר הלב: רקמת הלב השלישית בעומקה לאחר כיס הלב ועילית הלב הוא שריר הלב הקרוי בלעז Myocardium – רקמה שרירית זו היא שמקנה לו את יכולות הכיווץ וההרפיה שנדרשות לצורך הזרמת הדם לאברי הגוף השונים. תאי שריר הלב דומים לתאי שריר אחרים בגוף ביכולתם להתכווץ וכן מפיקים פעילות חשמלית בדומה לתאי עצב, והם פועלים באופן אוטונומי, במנותק מרקמות שריר אחרות בגוף.

 

קיימים מספר סוגי מחלות של שריר הלב. דלקת בשריר הלב הקרויה 'מיוקרדיטיס' עלולה להיגרם על רקע זיהום חיידקי או נגיפי. מחלה תורשתית המשפיעה על תפקוד הלב קרויה בעגה המקצועית 'קרדיומיופתיה'. כמו כן, כששריר הלב אינו מתפקד כראוי וחלה פגיעה ביכולת הכיווץ של הלב – עלולה להתפתח אי ספיקת לב שמקורה באי ספיקה של שריר הלב (עלולה להתפתח אי ספיקת לב גם מסיבות אחרות).

 

פנים הלב: שכבת פנים הלב הקרויה Endocardium היא השכבה המכילה את חללי הלב. התאים המרכיבים את שכבת חללי הלב דומים בתפקודם לתאי האנדותל שעוטפים את כלי הדם מבפנים.

 

העורקים הכליליים 

 

כמו כל האיברים בגוף, שריר הלב זקוק לאספקה שוטפת של חמצן ומזון מהדם לצורך פעולתו. כלי הדם הכליליים, או בלעז – הקורונריים (Coronary Arteries), יוצאים מאבי העורקים אל שריר הלב ומספקים לו את הדם הנחוץ לו.

 

ניתן לחלק את כלי הדם הכליליים לשתי מערכות: השמאלית והימנית. המערכת השמאלית כוללת את העורק השמאלי הראשי המתפצל לשני עורקים גדולים - העורק הקדמי היורד המספק דם לדופן הקדמית של החדר השמאלי ונחשב לחשוב ולגדול בעורקי הלב, והעורק העוקף המספק דם לדופן השמאלית של אותו החדר. המערכת הימנית כוללת את העורק הימני, המקיף את הלב מימין ומספק דם לחדר הימני ולעלייה הימנית כמו גם לחלקו התחתון של חדר שמאל. 

 

כשהעורקים הכליליים נחסמים ובהדרגה נפגעת אספקת הדם ללב ולפעילותו, עלולה להתפתח מחלת לב איסכמית, שיכולה להתבטא בחסימה חלקית שמורגשת רק ככאבים בחזה במאמץ, ומכונה 'אנגינה פקטוריס' או בחסימה חמורה שעלולה להוביל להתקף לב על רקע חסימה מלאה פתאומית או לאי ספיקת לב על רקע היצרות בעורקים הכליליים המשפיעה על תפקוד לב לקוי באופן כרוני ומתבטאת בקוצר נשימה ובצקות.

 

מחזור הדם וכלי הדם

 

הלב דוחף כ-5 ליטרים דם בדקה. כל פעימה מזרימה את הדם לריאות ולשאר הגוף. במחזור הדם הסיסטמי הקרוי גם 'מחזור הדם הגדול' – שהוא מחזור הדם העיקרי המספק חמצן לאיברי הגוף, דם מועשר בחמצן נכנס לעלייה השמאלית של הלב וממנה עובר לחדר שמאל בזרימה המנווטת דרך המסתם המיטרלי. משם, דרך המסתם האאורטלי, זורם הדם מחדר שמאל לאבי העורקים ומשם לעורקים גדולים, עורקיקים ונימים ולאיברי הגוף כולו, להעברת חמצן ומזון לתאים. בנימי הדם מתרחש חילוף: חמצן ומזון יוצאים מהדם ונכנסים לתאים ואילו התאים מפרישים לדם פחמן דו חמצני. הדם המועשר בפחמן דו חמצני עובר דרך הנימים המלכדים לוורידונים ולוורידים חזרה דרך הווריד הנבוב העליון והווריד הנבוב התחתון  (Superior and Inferior Vena Cava) לעלייה הימנית של הלב.

 

משם מתחיל מחזור הדם הריאתי – הקרוי גם 'מחזור הדם הקטן', שבו דם הדל בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני עובר דרך המסתם הטריקוספידלי לחדר הימני וממנו דרך המסתם הפולמונרי הוא עובר לעורק הריאה – העורק הפולמונרי – שמזרים את הדם לריאות. בריאות חל היפוך של גזים, חמצן חודר מהריאות לדם ופחמן דו חמצני מתנקה מהדם לריאות ומשם נפלט החוצה מהגוף דרך הנשיפה. הדם המועשר בחמצן מוזרם חזרה לעלייה השמאלית דרך ורידי הריאה וכך מושלם מחזור הדם כולו.

 

קצב הלב ופעימות הלב

 

בלב ממוקם קוצב – הקרוי 'קשר הגת והפרוזדור' – בחלקה העליון של העלייה הימנית, והוא האחראי על פעולת ההתכווצות ומופעל באמצעות תאים המפיקים מתח חשמלי ומערכת סיבי הולכה חשמלית שמוליכים את החשמל לעליות. בהמשך קיים קוצב משני הממוקם בין העליות לחדרים בלב – הקרוי 'קשר הפרוזדור והחדר', ומוליך את החשמל לחדרים לאחר התכווצות העליות. כל אות של מתח חשמלי שמייצר הקוצב מוביל לפעימת לב אחת.

 

בתגובה לגירוי החשמלי, שריר הלב מתכווץ ומזרים את הדם שבתוכו דרך מסתמי הלב. פעולת התכווצות הלב מכונה 'סיסטולה', והרפיית שריר הלב מכונה 'דיאסטולה'. בזמן ההרפייה מתמלא הלב בדם ובזמן ההתכווצות הוא מזריק את הדם לאיברי הגוף השונים. פעולות ההתכווצות וההרפיה נקראות יחד 'פעימה'. בכל פעימה מזרים הלב דם בנפח של 100-60 סמ"ק.

 

קצב לב תקין של אדם בוגר בריא במנוחה עומד על 70-65 פעימות לדקה. קצב הלב נקבע על ידי הורמונים המופרשים לדם, בהם הורמון האדרנלין המשתחרר בעת פעילות גופנית ומגביר את הקצב, מה שבא לידי ביטוי בדופק לב מואץ.

 

כשקצב הלב גבוה במנוחה מ-80 פעימות בדקה, הדבר מהווה גורם סיכון משמועתי להתקף לב, וזאת עקב עלייה בצריכת דם מחומצן. הסיכוי להפרעה באספקת דם ללב שתוביל להתקף לב עומד על 18.5% כשקצב הלב במנוחה עולה על 90 פעימות לדקה.

 

שינויים בקצב הלב, הבאים לידי ביטוי בדפיקות לב חזקות – על רקע עלייה בכמות הדם שמוזרמת ללב בכל פעימה ובעיות בהולכה החשמלית של הלב  – עלולים להעיד על הפרעה בקצב הלב, אך גם עשויים להיות זמניים וחולפים וללא משמעות רפואית. דופק מהיר עשוי להופיע במצבי חרדה ובקרב נשים הרות, גם כשלמעשה דופק הלב תקין, וכן עשוי להופיע על רקע פעימות לב מוקדמות בעליות הלב וחדרי הלב – שמתגברות על רקע עישון וצריכת קפאין ואלכוהול, עלייה ברמות האנדרנלין בגוף – כאמור בעקבות פעילות גופנית או עקב התרגשות יתר, או כתוצאה ממצב רפואי או נטילת תרופות שונות, בהן גם תרופות לצינון ושפעת, וכן קיימים מצבים רפואיים חריגים בלב שבאים לידי ביטוי בדופק מהיר – כגון טכיקרדיה – המבטאת התקפי דופק מהיר ופרפור עליות/ פרוזדורים. דופק לב מהיר או איטי מדי עלול להיגרם על רקע הפרעה בפעילות קוצב הלב הטבעי, שאינו מצליח להעביר זרם חשמלי ללב כולו ולעורר התכווצות, ואזורים שונים בלב הופכים להיות אלו שקובעים את קצב ההתכווצויות. בהפרעות אלו ניתן לטפל בתרופות, ובמקרים קשים יותר – באמצעות השתלת קוצב לב מלאכותי המייצר זרמים חשמליים שעוברים ללב וגורמים להתכווצות סדירה.

 

מסתמי הלב מתפקדים כדי לכוון את זרימת הדם בכיוון הרצוי, ומונעים זרימה של דם אחורנית כנגד הכיוון. כשמסתמי הלב נפתחים ונסגרים, נוצר רעש שהרופא יכול לשמוע בסטטוסקופ, בשני צלילי פעימה מהירים: הצליל הראשון הוא קול סגירת המסתם המיטרלי והמסתם הטטריקוספידלי ותחילת כיווץ חדרי הלב, ואילו הצליל השני הוא קול סגירת המסתם האאורטלי והמסתם הפולמונרי, ותחילת השחרור של חדרי הלב – שחרור שבמהלכו מוזרם הדם לחדרים מהעליות. כשפתיחת וסגירת המסתמים לקויה, עלולה להישמע 'אוושה בלב' (Abnormal Heart Sounds) המדורגת בסולם מ-1 עד 6, בהתאם לעוצמתה.

 

מום לבבי

 

מום לבבי מולד הוא מום שגורם לפעילות לבבית משובשת כלשהי, שעלולה להוביל לפגיעה בזרימת הדם בגוף. יש מומי לב שנחשבים לקלים יחסית לטיפול – כמו חור במחיצה הבין חדרית שבין הצד השמאלי והימני של הלב (ספטום) המתוקן בצנתור או ניתוח או היצרות המסתם האאורטלי המקשר בין חדר הלב השמאלי לאבי העורקים או היצרות במסתם הפולמונרי שבין החדר הימני לעורק הריאה – המתוקנים בניתוח מסתמים. מום מסוג PDA (קיצור של Patent Ductus Arteriosus) הוא מום לבבי שגורם לזרימת דם בין אבי העורקים לעורק הריאה (הפולמונרי) המטופל בתרופות, צנתור או ניתוח. מומים קשים יותר שעלולים לגרום לתמותה יכולים להיות בשינוי במיקום כלי הדם המחוברים ללב – למשל שינוי במקום אבי העורקים הגורם לדם דל בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני לזרום אליה במקום לעורק הפולמונרי, היצרות של המסתם הפולמונרי או עיבוי של השריר בחדר הימני (היפרטרופיה) לרוב על רקע פעילות יתר.

 

 

עדכון אחרון: יוני 2017