מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותאיתור רקמת עצב במהלך ניתוח באמצעת פפטיד זוהר

איתור רקמת עצב במהלך ניתוח באמצעת פפטיד זוהר

במהלך ניתוח עלול להיגרם נזק לרקמות עצב זעירות ובלתי נראות, לכך, עלולות להיות תוצאות חמורות , מכאב כרוני ועד שיתוק תמידי. יתכן ולמדענים באוניברסיטת קליפורניה, בית ספר לרפואה, סאן דיאגו, יש פתרון המבוסס על הזרקת פפטידים זוהרים (פלורוסנטיים), הגורמים לרקמות עצב נסתרות להיראות, ובכך לסייע למנתח לאתר את מיקומן. ניסוי זה התקיים בעכברים, בתקווה שבעתיד ייושם גם בבני אדם. הממצאים פורסמו בכתב העת Nature Biotechnology - פברואר 2011.


שימור רקמת עצב, חשוב בכל סוג ניתוח, במיוחד במצבים שבהם מיקום הטיבעי של רקמות העצב המעורבות  עלול להשתנות כמו: גידולים, טראומה, זיהומים ועוד.


חוקרים במרכז למחלות הסרטן, מורס, פתחו פפטיד ( חלק חלבון המורכב מחומצות אמינו) זוהר והזריקו אותו לעכברים. הפפטיד נקשר באופן מועדף לרקמת עצב פריפרית, תוך יצירת אפקט ניגודי של רקמות אלה משאר הרקמות. אפקט זה מתקבל כעבור שעתיים מזמן ההזרקה ונמשך כ-6-8 שעות. זאת, ללא השפעה על הפעילות העצבית או ההתנהגות העכבר.


לטענת החוקרים, תגלית זו עשויה להתקיים גם בבני אדם. הממצאים מראים שקשירת הפפטיד הזוהר מתרחשת גם ברקמות עצב פגועות, מה שיכול לאפשר למנתח לפעול לריפוי רקמות עצביות אלה במהלך הניתוח.

 


נכון לעכשיו, האפשרות להימנע מפגיעה ברקמת עצב נתונה למיומנות המנתח ולניטור אלקטרומיוגרפי ( תרשים חשמלי של השריר) באמצעות אלקטרודות המגרות עצבים מוטוריים ( תנועתיים) בלבד, אך טכניקה זו אינה מאפשרת לאתר מיקום עצבים סנסוריים (תחושתיים). לדוגמא, פגיעה במהלך ניתוח, בעצבים המעצבבים שרירי בלוטת הפרוסטטה, עלולה להוביל לאי שליטה בהטלת שתן ולבעיות בזקפה.
 

 

מחקר זה, משלים מחקר קודם בנושא כירורגיה מולקולארית שהובל על ידי המדענים Nguyen ו- Tsien שעבודתם התמקדה בסימון זוהר של תאים סרטניים בעכברים. מטרת עבודה זו הייתה לסייע בידי המנתחים לזהות ולהסיר רקמות סרטניות באמצעות טכניקה זו, בתקווה לשפר תוצאות הניתוח ולהעלות את אחוז ההישרדות.

 


Tsienהינו אחד משלושת החוקרים שקיבלו בשנת 2008 , פרס נובל בכימיה.
פרס הנובל בכימיה בשנת 2008, ניתן למגלי החלבון הזוהר במדוזות " חלבון הפלואורסנט הירוק הזוהר"- GFP . חלבון זה התגלה לראשונה במדוזה היפהפיה Aequorea Victoria בשנת 1962. מאז . חלבון זה הינו אחד הכלים החשובים ביותר בשימוש המודרני במדעי החיים. בעזרת ה-GFP, החוקרים הצליחו לפתח דרכי צפייה בתהליכים שקודם לכן היו בלתי נראים, כמו התפתחות תאי העצב במוח או התפשטות תאי סרטן.
Tsien, תרם להבנה הכללית אודות האופן שבו ה-GFP מאיר. בנוסף, הרחיב את מגוון הצבעים מעבר לצבע הירוק, ובכך איפשר לחוקרים לצבוע תאים וחלבונים בצבעים שונים. הדבר אפשר למדענים לעקוב אחר מספר תהליכים ביולוגיים נפרדים המתקיימים במקביל.

 

 
http://www.sciencedaily.com/releases/2011/02/110206132910.htm
 

http://nobelprize.org/nobel_prizes/chemistry/laureates/2008/press.html