התקפי אכילה חוזרים הינם הסימפטום השכיח ביותר של הפרעות אכילה באנגליה. כ-3% מהאוכלוסיה או לחילופין כ-9 מליון איש מוערכים כסובלים מבולמוס אכילה, ועדין מעט אפשרויות טיפול יעילות יש בנמצא.

מחקר חדש מראה שיותר מ-63% מן המשתתפים בתוכנית הפסיקו לבלמס בסוף הטיפול, בהשוואה ל-28% בקרב אלה שלא השתתפו. התוכנית נמשכה רק 12 שבועות, אבל מרבית המשתתפים לא דיווחו על בולמוסים גם לאחר שנה. החסרון בכסף בא לידי בטוי בכך שהמשתתפים הוציאו פחות כסף על דברים כגון מוצרי דיאטה, טיפולים ותוכניות להורדה במשקל.

אנשים אשר סובלים מבולמוסי אכילה אוכלים יותר מאנשים אחרים בפרק זמן קצר יחסית והם חווים תחושה של אובדן שליטה במהלך הבולמוס. התקפים כאלה בדרך כלל מלווים בתחושות דיכאון ובושה, עליה במשקל, ירידה בערך העצמי.
אנשים אלה בדרך כלל עולים הרבה כסף למערכות הבריאות הממשלתיות.

המחקר החדש מראה כי ניתן לטפל בהפרעה זאת באופן קצר ויעיל.
הנושא של הפרעת אכילה בולמוסית קיבל לאחרונה תשומת לב תקשורתית רבה בשל ההמלצה של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי להפוך הפרעת אכילה בולמוסית להפרעה נפרדת כמו בולמיה ואנורקסיה.

אבחנה כזו תמקד יותר תשומת לב על הפרעת אכילה בולמוסית ועל שיטות טיפול חדשות עבורה. במחקר הנוכחי השתתפו 123 נבדקים, 90% מהן נשים, בגיל הממוצע של 37. הקריטריון להשתתפות במחקר היה נוכחות של בולמוס אכילה אחד לפחות בשבוע בשלושה חודשים האחרונים. חצי מהנבדקים נתבקשו לקרוא את הספר "להתגבר על התקפי אכילה" שנכתב על ידי ד"ר כריסטופר פרברן, שהוא פסיכיאטר מומחה בתחום הפרעות אכילה.

הספר מפרט מידע רפואי ומדעי אודות התקפי אכילה ואז מביא תוכנית של 6 צעדים בה המטופל יכול לעזור לעצמו להתגבר על ההפרעה. בתוכנית עושים שימוש בניטור-עצמי, ובאסטרטגיות נוספות של שליטה עצמית ופתרון בעיות.

הנבדקים בתוכנית השתתפו גם בשמונה פגישות טיפוליות קצרות וממוקדות במהלך 12 השבועות של התוכנית.

העלות של התוכנית היתה כ-167 $ לאדם.

בסוף 12 השבועות 63.5% מהמשתתפים בתוכנית הפסיקו לבלמס. 6 חודשים לאחר מכן 74.5% מהמשתתפים בתוכנית עדיין היו ללא סימפטומים. באוכלוסיה הכללית שנמצאת בשירותי בריאות, רק 44.1% מהמטופלים היו ללא סימפטומים בבדיקה לאחר חצי שנה. לאחר תקופה של שנה 64.2% מהמשתתפים בתוכנית היו ללא סימפטומים, בהשוואה ל44.6% מהאוכלוסיה הכללית.

כל המשתתפים בתוכנית התבקשו לתת מידע רב ומפורט על התקפי האכילה שלהם וכיצד זה משפיע על תחומי חיים כגון עבודה. כמו כן הם נשאלו כמה כסף הוציאו על טיפולים, על תרופות, על ביקורים אצל רופאים וכד'.

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, הנבדקים בתוכנית הוציאו 447$ פחות, שזה 149$ פר נבדק. לחילופין, המשתתפים בתוכני הוציאו כ3670 $ בשנה לעומת מטופלים מהאוכלוסיה הכללית שהוציאו כ – 4098$ בשנה.

תרגמה וערכה: מיכל אפק

לידיעה המלאה: www.medicalnewstoday.com/articles/184297.php