מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםבדיקות דם לאנזימי שריר הלב

בדיקות דם לאנזימי שריר הלב

מהו טרופונין וכיצד הוא מסייע באבחון התקף לב? על מה עשויה להעיד נוכחות של CPK בדם? מה שצריך לדעת על בדיקות לזיהוי סמנים בדם שמסייעות באבחון מחלות לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בדיקות דם משמשות בשנים האחרונות כאחד הכלים לזיהוי מחלות לב באמצעות סמנים (מרקרים) המצביעים על סיכון לתחלואה לבבית. כיום, באבחון מחלת לב או התקף לב (אוטם) מבוצעת בחדר המיון הערכה לתפקוד הלב המבוססת על שילוב של בדיקות דם וטכנולוגיה רפואית (כמו אק"ג לזיהוי התקף לב). 

 

הסמנים הלבביים הם למעשה חלבונים שונים המכונים 'אנזימי שריר הלב' המופרשים משריר לב פגוע וכך תורמים לאבחנה. בדיקות דם נוספות מסייעות להערכה, לרבות ספירת דם כללית, אלקטרוליטים ושומנים וסוכרים בדם.

 

טרופונין

 

טרופונין (Troponin) הוא הסמן העיקרי כיום בשימוש בחדרי המיון כדי להעיד על התקף לב. טרופונין מופרש משריר הלב, ורמתו עולה תוך 4 עד 8 שעות מההתקף. טרופונין נותר בדם עד 14 יום לאחר ההתקף, ולכן עשוי להעיד גם על התקף לב ישן שארע לפני מספר ימים. ישנם שני סוגי טרופונין: טרופונין T שהוא הסמן העיקרי ששינויים בו מזהים התקף לב, וכן טרופונין I.

 

כיום לפי קריטריונים שעודכנו בתחילת 2008, חריגה של ערך אחד מעל הנורמה בבדיקת טרופונין נחשבת תנאי מקדים לאבחון התקף לב, ובחולים שעברו צנתור יש צורך בחריגה פי שלוש מהנורמה כדי לאבחן התקף לב חדש.

 

CPK

 

הסמן CPK (קיצור של creatine phosphokinase) המסומן לעתים גם CK, הוא אנזים שמשתחרר מרקמות פגועות, ומצוי בשריר הלב, שריר השלד והמוח, ולכן איתורו בבדיקת דם מעיד על פגיעה באחת מרקמות אלה.

 

בהשוואה לטרופונין, רמת CPK נפגעת במהירות רבה יותר – לרוב תוך ארבע שעות, ולכן הסמן עלול להעיד גם על פגיעות בשרירי השלד, למשל בעקבות אימון ספורט, ולא בהכרח על אירוע לבבי או מחלת לב, ותוצאותיו מתקבלות בעירבון מוגבל. בעבר סמן זה היה בשימוש נפוץ, אולם הוא מוחלף בשנים האחרונות על ידי טרופונין.

 

CK-MB

 

הסמן CK-MB הוא אנזים המופרש משריר הלב בלבד ורמתו בדם עלולה להעיד על נזק לשריר הלב. הבדיקה מאפשרת לזהות התקף לב (אוטם) חדש או נזק מתמשך לשריר הלב. השינוי ברמות האנזים לרוב מופיע תוך 4 שעות בלבד, אולם הבדיקה פחות ספציפית מאשר בדיקת הטרופונין.

 

LDH

 

אנזים נוסף שנבדק בעת חשד לאירוע לב הוא LDH המעיד על נזק לרקמות הגוף, אם כי הנזק לא נגרם בהכרח לשריר הלב, וגם אם עלייה ברמות האנזים מזוהה בקרב אנשים עם תסמין לאירוע לבבי – הרמה עלולה להעיד על פירוק של רקמה אחרת בלב פרט לשריר הלב עצמו.

 

AST

 

האנזים AST מופרש מהכבד, אולם רמתו עולה גם לאחר התקף לב (אוטם). בעבר בדיקת AST בוצעה להערכת הסיכויים שהמטופל עבר אירוע לבבי, אולם כיום פחות משתמשים בה, בהינתן בדיקות ספציפיות/ מדויקות יותר.

 

CRP 

 

הסמן CRP מוכר בשמו 'מדד הדלקתיות', ומעיד על תהליך דלקתי המתרחש בגוף. רמתו עולה גם במקרה של התקף לב (אוטם) מאחר ותהליך זה מלווה בהתפתחות דלקת. הסמן יופיע גם במצבים רבים אחרים, לרבות מחלות דלקתיות כרוניות, למשל קרוהן וקוליטיסדלקות מפרקים ודלקות באיברים נוספים כמו הכליות. 

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

 

עדכון אחרון: אפריל 2017