מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותביצים עשויות להזיק ללב – בלי קשר לכולסטרול

ביצים עשויות להזיק ללב – בלי קשר לכולסטרול

מזונות כמו בשר וביצים עלולים להעלות את הסיכון למחלות לב ושבץ, במנגנונים שונים ממה שהכרנו עד כה


חיידקים בקיבה הופכים לציטין הקיים בחלמון לרכיב חוסם כלי דם (צילום: Shutterstock)
חיידקים בקיבה הופכים לציטין הקיים בחלמון לרכיב חוסם כלי דם (צילום: Shutterstock)

מחקר מצא קשר בין החיידקים החיים באופן טבעי בקיבה שלנו למחלות לב. החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת New England Journal of Medicine גילו כי חלק מהחיידקים הופכים לציטין – חומר הקיים בין היתר בחלמון ביצה ובבשר בקר וחזיר – לרכיב חוסם כלי דם המכונה TMAO. הם גם מצאו כי רמות ה-TMAO בדם מנבאות את הסיכון למחלות לב, התקפי לב ומוות.

 

בגוף שלנו קיימים טריליונים רבים של מיקרואורגניזמים. לאחרונה, יותר ויותר מחקרים מראים כי לאותם מיקרואורגניזמים השלכות חשובות על הבריאות – לטובה או לרעה, בהתאם לזן ולאיזון שלהם. מרבית המיקרובים האלה חיים במערכת העיכול. חיידקים אלה מסייעים בין היתר בעיכול האוכל, מסייעים למערכת החיסון, שומרים על בריאות המעיים, מפיקים ויטמינים, עוזרים לחילוף החומרים ועוד.

 

במחקר החדש, החוקרים מה-Cleveland Clinic היוקרתית מראים כי החיידקים משחקים תפקיד חשוב בהפקת TMAO – גילוי שמעלה גישה נוספת לאבחון, טיפול ומניעה של מחלות לב וכלי דם.

 

המחקר מתבסס על מחקר קודם שמצא כי בעכברים, חיידקי הקיבה הופכים את הלציטין שבמזון ל-TMAO שגורם למחלות לב. בנוסף, נמצא כי לאנשים עם רמות גבוהות של TMAO סבירות גבוהה יותר להתקף לב.

 

אבל שני דברים לא היו ברורים: האם גם חיידקים של בני אדם גורמים ללציטין להפוך ל-TMAO? והאם רמות ה-TMAO אכן מנבאות את הסיכון של אנשים למחלות לב ושבץ בעתיד או שהן רק מהוות סמן לנוכחות של מחלת לב וכלי דם כבר בתקופה בה נמדדה רמת החומר בדם?

 

כדי להשיב על השאלה הראשונה, החוקרים ביקשו מ-40 מתנדבים בריאים לאכול שתי ביצים קשות. כפי שקרה עם עכברי המעבדה, רמות ה-TMAO בדם עלו.

 

לעומת זאת, אחרי שבוע בו קיבלו אנטיביוטיקה רחבת טווח, רמות ה-TMAO של הנחקרים כמעט ולא השתנו לאחר שאכלו ביצים. לדברי החוקרים, זה מראה שלחיידקים בקיבה – שהאנטיביוטיקה הרגה – תפקיד משמעותי בייצור ה-TMAO.

 

כדי להשיב על השאלה השנייה, החוקרים מדדו את רמות ה-TMAO של יותר מ-4,000 אנשים עם רקע של בעיות לב, שהיו במעקב במשך 3 שנים. לאחר שלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים למחלות לב, הם מצאו כי רמות ה-TMAO ניבאו את הסיכון של הנחקרים להתקפי לב, שבץ ומוות בתקופת המעקב.

 

אנשים ברבעון עם הרמות הגבוהות ביותר של TMAO היו בעלי סיכון גבוה פי 2.5 להתקף לב או שבץ, בהשוואה לאנשים ברבעון עם הרמות הנמוכות ביותר.

 

לאחרונה פורסם מחקר שמצא כי חיידקי הקיבה גם הופכים קרניטין – רכיב תזונתי הקיים בעיקר בבשר ומוצרי חלב – ל-TMAO. כעת נדרשים מחקרים נוספים כדי לאושש את תוצאות המחקרים הללו.

 

 

N Engl J Med 2013; 368:1575-1584April 25, 2013DOI: 10.1056/NEJMoa1109400

אכן מצאו ש- TMAO מייטיב....

עמית-אלתם
30/04/13 0:10

כל נושא הno ,מאוד מבלבל, האם כדאי לקחת תוספים להגברת ייצור הno בגוף, האם מזונות כגון עלים ירוקים וסלק יספקו את כל  הno הבדרש,

מה ההמלצות לחולי לב ולסובלים צתעוקה??האם לתגבר ירקות יוצרי no  או שמא לקחת ל ארגינין ,האם לקיחת ל ארגינין מסוכנת? האם לקיחת תוספי no ' מועילה??

מיקי-ב.
28/04/13 17:39

כל תיאורית ה TMAO מחזיקה מעט מאוד מים. הכי הרבה TMAO יש בדגים ומאכלי ים אז עכשיו גם הם גורמים להתקפי לב? הנה ביקורת על המחקר הקודם שניסה לבסס את התיאוריה של הצוות הזה: http://www.westonaprice.org/blogs/cmasterjohn/2013/04/10/does-carnitine-from-red-meat-contribute-to-heart-disease-through-intestinal-bacterial-metabolism-to-tmao/