מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםגורמי סיכון למחלות לב: כל המידע

גורמי סיכון למחלות לב: כל המידע

עישון, אורח חיים יושבני, תזונה לקויה, שומנים בדם וגם מתח בתקופת המלחמה – מהם גורמי הסיכון למחלות לב ואיך תוכלו להפחית את הסיכון לתחלואה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מחלות לב גורמות לתחלואה ותמותה נרחבת, וכיום מהוות את סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל, אחרי סרטן.

 

מסוכנת במיוחד מחלת לב כלילית שנגרמת בעקבות פגיעה בעורקים הכליליים שמספקים דם לשריר הלב, בעיקר על רקע טרשת עורקים – הצטברות רובד טרשתי בשכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם שפוגע באספקת הדם התקינה ללב ואף עלול להוביל להיווצרות קריש דם ולגרום התקף לב או שבץ מוחי.

 

לפי סקר הבריאות הלאומי בישראל של משרד הבריאות לשנים 2020-2018 (סקר INHIS-4), 4.3% מהישראלים הבוגרים מאובחנים עם מחלת לב כלילית – אצל יהודים 6.5% מהגברים ו-2.8% מהנשים, ובאוכלוסייה הערבית 4.8% מהגברים ו-1.3% מהנשים.

 

מחלות לב עשויות להתפתח על רקע גורמי סיכון רבים, ולרוב מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

 

ברבות השנים פותחו בקהילה הרפואית והמדעית כלים חישוביים שונים שמאפשרים להעריך את הסיכון האישי למחלת לב לפי הימצאותם של גורמי הסיכון השונים. מדד ה-Score שפותח עבור האוכלוסייה באירופה על ידי החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC), לה משתייכת גם ישראל, מתייחס מאז העדכון האחרון בשנת 2021 למספר גורמים בחישוב הסיכון האישי למחלת לב: גיל (מתחת ל-50, גיל 69-50 או גיל 70 ומעלה), מין, אזור המגורים באירופה, לחץ הדם, עישון סיגריות ורמות הכולסטרול בדם. לדברי פרופ' מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים במכון הלב במרכז הרפואי שיבא ובכיר באיגוד הקרדיולוגי, "ישראל משתייכת לצד מדינות אגן הים התיכון לאזור בסיכון נמוך לתחלואה לבבית, בהבדל ממדינות צפוניות באירופה שמוגדרות בסיכון גבוה, כמו איסלנד, נורבגיה ודנמרק".

 

ניתן לטפל ברבים מגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים למחלות לב וכלי דם על ידי אימוץ הרגלי חיים בריאים – כבר מגיל צעיר. לדברי פרופ' שכטר, "לצד שינויים באורח החיים, חשוב לקבל טיפול בתרופות שהוכיחו באופן ספציפי יעילות בהורדת סיכון למחלות לב וכלי דם".

 

על גורמי הסיכון והדרכים להימנע מהם – תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

 

 

גנטיקה

 

מחקרים רבים מבססים קשרים בין גנטיקה לעלייה בסיכון למחלות לב. ככלל, הסיכון לתחלואה לבבית גבוה יותר במידה ויש במשפחה אב/ אח שאובחנו עם מחלת לב לפני גיל 55 ו/או אם/ אחות שאובחנו לפני גיל 65.

 

מחקרים רבים מדגימים את הקשר הגנטי למחלות לב. כך, למשל, מחקר מקנדה שפורסם בינואר 2011 העלה שכאשר שני ההורים עברו התקף לב לפני גיל 50הסיכון להתקף לב גבוה כמעט פי 7. מחקר בריטי שפורסם באפריל 2015 מצא כי לאנשים נמוכים סיכון גבוה יותר למחלות לב, בעקבות שינויים גנטיים שמשפיעים על הגובה. בישראל מדווח מדי שנה על כ-35 מקרי מוות פתאומיים של צעירים מתחת לגיל 30 וכשני מקרים של ספורטאים המתים בפתאומיות, כשההערכה היא שאלו נגרמים בעיקר על רקע גנטי.

 

לאורך השנים זוהו מספר סמנים גנטיים שיכולים לסייע באיתור אנשים בסיכון גנטי מוגבר לתחלואה לבבית. כך, למשל, לפי מחקרים, מוטציות בגן המסומן באותיות TTN עשויות להסביר כחמישית מהמקרים של קרדיומופתיה מורחבת משפחתית. גן זה מקודד לייצור חלבון בגוף בשם 'טיטין' המצוי בסיבים של שרירים בגוף, ובהם שריר הלב. הגן אחראי על מבנה, גמישות ויציבות הסיבים, והמוטציה גורמת לו ליצר חלבון 'טיטין' קצר יותר, באופן שפוגע בתפקוד שריר הלב.

 

מה אפשר לעשות? אמנם גורמים גנטיים אינם נתונים לשליטת האדם, אולם ככל שמתבסס הקשר בין גנטיקה למחלות לב, מתחדדת חשיבות ההקפדה על אורח חיים בריא למניעת מחלות לב בקרב מי שמצויים בסיכון גנטי לתחלואה קרדיו וסקולארית, ובעיקר מי שקרובי משפחתם הביולוגיים אובחנו עם אירועים לבביים.

 

באיגוד הקרדיולוגי התקבעה לאחרונה ההמלצה לכל ישראלי לבצע לפחות פעם אחת בחיים בדיקת דם לזיהוי חלבון המסומן Lp(a) (ובשמו המלא: 'ליפופרוטאין a) העובר גנטית, אשר עשוי לזהות אנשים בסיכון גבוה לתחלואה לבבית. לדברי פרופ' שכטר, "החלבון הוא סמן חשוב שמופיע בעיקר במשפחות של חולי לב ויכול לאתר צעירים בסיכון לאירוע לבבי. רמות גבוהות מאובחנות גם במצבים מסוימים שבהם ערכי כולסטרול רע LDL גבוהים אינם יורדים עם טיפול בסטטינים". לפי מחקרים, כשליש מהישראלים מאובחנים עם רמות גבוהות של Lp(a) וסיכון גנטי גבוה למחלות לב.

 

כיום אין טיפול ייעודי לאלו שמאובחנים עם הסמן הגנטי, זולת הצורך להשקיע ביתר שאת באורח חיים בריא למניעת מחלות לב. בשנים האחרונות מבוצעים מחקרים לפיתוח טיפולים תרופתיים שעשויים בעתיד לאפשר למי שזוהו בבדיקת Lp(a) עם סיכון גבוה – להפחית את הסיכון למחלות לב.

 

אורח חיים יושבני

 

אורח חיים יושבני והעדר פעילות גופנית מהווים גורם סיכון משמעותי לתחלואה לבבית. פעילות ירודה גם עשויה להוביל להחמרה בשורה ארוכה של גורמי סיכון לבביים נוספים, כמו עלייה ברמות השומנים בדם ולחץ הדם, עלייה ברמות הסוכר בדם והשמנה..

 

מחקרים רבים מדגימים את הקשר בן פעילות גופנית סדירה למניעת מחלות לב. מטה אנליזה מבריטניה, שפורסמה בספטמבר 2019 בכתב העת American Journal of Preventive Medicine, זיהתה קשר ישיר בין ישיבה ממושכת במשך היום לעלייה בסיכון למחלות לב: הסיכון למחלות לב וכלי דם גדל ב-29% בקרב מי שנוהגים לשבת שעות רבות ביום, ונותר גבוה ב-14% גם לאחר נטרול ההשפעה של פעילות גופנית על תחלואה לבבית.

 

מה אפשר לעשות? ההמלצה המרכזית בהקשר זה היא להקפיד על אורח חיים פעיל ועל ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר ברוח המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) שמיועדות גם לבריאים וגם לחולים כרוניים: לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מדי שבוע בעצימות מתונה או 75 דקות בעצימות גבוהה, הפזורים לאורך ימי השבוע, לצד שני אימונים בשבוע לחיזוק השרירים ומתיחות.

 

עוד על פעילות גופנית למניעת מחלות לב

 

תזונה לא בריאה

 

תזונה לא בריאה היא גורם סיכון משמעותי לתחלואה לבבית, והכוונה בעיקר לתזונה עתירת שומנים ופחמימות פשוטות שמחמירה את הנטייה להצטברות שומנים בדם וצבירת משקל עודף; תזונה עשירה בסוכרים פשוטים שמעלה את רמות הסוכר בדם ואת הנטייה לסוכרת; ותזונה עתירה במלח שמהווה גורם סיכון מרכזי לעלייה בלחץ הדם.

 

ראיות רבות הצטברו לאורך השנים לקשר בין תזונה לא בריאה לאירועי לב. מטה אנליזה של חוקרים מאירופה שסיכמה ממצאים בנושא ופורסמה בשנת 2019 בכתב העת Critical Reviews in Food Science and Nutrition מצאה כי הסיכון לתחלואה לבבית גבוה ב-15% אצל אלו שאוכלים בקביעות בשר אדום; גבוה ב-27% בצריכת בשר מעובד; וגבוה ב-17% בצריכת משקאות ממותקים. לעומת זאת, לפי העבודה, צריכת פירות וירקות בכמות גבוהה, דגנים מלאים, אגוזים ודגים מפחיתה את הסיכון לתחלואה לבבית.

 

מה אפשר לעשות? למניעת תחלואה לבבית חשוב להקפיד על העקרונות של תזונה בריאה. בנייר עמדה של עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות והאיגוד הקרדיולוגי, שעודכן באפריל 2021, נמנים דפוסים תזונתיים שמסייעים להפחית את הסיכון לתחלואה לבבית, ובהם דיאטה דלת שומן וכולסטרול, תזונה ים תיכונית, דיאטת דאש שמכוונת להורדת לחץ דם ואף תזונה צמחונית וטבעונית מאוזנת.

 

לפי הנחיות האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית, שעודכנו בינואר 2021, לצורך הפחתת רמות הכולסטרול והשומן הרווי בתזונה מומלץ להמעיט ככל האפשר בבשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים; מרגרינות מוקשות ומוצרי מאפה המכילים שומן מוקשה; מאכלים עתירי מלח ובעיקר מזונות מעובדים מומלחים; ומאכלים ומשקאות עם תוספת סוכר.

 

פרופ' שכטר מדגיש כי "תזונה אינה תחליף לטיפול תרופתי במצבים הנדרשים, ולמעט הדיאטה הים תיכונית, אף דיאטה לא הצליח להפחית תחלואה ותמותה לבביים כמו סטטינים".

 

עוד על תזונה בריאה

 

עוד על תזונה למניעת מחלות לב

 

עוד על תזונה ים תיכונית

 

עישון

 

עישון סיגריות הוכח במרוצת השנים כגורם סיכון משמעותי לפגיעה בכלי הדם ותחלואה לבבית. ומחקרים מצאו כי גם עישון פסיבי הוא גורם סיכון קרדיווסקולארי.

 

מחקרים הדגימו כי חומרים כימיים שמצויים בסיגריות גורמים לנפיחות ודלקתיות בכלי הדם ולהיצרותם, ובכך עשויים להביא לתחלואה לבבית נרחבת. לרבות מחלת לב כלילית, טרשת עורקים, מחלת כלי דם פריפריים ומפרצת (אנוריזמה).

 

לפי מטה אנליזה שפורסמה בינואר 2018 בכתב העת British Medical Journal – כל חשיפה לסיגריה מעלה את הסיכון למחלות לב, כאשר אצל גברים הסיכון למחלת לב כלילית גבוה ב-48% בעקבות עישון של סיגריה אחת ביום וגבוה כבר פי 2.04 בעישון של 20 סיגריות (חבילה) ליום, ואצל נשים בסיכון גבוה ב-57% בעישון סיגריה ליום וגבוה פי 2.84 בעישון 20 סיגריות ליום.

 

חשוב לציין כי לצד ירידה בהיקף העישון בשנים האחרונות, מדווח על תופעה חדשה של סיגריות אלקטרוניות – שהן "מסוכנות ללב באותה מידה כמו עישון רגיל", מבהיר פרופ' שכטר. בכנס של איגוד הלב האמריקאי שנערך באוקטובר 2022 הוצגו ראיות כי סיגריות אלקטרוניות לא רק מזיקות לריאות, אלא גם עלולות לפגוע בתפקוד הלב, ואף בגיל צעיר. עם זאת, העמדות בנושא עדיין חלוקות, ובמחקר אמריקאי שבחן את התופעה, שממצאיו פורסמו במאי 2022 בכתב העת Circulation, לא נמצא קשר בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות לעלייה בסיכון לאירועי לב. 

 

מה אפשר לעשות? גמילה מעישון היא אחת השיטות המועילות להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם. אמנם חלק מנזקי העישון בלתי הפיכים, ומחקרים מצאו כי גם מעשנים בעבר נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות לב בהשוואה ללא מעשנים – אולם רמת הסיכון יורדת משמעותית לאחר שמפסיקים לעשן. לפי מטה אנליזה, שפורסמה בנובמבר 2021 בכתב העת Nicotine & Tobacco Research, גמילה מעישון מלווה בירידה של 26% בסיכון למחלות לב, גם אם היא מלווה בצבירת משקל עודף – שלרוב מאפיינת נגמלים.

 

עוד על גמילה מעישון

 

עישון - גורם סיכון למחלות לב

עישון פסיבי. גם גורם סיכון למחלות לב (צילום: Shutterstock)

 

התסמונת המטבולית

 

בפירוט גורמי הסיכון למחלות לב חשוב לייחד דיון בתסמונת המטבולית – שהוגדרה ברפואה כצבר של חמישה גורמי סיכון שמלווים בעלייה בסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית:

 

  • השמנה בטנית

 

  • רמות גבוהות של שומנים מסוג טריגליצרידים בדם

 

  • רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL בדם

 

  • יתר לחץ דם

 

  • הפרעה ברמות הסוכר בדם

 

מחקרים מציגים היקף נרחב של מתמודדים עם התסמונת המטבולית באוכלוסייה הכללית. בישראל, במחקר שפורסם בנובמבר 2012 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, נמצא במדגם של מעל ל-12,000 בוגרים בגילי 80-20 כי לעשירית (10.6%) עד חמישית (20.2%) מהאנשים ניתן לאבחן את התסמונת המטבולית, בהתאם להגדרות משתנות של איגודים רפואיים בינלאומיים.

 

מה אפשר לעשות? אבחון בתסמונת המטבולית מחייב תשומת לב רבה על מניעת מחלות לב וכלי דם, בין השאר על ידי צמצום גורמי סיכון – לרבות גמילה מעישון והורדת המשקל העודף, לצד אימוץ הרגלי חיים בריאים.

 

עוד על התסמונת המטבולית

 

השמנה

 

השמנה שמוגדרת בשנים האחרונות כמחלה בפני עצמה – היא גורם סיכון מוכח למחלות לב. עלייה במצבורי השומנים העודפים בגוף – מחמירה את הנטייה להצטברות רובד טרשתי-שומני בעורקים הכליליים. ובנוסף, מצבורי שומן עודף עשויים להכביד אנטומית על הלב ולשבש את פעילותו.

 

הקשר בין משקל עודף למחלות לב התבסס לאורך השנים במחקרים רבים. לפי מטה אנליזה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה בנובמבר 2018 בכתב העת JAMA Network Open, השמנה מעלה בכ-20% את הסיכון לתחלואה לבבית.

 

השמנה ביטנית נחשבת למסוכנת במיוחד, ואף כלולה במרכיבי התסמונת המטבולית – צבר תסמינים שמגדילים את הסיכון למחלות לב וכלי דם. מטה אנליזה מסין, שפורסמה בינואר 2021 בכתב העת British Journal of Nutrition, מצאה כי ריכוזים גבוהים של שומן ביטני מעלים עד 43% את הסיכון למחלות לב. כל עלייה של 10 ס"מ בהיקף הכרס הגדילה ב-4% את הסיכון למחלות לב וכלי דם אצל גברים וב-3.4% אצל נשים.

 

מה אפשר לעשות? הורדת המשקל העודף היא אחת ההמלצות המוכחות למניעת מחלות לב. לפי נייר עמדה בנושא של איגוד הלב האמריקאי (AHA) מאפריל 2021, שינוי הרגלי חיים שמעודד הרזייה, לצד ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה לאנשים עם השמנה קיצונית – תורמים למניעת תחלואה לבבית. לפי מטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה בפברואר 2023 בכתב העת Cureus, לניתוחים בריאטריים השפעה מיטיבה על הורדה של 32% בסיכון למחלת לב כלילית, הורדה של 47% בסיכון להתקפי לב, הורדה של 55% בסיכון לאי ספיקת לב והורדה של 52% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

 

לאחרונה מצטברות גם עדויות על ירידה בסיכון לתמותה ממחלות לב הודות לתרופות חדשות להרזיה. במחקר שפורסם בדצמבר 2023 בכתב העת New England Journal of Medicine, שבוצע במרכזים רפואיים ברחבי העולם וגם בישראל במרכז הרפואי שיבא, נמצא כי "כשנוטלים תרופה להורדת משקל כשיש מחלת לב, גם ללא סוכרת – ניתן להוריד בשלוש שנים בכ-20% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם. הנתון מרשים ביותר", מסביר פרופ' שכטר. לאור הממצאים שמתייחסים לתרופה סמגלוטיד (המשווקת בשם ווגובי) – צפוי בקרוב מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לאשר את תרופת ההרזיה גם בהתוויה חדשה של הורדת סיכון למחלות לב וכלי דם.

 

כל השיטות להורדת המשקל העודף

 

שומנים בדם

 

רמות גבוהות של כולסטרול רע LDL וטריגליצרידים בדם הם גורמי סיכון ברורים למחלות לב, ומסיבה זו בשנים האחרונות בדיקות לרמות השומנים בדם משמשות אינדיקציה רפואית לדרגת הסיכון לתחלואה לבבית ולאנשים עם רמות כולסטרול גבוהות מומלץ על אורח חיים בריא וטיפול תרופתי, בעיקר באמצעות סטטינים.

 

עיקר הסכנה היא משומנים שמצטברים בדפנות כלי דם, תחת פעילות דלקתית מוגברת על רקע גורמי סיכון כמו עישון או יתר לחץ דם. הצטברות השומנים מובילה לטרשת עורקים והיצרות כלי הדם, פגיעה בזרימת הדם והתפתחות מחלות לב.

 

גם רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL מהוות גורם סיכון למחלות לב, ואף נכללות במאפייני התסמונת המטבולית שמעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית, לצד רמות גבוהות של טריגליצרידים.

 

מה אפשר לעשות? במרוצת השנים מתעדכנות ההנחיות לערכי היעד של כולסטרול רע LDL בדם, שחריגה מהם מצריכה טיפול תרופתי. בישראל, לפי ההנחיות העדכניות של ועדה בהסתדרות הרפואית מטעם מספר רב של איגודים רפואיים שעוסקים בחשיבות ניטור השומנים בדם, שפורסמו בינואר 2021, מומלץ לבדוק פרופיל שומנים מלא הכולל רמות כולסטרול בדם לפחות פעם אחת לכל אדם בגיל הילדות ומעל גיל 35. לבוגרים ללא גורמי סיכון מומלץ לחזור על הבדיקה לפחות כל 5-3 שנים ובתדירות גבוהה יותר בנוכחות שינוי לרעה בגורמי הסיכון.

 

הנחיות האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית, שעודכנו בינואר 2021מאמצות הגדרות אירופיות לארבע קבוצות סיכון למחלות לב וכלי דם, ובהתאם להן נקבעות הרמות המומלצות של כולסטרול בדם וערכי כולסטרול שדורשים טיפול תרופתי. לדברי פרופ' שכטר, "לפי ההנחיות העדכניות, לבריאים מומלץ להוריד את רמות הכולסטרול הרע LDL מתחת לרמה של 100 יחידות (מ"ג/ד"צ), לחולי לב מומלצות רמות נמוכות מ-55 יחידות. למי שעברו בשנתיים האחרונות פעמיים אירוע קרדיווסקולארי מומלץ על רמות נמוכות מ-40 יחידות".

 

הטיפול בכולסטרול במקרה של חריגה מבוסס כקו טיפולי ראשון על התרופות מקבוצת הסטטינים, ובמקרה שהכולסטרול אינו יורד באופן מספק – מומלץ להוסיף את התרופה אזטימיב (אזטרול), שעשוי לסייע בירידה נוספת של 6^ עד 8% בסיכון לאירוע לבבי. כקו טיפול שלישי, בשנים האחרונות החל שיווקן של תרופות חדשות להורדת כולסטרול רע בדם נחשבות ליעילות מסטטינים. המדובר בתרופות ביולוגיות הניתנות בהזרקה תת עורית הפועלות במנגנון של חסימת פעולתו של חלבון בשם PCSK9 המצוי בכבד (פרלואנט ורפאת'ה) שמפחיתות ב-15% נוספים את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. תרופות אלה ניתנות כיום בעיקר לאנשים עם עודפי כולסטרול חריגים על רקע גנטי (היפרכולסטרולמיה משפחתית).

 

תרופה נוספת שניתנת בהזרקה אחת לחצי שנה בשם אינקליסירן (לקוויו) הוכחה אף היא כמפחיתה משמעותית רמות גבוהות של כולסטרול רע שלא השתפרו תחת טיפול בסטטינים, אך טרם הוכחה יעילותה לאורך זמן בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם. תרופה נוספת שאושרה בשנת 2020 למטרה זו היא 'חומצה במפדואית' (נקסלטול). יש לציין כי לטיפול בתרופות להורדת כולסטרול רע עשויים להתלוות תופעות לוואי.

 

לרמות גבוהות של שומנים מסוג טריגליצרידים לא הייתה עד לשנים האחרונות תרופה ייעודית, אולם לאחרונה הוכחה יעילותה של התרופה Vascepa (ובאירופה Vaskepa), שאף הציגה יעילות בהורדה של כ-25% בסיכון למחלות קרדיווסקולאריות, לפי מחקר REDUCE-IT שממצאיו פורסמו בינואר 2019 בכתב העת New England Journal of Medicine. נכון לתחילת 2024, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות, אך החל שיווקה בישראל. לפי ההנחיות הישראליות העדכניות, התרופה מיועדת למטופלים עם רמות גבוהות של טריגליצרידים בגובה 135 עד 499 יחידות (מ"ג/ד"צ) חרף טיפול בסטטינים.

 

עוד על השומנים בדם

 

עוד על כולסטרול

 

שומנים בדם - גורם סיכון למחלות לב

בדיקת שומנים בדם. תרופה חדשה להפחתת טריגליצרידים (צילום: Shutterstock)

 

לחץ דם גבוה

 

לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון בולט למחלות לב, ואף נמנה ברשימת מאפייני התסמונת המטבולית שקשורה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו וסקולארית.

 

ככל שלחץ הדם גבוה יותר – כך יש עלייה בסיכון לפגיעה בכלי הדם, בהם העורקים הכליליים, וגדל הסיכון למחלות לב.

 

לפי מטה אנליזה מאוסטרליה, שפורסמה ביולי 2016 בכתב בעת British Medical Journal, עלייה בלחץ הדם הסיסטולי מלווה בעלייה של 18% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם, עלייה של 18% בסיכון לאירועים לבביים ועלייה של 10% בסיכון למחלת לב כלילית.

 

מה אפשר לעשות? במצבים של לחץ דם גבוה ניתן להתאים טיפול בתרופות להורדת לחץ דם. ככלל מומלץ לעקוב מקרוב אחר לחץ הדם באמצעות מדידות תקופתיות. לפי המלצות כוח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת משנת 2022, מדידת לחץ דם מומלצת באוכלוסייה הכללית בגילי 29-20 אחת לחמש שנים ובגילי 39-30 אחת לשלוש עד חמש שנים, ולמטופלים עם גורמי סיכון אחת לשנה. מגיל 40 ומעלה מומלצת מדידת לחץ דם לכלל האוכלוסייה אחת לשנה.

 

עוד על מדידת לחץ דם בבית ובמרפאה

 

סוכרת

 

רמות גבוהות של סוכר בדם הן אחד ממאפייני התסמונת המטבולית הקשורה בעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. כך, תחלואה קרדיווסקולארית היא גם אחד הסיבוכים המרכזיים של מחלת הסוכרת.

 

לאנשים עם סוכרת סיכון גבוה משמעותית למחלות לב וכלי דם, והם גם נוטים לפתח מחלות לב בגיל צעיר יחסית. לפי מחקרים, לפחות 68% מהסוכרתיים מעל גיל 65 מתים ממחלת לב ו-16% מתים משבץ מוחי. ככלל, למבוגרים עם סוכרת סיכון גבוה פי 2 עד 4 למות ממחלת לב בהשוואה למבוגרים ללא סוכרת. גם בישראל. לפי סקר ACSIS לשנת 2018 של האיגוד הקרדיולוגי, שהתבסס על 1,811 ישראלים שאושפזו בפרק זמן של חודשיים בבתי החולים במדינה לאחר התקפי לב, 46% מתוכם היו סוכרתיים.

 

מספר גורמים קושרים בין סוכרת למחלות לב, ובהם פגיעה מחמירה בכלי הדם כתוצאה מרמות סוכר גבוהות, וכן פגיעה בעצבים שאחראים על תפקוד הלב וכלי הדם. כשנזקים לכלי הדם כתוצאה מסוכרת מתבטאים בפגיעה בעורקי התרדמה שמובילים דם למוח – עלולה להתפתח דיסקציה (קרע) בעורקים שתוביל לשבץ מוחי דימומי.

 

רמות גבוהות של סוכר בדם גם פוגעות בתפקוד חומצות שומן חיוניות לגוף – ופגיעה זו אף היא עשויה להוביל לסיבוכים לבביים, לרבות אי ספיקת לב.

 

מה אפשר לעשות? לצד טיפול בגורמי סיכון לבביים ספציפיים, למשל הורדת כולסטרול בעזרת הסטטינים, בשנים האחרונות פותחו תרופות לסוכרת שהוכיחו יעילות גם בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם. כבר לפני מעל ל-20 שנה נמצא כי התרופה מטפורמין שמשמשת קו ראשון בטיפול בסוכרת מפחיתה גם תחלואה לבבית. ואילו בשנים האחרונות  הוכחה היעילות בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם בתרופות מקבוצות אנלוגים להורמון GLP-1 ומעכבי SGLT-2.

 

עוד על הקשר בין סוכרת למחלות לב

 

מתח נפשי

 

עם השנים מצטברות עדויות שמחזקות את הקשר בין מתח נפשי לתחלואה לבבית. לחץ נפשי עשוי להשפיע על היצרות העורקים, ובעקיפין גם מגדיל את הסיכויים לאמץ הרגלי חיים לא בריאים, למשל עישון סיגריות ואכילה/ זלילה רגשית של מזונות עתירי שומנים וסוכרים. בנוסף, לחץ נפשי נקשר במחקרים לדלקתיות כרונית, כפי שמתבטא למשל בקשר בין לחץ להתלקחות והחמרה של מחלות מעי דלקתיות.

 

במחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2021 נמצא כי קשר בין מתח נפשי לתחלואה לבבית עשוי להיות מתווך על ידי עלייה בלחץ הדם, כאשר חשיפה מוגברת ללחצים מובילה לאורך שנים להגברת הפרשת הורמוני הלחץ, לחץ דם גבוה ועלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

הקשר בין מתח נפשי למחלות לב הודגם בעבודות רבות. במחקר אמריקאי שפורסם בסתיו 2024 נמצא כי מתח נפשי מוביל לעלייה בהפרשת הורמוני לחץ ולעלייה באירועי לב וכלי דם כעבור עשר שנים.

 

עוד בפברואר 1996 דיווחו חוקרים בראשות הישראלי פרופ' יוני לאור בכתב העת New England Journal of Medicine על עלייה באירועי לב בלוס אנג'לס כתוצאה ממתח נפשי, בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בעיר בינואר 1994.

 

בישראל, במחקר שפורסם במאי 2006 בכתב העת British Medical Journal נמצא שיעור גבוה יותר של התקפי לב בירושלים בקרב ערביי מזרח העיר בהשוואה ליהודים, והועלתה ההשערה שייתכן ומקור התופעה בחשיפה לרמות גבוהות יותר של לחץ נפשי. לדברי פרופ' שכטר, "גם במלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) נצפתה עלייה באירועים לבביים. אין ספק שתקופות לחימה מגבירות את הסכנה לאירועי לב".

 

מה אפשר לעשות? שיטות להפחתת מתח נפשי עשויות לסייע להורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם. בנייר עמדה של איגוד הלב האמריקאי (AHA) שפורסם במהלך התפרצות מגפת הקורונה העולמית בינואר 2021 בכתב העת Circulation, נקראת האוכלוסייה לסגל שיטות להפגת לחצים כדי למנוע מחלות לב וכלי דם, כחלק מאימוץ אורח חיים בריא כולל. בין שיטות ההרגעה המקובלות: נשימות עמוקות וטכניקות כדוגמת מדיטציה.

 

עוד על שיטות מדיטציה ומיינדפולנס

 

מתח נפשי בעקבות המלחמה - גורם סיכון למחלות לב

המלחמה – גורם סיכון נוסף למחלות לב (צילום: Shutterstock)

 

זיהום אוויר וקרינה

 

חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר ולקרינה מייננת הוכחו כגורמי סיכון לתחלואה לבבית.

 

על הקשר בין זיהום אוויר למחלות לב מעידים מחקרים רבים. עוד בשנת 2010 פרסם איגוד הלב האמריקאי (AHA) נייר עמדה שמציג עדויות לקשר בין חשיפה למזהמים באוויר לבין טרשת עורקים ועלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

השפעתם של מזהמי אוויר על נוקשות והיצרות של כלי הדם עשויה להיות מהירה, ולהוביל לפגיעה משמעותית באספקת הדם ללב תוך שעות. מחקר בריטי שפורסם באוגוסט 2011 מצא כי חשיפה לזיהום מכלי רכב מעלה את הסיכון להתקפי לב בשש השעות שלאחר מכן. בישראל, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון דיווחו בספטמבר 2021 בכתב העת Atmospheric Environment על קשר בין רמות גבוהות של זיהום אוויר לעלייה במקרים של דום לב מחוץ לבתי חולים. במחקר נרחב מסין שפורסם באפריל 2022 בכתב העת Circulation הודגם כיצד חשיפה למזהמים אוויר עשויה להוביל להתקף לב תוך שעה בלבד.

 

גם חשיפה לקרינה מייננת באופן מצטבר מעלה את הסיכון למחלות לב. מטה אנליזה של חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), שפורסמה במארס 2023 בכתב העת British Medical Journal, מצאה כי חשיפה גוברת לקרינה מייננת מעלה את הסיכון לכלל מחלות הלב, כאשר כל חשיפה ליחידת קרינה נוספת (יחידת גריי, Gy) העלתה את הסיכון ב-2.33% עד 3.66%. מחקרים הדגימו כי קרינה מובילה לפעילות דלקתית בשריר הלב, הן במעטפת החיצונית (אפיקרדיום) והן בשכבות הלב הפנימיות יותר (מיוקרדיום).

 

מה אפשר לעשות? על רקע קשרים בין זיהום אוויר וקרינה לשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים פתולוגים – מומלץ לצמצם ככל שניתן את החשיפה לגורמי סיכון אלה.

 

דלקתיות

 

תחלואה לבבית עשויה להתפתח על רקע פעילות דלקתית מוגברת בכלי הדם והלב. קשר זה מודגם בין השאר בעלייה בסיכון לתחלואה לבבית אצל המאובחנים עם מחלות שמאופיינות בדלקתיות כרונית, כמו דלקות מפרקים ומחלות מעי דלקתיות. ההנחה כי במקרים םאלה, הפעילות הדלקתית מתפשטת ללב ולכלי הדם ובכך משפיעה על התפתחות מחלות לב. 

 

כיום ישנם סמנים בבדיקות דם שמאפשרים להעריך את רמת הפעילות הדלקתית בגוף. מטה אנליזה מסין שפורסמה ביולי 2023 בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine מצאה קשר בין קיומם של סמני דלקתיות בדם לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. כך, הסיכון עלה ב-25% במקרה של תוצאה חיובית לסמן CRP, עלה ב-21% בהימצאות הסמן FIB, עלה ב-16% בהימצאות הסמן 'אינטרלוקין 6', ועלה ב-9% בהימצאות הסמן Gal-3.

 

מה אפשר לעשות? נכון להיום אין הנחיות ברורות לבדיקות קבועות לסמני דלקתיות בדם, ואלו מבוצעות בעיקר במצבי תחלואה. במקרים בהם מזוהה פעילות דלקתית מוגברת – חשוב לאבחן את מקור המחלה ולטפל בה, באופן שעשוי לסייע בעקיפין גם להורדת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית.

 

שינה ירודה

 

בשנים האחרונות מתחדדת השפעתה של שינה ירודה על מחלות לב. בסיכון מצויים בעיקר מי שאינם ישנים ברציפות כמות שעות מספקת בלילה, מרבים ביקיצות וסובלים מהפרעות שינה, כגון נדודי שינה (אינסומניה) ודום נשימה בשינה.

 

במהלך השינה הלב אינו פועל באופן מלא כמו במהלך ערות. יקיצות פתאומיות מהשינה עשויות להיות מלוות בעלייה חדה בלחץ הדם ובקצב הלב – ונקשרו למחלות לב שונות, החל מאנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) ועד להתקפי לב.

 

מחקרים רבים מדגימים קשר זה. לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה בספטמבר 2023 בכתב העת Biomedical Reports, חסך בשעות שינה מעלה ב-9% את הסיכון למחלות לב. במטה אנליזה נוספת מבריטניה, שפורסמה באוגוסט 2018 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, נמצא כי גם איכות שינה ירודה מעלה ב-44% את הסיכון למחלת לב כלילית. בסקירה של חוקרים ממצרים, שפורסמה בחורף 2023, נמצא כי נדודי שינה שמלווים בשינה פחות מחמש שעות בלילה מגדילים ב-56% את הסיכון להתקפי לב בהשוואה לשינה 8-7 שעות בלילה.

 

מה אפשר לעשות? בניהול סדר היום, כחלק מההמלצות הכלליות לאורח חיים בריא, חשוב להקפיד על שעות שינה מספקות בלילה ועל היגיינת שינה – בצעדים שמשפרים את איכות השינה בלילה ועשויים גם להגן על הלב.

 

המלצות לשיפור איכות השינה

 

גיל

 

עם העלייה בגיל, הרגלי חיים לא בריאים וגורמים גנטיים מעלים את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים. אצל גברים – הסיכון למחלות לב עולה משמעותית החל מגיל 45, ואילו אצל נשים, שבגילי הפוריות מצויות בסיכון נמוך יותר לתחלואה לבבית עקב הפרשת הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון שמגנים על פעילות הלב – חלה עלייה בסיכון למחלות לב לאחר גיל המעבר, לרוב סביב גיל 55. אירועי לב בגילים צעירים יותר לרוב נקשרים לסיכון גנטי.

 

מה אפשר לעשות? בגיל המבוגר, כשהסיכון למחלות לב גדל, חשובה במיוחד ההקפדה על אורח חיים בריא ופעיל שמפחית את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית.

 

מוצא אתני

 

מוצא אתני הוא גורם סיכון נוסף למחלות לב, כשגורם זה קשור בעקיפין הן לגורמים גנטיים  והן לסיבות סוציאליות.

 

בארה"ב הסיכון למחלות לב גבוה יותר באוכלוסיית האפרו-אמריקאים וההיספאנים בהשוואה ללבנים. גם בישראל מצטברות עדויות על שכיחות גבוהה של מחלות לב בקרב מיעוטים. במחקר שפורסם ביוני 2021 בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine נמצא כי לערבים בהשוואה ליהודים יש יותר גורמי סיכון למחלות לב, כמו עישון, השמנה וצריכת מלח, ומחלות אלה נוטות להתפרץ אצלם בגיל צעיר יותר (גיל 56 לעומת 60). בעבודה נמצא כי במעקב של 20 שנים נמצא כי ערבים בסיכון גבוה ב-49% לתמותה ממחלות לב בהשוואה ליהודים. הפערים באים לידי ביטוי גם בתחלואה בסוכרת, אשר לפי נתונים מישראל – שכיחותה בגילים המבוגרים באוכלוסייה הערבית גבוהה עד פי 2 בהשוואה ליהודים.

 

מה אפשר לעשות? על רקע ריבוי גורמי סיכון בקרב מיעוטים אתניים, חשובה בעיקר בקבוצות אלה ההקפדה על אורח חיים בריא שמסייע במניעת מחלות לב.

 

תעסוקה

 

מחקרים מזהים גורמים תעסוקתיים שמגדילים את הסיכון למחלות לב, ובהם חשיפות תעסוקתיות למזהמים ועבודה בתנאי לחץ מוגבר.

 

לפי נייר עמדה של המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), בין גורמי הסיכון התעסוקתיים למחלות לב נמנים עבודות ממושכות, לרוב מעל ל-55 שעות בשבוע; עבודות שכרוכות בישיבה ממושכת; עבודות שמלוות במתח נפשי רב; וכן עבודות שכוללות משמרות לילה ופוגעות באיכות השינה.

 

בסקר של המוסד לבטיחות וגהות בישראל לשנת 2022, שנערך בקרב 3,354 עובדים במשק, דיווחו 3.5% על מחלות לב וכלי דם תעזוקתיות, בהם 4.2% מהגברים ו-2.8% מהנשים. שיעורים גבוהים של תחלואה לבבית תועדו במסגרת הסקר בקרב נהגים (6%), עובדי שטח (4.8%), כוחות חילוץ, הצלה ושיטור (4.4%), עובדי רפואה וסיעוד, תפעול, תכנון, הפעלה ולוגיסטיקה (4.2%), הנהלת חשבונות ואדמיניסטרציה (4.1%) ועובדי חינוך, הוראה והדרכה (4%). 

 

מה אפשר לעשות? אנשים שמוגדרים בסיכון למחלות לב מפאת עבודתם נדרשים להקפדה יתרה על עקרונות אורח חיים בריא – כדי לשפר את בריאות הלב.

 

עבודות לילה - גורם סיכון למחלות לב

עבודות לילה מעלות את הסיכון למחלות לב (צילום: Shutterstock)

 

מצוקה בהיריון

 

מומי לב מולדים שמובילים לתחלואה לבבית עשויים להתפתח על רקע גנטי, אך גם כתוצאה ממצוקה עוברית במהלך ההיריון – על רקע מצב הבריאות של האם וגורמים נוספים, כגון תזונה לקויה ומתח נפשי מוגבר.

 

לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה באוגוסט 2021 בכתב העת Journal of Affective Disorders, לחץ נפשי מוגבר במהלך ההיריון מעלה פי 2.11 את הסיכון למומי לב בעובר, ואירועים במהלך ההיריון שמלווים במתח נפשי מגדילים ב-86% את הסיכון למומים אלה.

 

יש לציין כי דיכאון וחרדה בהיריון לא הוכחו במחקר כגורמי סיכון למומים לבביים מולדים.

 

מה אפשר לעשות? קשר זה מדגיש את הצורך בשמירה על בריאות האישה ההרה ועל הפחתת מתח נפשי ככל שניתן – כדי לשפר את מצבו הבריאותי של העובר.

 

מחלות נוספות

 

מחלות כרוניות רבות מעלות את הסיכון לתחלואה לבבית במנגנונים מגוונים, בין השאר בעקבות פעילות דלקתית מוגברת בגוף והשפעתן על אורח החיים, למשל בפגיעה ביכולת הביצוע של פעילות גופנית סדירה והקושי להקפי על תזונה בריאה ושינה מספקת.

 

בין השאר, מחקרים מזהים עלייה בסיכון לתחלואה לבבית בקרב מאובחנים עם מחלות אוטואימוניות ואוטו-אינפלמטוריות,, בהן מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, פסוריאזיס, דלקות מפרקים ומחלות עור אוטואימוניות; סוכרת; מחלת כליות כרונית; נשאי HIV; ומחלות פסיכיאטריות ובהן דיכאון, חרדה ופוסט טראומה. 

 

מחקרים רבים מבססים סיכונים אלה. למשל, מחקר אמריקאי שפורסם באביב 2018 מצא כי מחלות מעי דלקתיות מהוות גורם סיכון עצמאי להתקפי לב. ומחקר אמריקאי מאוניברסיטאות פנסילבניה והרווארד, שהתפרסם בפברואר 2015 מצא כי אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית בסיכון גבוה ב-39% למחלות לב וכלי דם, ודלקת מפרקים פסוריאטית מעלה ב-24% את הסיכון לתחלואה לבבית, ללא קשר לטיפול התרופתי במחלות אלה.

 

תרופות

 

חומרים פעילים תרופות רבות זוהו ברבות השנים כגורמי סיכון למחלות לב.

 

בין הבולטים ברשימה זו: משככי כאבים מקבוצת NSAIDs – ובעיקר תרופות מרשם בקבוצה זו, שמובילים לאגירת מים ומלחים ומעמיסים על פעילות הלב; תרופות לסוכרת מקבוצת התיאזולידינדיונים (גליטזונים); תרופות ליתר לחץ דם מקבוצת חוסמי תעלות הסידן; תרופות לזיהומים פטרייתיים; תרופות לסרטן; ממריצים להפרעות קשב וריכוז; נוגדי דיכאון; וכן תרופות ביולוגיות מקבוצת נוגדי TNF אלפא המשמשות קו מתקדם למחלות דלקתיות כרוניות.

 

עוד על מחשבונים להערכת הסיכון למחלות לב

 

פרופ' מיכאל שכטר הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים במכון הלב במרכז הרפואי שיבא ובכיר באיגוד הקרדיולוגי

 

עדכון אחרון: פברואר 2024