מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מפרקים (ראומטולוגיה)

מנהלי קהילה

פרופ' אורי אלקיים
פרופ' אורי אלקיים
מומחית לראומטולוגיה, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה.
ד
ד"ר חגית פלג
רופאה ביחידה הראומטולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים . מומחית בפנימית וראומטולוגיה. 
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמונימפרקים (ראומטולוגיה)חדשותדלקת חוליות מקשחת – לא מחלה גברית

דלקת חוליות מקשחת – לא מחלה גברית

חוקרים בצבא ארה"ב זיהו העדר פערים בין המינים בשכיחות של דלקת חוליות מקשחת, בהבדל ממחקרים בעבר שתעדו רוב גברי. ההנחה: בדיקות הדמיה חדישות מובילות לצמצום פערי התחלואה בין המינים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת חוליות מקשחת היא מחלת מפרקים דלקתית כרונית שמערבת את עמוד השדרה ומפרקי הכסל עצה, ועלולה לגרום עם הזמן לאיחוי החוליות בעמוד השדרה, ירידה בגמישותו ופגיעה ביציבות עד כדי נכות תפקודית.

 

לפי גישה הרווחת במחקרים רבים בעבר, מין הוא אחד מגורמי הסיכון לדלקת חוליות מקשחת, כאשר לגברים סיכון גבוה פי 3 לפתח את המחלה בהשוואה לנשים, והם אף חשופים לכאבים בעוצמה גבוהה יותר.

 

עם זאת, מחקרים חדשים מהשנים האחרונות טוענים כי הפער בין המינים בשכיחות המחלה קטן יותר, ואף עולה הטענה כי הפערים בין המינים – מקורם בכך שהמחלה מתבטאת באופן שונה אצל נשים – בין השאר בשכיחות גבוהה יותר של כאבים בצוואר ובריבוי דלקות באזורי חיבור הגידים (אנטזיטיס) בהשוואה לגבריםעתה מערער מחקר אמריקאי חדש ונרחב על ההנחה בדבר פער בין המינים בשכיחות של דלקת חוליות מקשחת.

 

כשהגיל עולה – הסיכון למחלה גדל

 

החוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד בחנו במסגרת מחקר רטרוספקטיבי שבוצע בקרב חיילים בצבא ארה"ב גורמי סיכון לדלקת חוליות מקשחת בקרב 728,556 חיילים בשירות צבאי פעיל בין מארס 2014 ליוני 2017 (המחקר מכונה Stanford Military Data Repository ובקיצור SMDR). מבין הנבדקים, במעקב של 2.2 שנים בממוצע, זוהו 438 חיילים שאובחנו בשיטה אחת לפחות הנהוגה במסגרת צבא ארה"ב בדלקת חוליות מקשחת – ושיעור התחלואה הכולל נאמד ב-27.22 לכל מאה אלף איש.

 

בהשוואה בין קבוצות גיל, שיעורי התחלואה בדלקת חוליות מקשחת גדלו עם העלייה בגיל, כאשר בהשוואה לקבוצת הגיל הצעירה (גילי 25-18), הסיכון למחלה היה גבוה פי 2.62 בגילי 34-25, גבוה פי 5.13 בגילי 44-35 וגבוה פי 7.3 בגילי 45 ומעלה.

 

בבחינת ההבדלים בין המינים, בהבדל מעבודות בעבר שמתעדות רוב גברי בקרב המאובחנים בדלקת חוליות מקשחת, בעבודה זו נצפתה מגמה שונה, והתברר כי שכיחות המחלה בקרב גברים (26.53 לכל מאה אלף איש) אף הייתה נמוכה מעט מזו שנצפתה בקרב נשים (31.36 לכל מאה אלף), כשההבדל בין המינים לא היה מובהק סטטיסטית.

 

בבחינה מעמיקה שכללה רק 284 חולים עם דלקת חוליות מקשחת שאובחנו בשני אופני קטלוג שונים הנהוגים ברפואה הצבאית האמריקאית – שוב לא נצפו הבדלים מובהקים בין המינים, כשערך המובהקות שנמדד היה אפילו נמוך יותר. ומעבר לכך, בקבוצת הגיל הצעירה בין גילי 18 ל-25 אף דווח על שיעורי תחלואה גבוהים כמעט פי 2 בקרב נשים (21.43 למאה אלף) בהשוואה לגברים (11.11 למאה אלף), כאשר עם העלייה בגיל הפערים בין המינים צומצמו.

 

עוד התברר במחקר כי הרוב המכריע של המאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת (92.69%) דיווחו כי הם סובלים מכאבי גב תחתון, והרוב (83.56%) אובחנו על סמך הדמית רנטגן או MRI של מפרקי הכסל והעצה.

 

בין הסיבוכים האופייניים למחלה שנצפו במחקר נכללים דלקת הענביה (אובאיטיס) – שאובחנה בקרב 11.42% מהחולים בדלקת חוליות מקשחת בהשוואה ל-0.32% מקרב מי שאינם מאובחנים במחלה; פסוריאזיס שתועדה בקרב 7.76% מהחולים בהשוואה ל-0.7% מהאחרים; ומחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית שזוהו בקרב 1.83% מהחולים בהשוואה ל-0.3% מהאחרים.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון ספטמבר 2021 של כתב העת Arthritis Care & Research, מסכמים כי ממצאי המחקר מערערים על ההנחה שעד לאחרונה הייתה המקובלת - שדלקת חוליות מקשחת היא "מחלה של גברים".

 

יותר הדמיות MRI

 

החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים להיעדר הבדלים בין המינים כפי שתועד במחקר, ובשונה מהמגמות שדווחו במחקרים בעבר. אחת הסיבות לשינוי, לפי המחקר, היא בתהליך האבחון של דלקת חוליות מקשחת שבעבר התבסס על שינויים במפרקי הכסל והעצה שהודגמו בהדמיית רנטגן, כאשר במחקר הנוכחי קרוב לשני שליש מהנבדקים עברו הדמיות מתקדמות יותר מסוג MRI שמאפשרות לזהות שינויים במפרקי הכסל והעצה בשלבים מוקדמים יותר – שינוי שעשוי להוביל להבדלים בפיזור התחלואה בין המינים.

 

יתכן גם שבעבודה הנוכחית תועדו יותר נשים חולות על רקע הנגישות המוגברת של נשים המגויסות לצבא לטיפולים רפואיים, מאחר ושירותים רפואיים מוצעים באופן מוסדר לכלל חיילי צבא ארה"ב בנגישות גבוהה, בהבדל מהמצב באוכלוסייה הכללית שבה הנגישות לשירותי בריאות משתנה בין אוכלוסיות.

 

החוקרים מציינים בין הגבלות המחקר כי אוכלוסיית הנבדקים במחקר הנוכחי היא חזקה ובריאה יחסית לאוכלוסייה הכללית, מה שעשוי להשפיע על הנתונים שנאספו.

 

עבודות בעבר אומדות את היקפה של דלקת חוליות מקשחת במדינות המערב בכ-1% מהאוכלוסייה הבוגרת, מחקרים בעבר גרסו כי לגברים סיכון גבוה יותר לפתח דלקת חוליות מקשחת בהשוואה לנשים. במחקר אמריקאי שנערך במדינת מינסוטה בין השנים 2009-1980 על ידי חוקרי המרכז הרפואי מאיו קליניק, אשר ממצאיו דווחו במאי 2015 בכתב העת Arthritis Care & Research נצפו שיעורי תחלואה הגבוהים פי 3.1 בקרב גברים (78%) בהשוואה לנשים.

 

בהמשך, מספר מחקרים העלו את הסברה כי שיעורי התחלואה בדלקת חוליות מקשחת בקרב נשים נמצאים במגמת עלייה, למשל מחקר מאוניברסיטת טורונטו בקנדה שפורסם בדצמבר 2014 בכתב העת BMJ Open זיהה עלייה בשיעורי התחלואה בקרב נשים בגילי 65-45 החל משנת 2000, ככל הנראה על רקע עלייה במודעות למחלה ועיכוב באבחנה שמאפיין יותר נשים.

 

בישראל, במחקר שבחן את התחלואה בדלקת חוליות מקשחת בקרב מבוטחי קופת חולים כללית הגדולה במדינה, שממצאיו פורסמו במאי 2021 בכתב העת Arthritis Care & Research, זוהו 5,930 חולים, וכשליש (36.6%) מתוכם היו נשים.

 

עוד על ההבדלים בין גברים לנשים בדלקות מפרקים 

 

 

 

Arthritis Care & Research, doi: 10.1002/acr.24774