מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםהולטר לב/ לופ רקורדר

הולטר לב/ לופ רקורדר

מהו הולטר לב (אלקטרוקרדיוגרם אמבולטורי)? מהו לופ רקורדר? ואיזו הכנה נדרשת להולטר לב? מדריך


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בדיקת 'הולטר לב' (Holter ECG Monitor) או 'אלקטרוקרדיוגרם אמבולטורי' היא למעשה בדיקת אק"ג להערכת הפעילות החשמלית של הלב המבוצעת באמצעות מכשיר אק"ג נייד הקרוי 'הולטר', כדי לבחון את האפשרות לקיומן של הפרעות קצב קצרות שלא ניתנות לאיתור בקלות בבדיקת אק"ג רגיל המבוצעת מספר דקות במרפאה, וזאת על רקע תסמינים שונים, לרבות דופק לב מואץ בדפוס התקפי – תופעה הקרויה בעגה הרפואית 'הפרעת קצב פרוקסיסמלית', וכן אירועי חולשה וסחרחורת ואובדן הכרה.

 

במהלך הבדיקה מוצמדות אלקטרודות לגוף המטופל והוא נושא מכשיר אק"ג נייד המוצמד על מכנסיו או גופו באמצעות רצועה, לרוב למשך יום עד יומיים. בתום הבדיקה נשלח התרשים לפענוח.

 

הבדיקה אינה כרוכה בסיכונים והמטופל מתבקש להמשיך בשגרת יומו כשהוא מחובר למכשיר ההולטר. תיתכן רגישות קלה למדבקות המוצמדות לגוף, ובמידה ומתפתחת תגובה אלרגית מקומית על העור – לעתים תופסק הבדיקה ולא יהיה ניתן להמשיכה.

 

בהבדל מבדיקת הולטר לב רגיל שנמשכת למשך יום עד יומיים, מכשיר נוסף הקרוי 'לופ רקורדר' (Loop Recorder – הקרוי גם Event Recorder) מאפשר לזהות הפרעות בקצב הלב במשך חודש שלם.

 

אלקטרודות המכשיר מוצמדות למטופל, וכשהמטופל חש בדופק לא סדיר, הוא מפעיל את בסיס המכשיר הצמוד לגוף, באופן שמאפשר לבצע קריאת אק"ג לדופק הלב גם מספר דקות לפני שהמטופל הפעילו, וכן לדקה/ מספר דקות אחרי ההפעלה. באופן זה, הבדיקה מאפשרת לזהות מצבים של הפרעת קצב התקפית שלא זוהתה בבדיקת הולטר, הדורשת התאמת טיפול רפואי.

 

לאחרונה אף פותחו בדיקות לב באמצעות גלאי דופק שמושתלים מתחת לעור ומאפשרים הקלטה של דופק הלב למשך עד שלוש שנים, לאבחון הפרעות קצב לב חריגות במיוחד שמתפתחות בדפוס התקפי וקשות מאוד לאיתור בכלים המקובלים.

 

הכנה להולטר לב

 

הבדיקה אינה דורשת צום מקדים, אולם מומלץ להתרחץ לפניה, שכן במהלכה, כשמכשיר ההולטר מחובר לגוף – לא ניתן להתרחץ. מומלץ ללבוש בגדים נוחים שאינם הדוקים ועם זאת ארוכים דיים כדי להסתיר את האלקטרודות המחוברות לגוף לאורך היממה. 

 

לצורך הצמדה תקינה של האלקטרודות נדרשת לעתים מריחת העור באלכוהול או ג'ל מימי, ולעתים בקרב גברים אף נדרש גילוח של חלק משערות החזה להצמדה יעילה של אלקטרודות.

 

בכניסה למקומות ציבוריים הנושאים גלאי מתכות, יש לעדכן את השומרים על החיבור למכשיר.

 

מגבלות של הולטר לב

 

גם בדיקת הולטר לב, למרות שרגישותה גבוהה יותר מאק"ג רגיל, לעתים אינה מזהה הפרעות בקצב הלב שאינן מתרחשות ביום הבדיקה. לכן, אם הבדיקה יוצאת תקינה, והמטופל עדיין סובל מתסמינים המחייבים בירור – הוא יופנה לבדיקות נוספות.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

 

עדכון אחרון: אפריל 2017