מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהמלח שבתרופות עלול לסכן את בריאותכם

המלח שבתרופות עלול לסכן את בריאותכם

תרופות תוססות ומסיסות נפוצות המכילות כמויות גדולות של מלח עלולות להעלות סיכון למחלות לב ושבץ


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מיליוני מטופלים ברחבי העולם הנוטלים תרופות תוססות ומסיסות עשויים להימצא בסיכון מוגבר למחלות לב, שבץ ואף מוות, בגלל שהתרופות מכילות כמויות גדולות של מלח. כך מזהירים חוקרים במחקר שמתפרסם בכתב העת היוקרתי British Medical Journal.

 

צריכת מלח גבוהה עלולה לגרום ליתר לחץ דם – גורם סיכון מרכזי למחלות לב וכלי דם. לפי ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי, יש להגביל את הצריכה היומית למקסימום 2,000 מ"ג נתרן או 5 גרם מלח. 

 

אבל התזונה מתברר, אינה המקור היחיד לנתרן. תרופות רבות מכילות נתרן. חלק מתרופות הנפוצות המיועדות להמסה במים והתרופות התוססות - כמו משככי כאב, תוספי תזונה ותרופות לטיפול בצרבת - מכילות כמויות גדולות במיוחד של נתרן.

 

צוות החוקרים הבריטי מאוניברסיטאות Dundee ו-University College London מצא כי בחלק מהגרסאות של התרופות התוססות ומסיסות, נטילת המינון היומי המקסימלי של התרופה עולה על הכמות המומלצת של נתרן בתזונה היומית, עוד לפני שהכנסתם פיסת מזון לפיכם.

 

החוקרים עקבו אחר כמעט 1.3 מיליון מטופלים שנטלו תרופות תוססות ומסיסות המכילות נתרן או גרסאות דומות של אותן תרופות שלא מכילות נתרן.

 

במחקר נבדקו 24 תרופות נפוצות שהיו זמינות גם בגרסאות תוססות או מסיסות במים המכילות נתרן וגם בגרסאות דלות בנתרן. בין התרופות היו מגוון משככי כאבים, תרופות לטיפול בצרבת ותוספי תזונה כמו סידן.

 

המטופלים היו במעקב במשך כשבע שנים במוצע. במהלך המעקב, התרחשו יותר מ-61,000 אירועי לב וכלי דם – כמו התקף לב, שבץ ומוות ממחלות לב – בקרב המטופלים.

 

בחישוב הנתונים, החוקרים נטרלו את ההשפעות של גורמים כגון מידת ההשמנה של הנחקרים, צריכת אלכוהול ועישון וגם רקע של מחלות כרוניות ונטילת תרופות אחרות.

 

נמצא כי בקרב אנשים שנטלו באופן קבוע תרופות המכילות כמויות גדולות של נתרן היה סיכון גבוה ב-16% לבעיות לב, שבץ ומוות ממחלות קרדיווסקולאריות, וסיכון גבוה ב-28% למוות מכל סיבה, בהשוואה לאלה שנטלו גרסאות דלות בנתרן של אותן התרופות.

 

עוד עולה מהמחקר כי לאלה שנטלו תרופות המכילות נתרן הייתה סבירות גבוהה פי יותר מ-7 לפתח יתר לחץ דם.

 

 

BMJ 2013;347:f6954