מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר הדר מילוא-רז
ד״ר הדר מילוא-רז
מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. התמחות: התמחות בפנימית, בית חולים ע״ש שיבא התמחות שניה במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסכרת, בית חולים ע״ש שיבא נסיון: ניהול מרפאה בקופ״ח כללית הדרכה במרכז לסימולציות רפואיות (מס״ר) בוגרת בית הספר לטיפול בהשמנה ״SCOPE״ עובדת כיום כרופאה בכירה במכון האנדוקריני וב״מרכז הישראלי לטיפול בעודף משקל״ בבית חולים ע״ש שיבא.
ד
ד"ר עידית דותן
מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, והשמנה. מנהלת שירות סכרת והשמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: MD, האוניברסיטה העברית, ירושלים, MSc ברפואה ניסויית, מונטריאול, קנדה התמחויות: תת התמחות באנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, ולאחריה תת התמחות שניה במחלות מטבוליות - מונטריאול, קנדה התמחות ברפואה פנימית, סורוקה, באר-שבע מחקר: מחקר בסיסי, Jewish General Hospital, מונטריאול, קנדה. לאחר מכן פוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו שטחי התעניינות: טיפול בהשמנה, השפעות מטבוליות של ניתוח בריאטרי, סכרת: סיבוכים, אשפוז וסביב ניתוח, ממשק בי"ח-קהילה ותזונה https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/endocrinologi/Pages/dr_i_do
ד
ד"ר שמעון ספוז'ניקוב
מנהל המרכז לכירורגיה בריאטרית, במרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון. התמחות: כירורגיה בריאטרית וכירורגיה לפרוסקופית. חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית של כירורגיה כללית, החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטלית, החברה הישראלית והאירופאית לכירורגיה זעיר פולשנית, החברה הישראלית לכירורגיה מטבולית ובריאטרית, הפדרציה הבינלאומית של כירורגיה להשמנה. ניסיון קליני קודם: מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית והמרכז הבריאטרי, מרכז רפואי קפלן, רחובות. כירורג בכיר, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, בפועל מנהל יחידת כירורגיה אנדוסקופית, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. התמחות בגסטרואנטרולוגיה, והתמחות בכירורגיה כללית, מחלקה לכירורגיה כללית וכלי דם, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון. כירורג בכיר ואחראי על תחום של כירורגיה אנדוסקופית, בית חולים מוניציפלי, מוסקבה רוסיה. כירורג כללי ואנדוסקופי במחלקה לכירורגיה כללית, בית חולים מוניציפלי, נמנגן, אוזבקיסטן. עוד אודותיי: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/surgery/Pages/dr_s_sapojnikov.aspx
ד
ד"ר אפרים סטיבן שמאע
תפקידים ומינויים: מנהל תחום אנדובאריאטריה, רופא בכיר, אנדוסקופיה מתקדמת לימודים: בית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ברנדייס מקום התמחות: בית החולים Maimonides, ניו-יורק, ארה"ב בית החולים לנוקס היל, ניו יורק, ארה"ב בית החולים של אוניברסיטת שיקגו, שיקגו, ארה"ב השתלמויות: תחום אנדוסקופיה מתקדמת בדגש על השמנת יתר וסיבוכי ניתוחים באריאטריים, חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: חבר האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, חבר ההסתדרות הרפואית בישראל, חבר באיגוד הגסטרואנטרולוגי האמריקאי שטחי התעניינות מיוחדים: EUS, ERCP, כריתת פוליפים (EMR), טיפול בדרך אנדוסקופית בהשמנת יתר, סיבוכי ניתוחים ופתולוגיות במערכת העיכול עיסוק במחקר: Collaborative approach to management of obesity combining medication diet and endoscopic procedures עוד באתר בית החולים בילינסון https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/gastroenterology/Pages/dr_e_s_Shamah.aspx
מירב רבר פרנקנשטיין
מירב רבר פרנקנשטיין
דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בילינסון ניסיון: דיאטנית המרכז לטיפול בהשמנה, בילינסון. דיאטנית אחראית תחום בריאטריה (ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר) במחוז שרון שומרון בכללית. דיאטנית במרפאה לבריאטריה, בבילינסון - במטופלים לפני ואחרי ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. דיאטנית במחוז שרון שומרון בכללית - התמקדות בהשמנת יתר וניתוחים בריאטריים, בשילוב איזון סכרת ושומני הדם. מנחה סדנאות לקידום אורח חיים בריא וירידה במשקל. קורסים: טיפול קבוצתי בטכניקות של NLP-מרכז הדרכה-כללית. הנחיית קבוצות-מרכז הדרכה-כללית. כלים יישומיים להעצמת המטופל-מרכז הדרכה-כללית. הטיפול התזונתי בסוכרת-משרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת. הגישות החדשות להתמודדות עם השמנה-"עתיד". השכלה: תואר בוגר בחוג למדעי התזונה בהצטיינות, פקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית. לימודי תואר שני בבריאות הציבור מסלול מחקרי, פקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. תעודת הוקרה מיוחדת מהכללית על פעילות ראויה לשבח (2018) https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_
מרינה ברושי
מרינה ברושי
- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין - מרפאת סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות- בית חולים בילינסון. - דיאטנית סוכרת מכבי שירותי בריאות - קליניקה פרטית ברחובות השכלה: דיאטנית קלינית R.D – רישיון משרד הבריאות. BS.C במדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות רחובות, האוניברסיטה העברית. קורסים מקצועיים: קורס "טיפול תזונתי בסוכרת לדיאטנים.יות" -המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל אביב. NLP THERAPIST – מכללת NLP PRO מדריך חדר כושר – בית הספר למקצועות הספורט, הסמכה פונקציונליים אימוני התנגדות וTRX קורס תזונת ספורט לדיאטנים – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט מירי חדד. אתר- https://marina791990.wixsite.com/website פייסבוק- https://www.facebook.com/MarinaBroshiDiet/?ref=bookmarks אינסטגרם : https://www.instagram.com/balanced.diabetes/ על היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/para-medical-units/Pages/nutrition_and_diet_unit_beilinson.aspx
שירי נקש
שירי נקש
אני דיאטנית קלינית בעלת קליניקה בפתח תקווה. בוגרת תואר ראשון בתזונה קלינית (B.Sc) בפקולטה לחקלאות, מהאוניברסיטה העברית. בוגרת סטאז' בבית חולים וולפסון ובעלת רישיון עבודה מטעם משרד הבריאות. מלווה, תומכת, מנחה ומטפלת באנשים (גברים, נשים וילדים) אשר רוצים לעשות שינוי בדרך האכילה שלהם, כל אחד ומטרתו - ירידה ,שמירה ועלייה במשקל. תזונה זהו תחום דינמי מאוד ומתעדכן כל הזמן. במסגרת מחויבותי למטופליי, אני מעורה ומתעדכנת בספרות המקצועית העדכנית ביותר ובמחקרים חדשים מהארץ והעולם. בחיי האישיים אני מיישמת את התורה עליה אני ממליצה למטופליי: מנהלת אורח חיים ספורטיבי עם הרגלי אכילה מאוזנים שהפכו לשגרת חיי וחיי משפחתי. הניסיון הרב אותו צברתי במהלך השנים בעולם העיסקי כמנהלת בכירה, תורמים לי רבות בעיסוקי כדיאטנית בהנעת אנשים להשגת מטרותיהם וביכולתם להשיג תוצאות מיטביות. כל אלו הופכים אותי לדיאטנית יותר טובה ולמטפלת מקצועית ומנוסה. יחד עם המטופלים אנחנו יוצאים למסע שבו הם מאמצים הרגלים נכונים ובריאים בקלות רבה ובהנאה גדולה, תוך השגת המטרות האישיות וקבלת תוצאות וחשוב מכך- שמירה עליהן.
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
שרון לוטן פסיכולוגית
שרון לוטן פסיכולוגית
פסיכולוגית רפואית מומחית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם מבוגרים המתמודדים עם השמנה, לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, במסגרת טיפול פרטני או קבוצתי. בנוסף מטפלת במבוגרים ובני נוער המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים במטרה לקדם את בריאותם הגופנית ורווחתם הנפשית. עובדת במסגרת ציבורית ובקליניקה פרטית.
ד
ד"ר רן ניסן
רוקח קליני, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון ובית חולים גריאטרי-שיקומי "בית רבקה". ניסיון רב שנים כיועץ בתחום הטיפול התרופתי באוכלוסיה הגריאטרית, רפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגר התוכנית ד"ר לרוקחות קלינית (PharmD) של בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית ירושלים. עוסק במחקר בתחום הטיפול התרופתי והוראת פרמקולוגיה עבור סטודנטים בתוכנית ההסבה של בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובתוכנית בוגר בסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, אוניברסיטת תל אביב. כמו כן משמש כיו"ר המערך הקליני של ארגון הרוקחות בישראל.

מובילי קהילה

razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.  
Ruths
Ruths
סובלת מדלקת מפרקים שיגרונית וניוונית, ומחפשת להחליף מידע בנושא
כמוניהשמנהחדשותתרופות לצרבת: הנחיות חדשות

תרופות לצרבת: הנחיות חדשות

הנחיות קליניות חדשות מורות מתי וכיצד להפסיק את הטיפול בתרופות לצרבת מסוג מעכבי משאבות פרוטונים (PPIs) במטרה לשמר את התועלת הרפואית ולהימנע מנזקים


פעמים רבות השימוש בתרופות לצרבת ממושך, ללא הצדקה רפואית (צילום: shutterstock)
פעמים רבות השימוש בתרופות לצרבת ממושך, ללא הצדקה רפואית (צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות הפכו תרופות למניעת צרבת מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' (PPIs, קיצור של Proton Pump Inhibitors) לתרופות נפוצות בשימוש נרחב. אולם במקביל לעלייה בצריכתן, משך השימוש הראוי בתרופות נותר לוט בערפל, ורבים ממשיכים ליטול אותן לתקופות ממושכות גם כשאין לכך הצדקה רפואית, חרף מחקרים הקושרים את התרופות לנזקים רפואיים שונים.

 

הנחיות קליניות חדשות מבקשות להדריך על הפסקה בשימוש בתרופות לצרבת - מתי היא נדרשת ומהי הדרך הנכונה לעשות כך, כדי להימנע מסיבוכים ולמקסם את תועלתן הרפואית. ההנחיות שחוברו על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוטווה בקנדה, מיועדות לאנשים שתסמיני הצרבת שלהם נעלמו לאחר טיפול בתרופות שנמשך מספר שבועות או כשיש צורך לשקול מחדש את המשכו של טיפול תרופתי ארוך טווח מסיבות שונות.

 

מקור ההנחיות בחשש משימוש ממושך בתרופות לצרבת, שלמרות שהן נחשבות לתרופות בטוחות יחסית, השימוש בהן נקשר בשנים האחרונות במחקרים לסיבוכים אפשריים שונים, לרבות נזקים לתפקוד הכליותזיהומים ושברים בצוואר הירך, כמפורט בהמשך הכתבה. למרות הסיכונים, רבים משתמשים ב-PPIs באופן קבוע - בחלק גדול מהמקרים כשאין בהן צורך. מחקרים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה מעלים כי 40% עד 65% מהמאושפזים בבתי חולים שנוטלים את התרופות באופן קבוע עושים זאת ללא הצדקה רפואית ברורה להמשך הטיפול. 

 

פרט לתופעות לוואי וסיבוכים, שימוש בתרופות לצרבת שלא צורך מעלה את שכיחותה של תופעת 'ריבוי התרופות' (polypharmacy), וכך מעלה את הסיכון לשילובים מסוכנים בין תרופות ולטעויות בניפוק תרופות, ביקורים במרפאות ואשפוזים בבתי חולים.

 

ההנחיות הקליניות החדשות המתייחסות לראשונה לאופן הפסקת הטיפול בתרופות לצרבת, מציעות לרופאים המלצות מעשיות בתהליך קבלת ההחלטות כשנדרשת הפסקת הטיפול בתרופות.

 

לפי המאמר, ההנחיות מורות על טיפול באמצעות תרופות לצרבת מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' לזמן מוגבל בלבד לטיפול במספר מצבים רפואיים, לרבות ריפלוקס, כלומר 'החזר קיבתי וישטי' (GERD), כיב פפטי ודלקת בוושט (אאזופגיטיס).

 

ההנחיות קובעות כי מבוגרים המטופלים בתרופות לצרבת למטרות אלו למשך ארבע שבועות לפחות, והשיגו הפסקה של התסמינים שבעטיים החלו ליטול את אותן התרופות – צריכים לשנות את הטיפול התרופתי באחת משתי דרכים: להפחית את מינון הטיפול היומי או לחילופין להפסיק לחלוטין את נטילת התרופה באופן יומיומי, ולהמשיך וליטול אותה רק כשיש צורך, כלומר רק כשמתחילים לחוש בסימני צרבת.

 

ההנחיות אינן מיועדות לחולים במחלת ושט ע"ש ברט – המהווה גורם סיכון לסרטן הוושט, וכן במצבים של דלקת חמורה בוושט או כיבים מדממים במערכת העיכול. כמו כן, ההנחיות מבהירות כי ישנם אנשים שזקוקים לטיפול בתרופות לצרבת כשקיימת הערכה רפואית לסיכון מוגבר לאולקוס מסיבות שונות.

 

לשקול חלופות 

 

מחברי ההנחיות ממליצים גם כי במידה ועולה המשך הצורך בטיפול תרופתי כעבור חודש של טיפול מוצלח בתרופות לצרבת – יש לשקול לעבור לחלופה בטיפול בתרופות מקבוצת 'חוסמי H2'. המדובר בתרופות אנטי היסטמיניות שחוסמות קולטנים להיסטמינים ומונעות מהיסטמינים בקיבה לייצר חומצות קיבה. עם זאת, המלצה זו נשענת על מיעוט מחקרים, ולכן מדורגת כ'חלשה', ולטענת מחברי ההנחיות, קיים סיכון שהמעבר לתרופות אלה יוביל להתפרצות מחודשת של התקפי הצרבות.

 

החוקרים מסכמים כי ההנחיות מבקשות לצמצם את השימוש הממושך בתרופות לצרבת ולהניע רופאים לשקול את הפסקת הטיפול בתרופות אלה לאחר שהועילו. החוקרים קוראים להמשך המחקר בתחום, כדי לבחון את ההשלכות הקליניות של הפסקת הטיפול בתרופות לצרבת, וכן לבדוק את השפעת הפסקת הטיפול על האוכלוסייה הקשישה בפרט – להפחתת הסיכון לחזרה של התסמינים. ההנחיות חוברו על ידי צוות שכלל עשרה אנשי מקצוע, תוך סקירת הספרות הרפואית הרלוונטית, והן מדווחות בגיליון מאי 2017 של כתב העת Canadian Family Physician.

 

התרופות מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים', המכונה בעולם הרפואה גם בשם 'מעכבי משאבת מימן' – הן תרופות נפוצות לצרבת שהפכו פופולאריות מאוד לשימוש בשנים האחרונות, ולפי אחד המחקרים, ממוקמות במקום החמישי ברשימת התרופות הנמכרות בקנדה עם יותר מ-11 מיליון מרשמים לתרופות אלה במדינה במהלך 2012. 

 

בתרופות אלה נכללות תרופות המכילות את החומרים הפעילים אומפרזול (לוסק, פרילוסק, אומפרדקס Z), אסומפראזול (נקסיום), לנסופרזול (לנטון, פרבאסיד, לנסופרזול-טבע), פנטופרזול (קונטרולוק, פנטואבניר, אולסרון, פנטולוק, פרוטוניקס), דקסלנסופרזול (דקסילנט) ורבפרזול (אסיפקס, פריאט).

 

התרופות נחשבות בטוחות יחסית, אך בשנים האחרונות מצטברים מחקרים לפיהם ייתכן שהשימוש בתרופות כרוך בסיכונים שונים. מחקר אמריקאי מינואר 2016 מצא כי התרופות מעלות ב-50% את הסיכון לאי ספיקת כליות כרונית. במחקר אמריקאי נוסף שפורסם באפריל 2016 בכתב העת המדעי של החברה האמריקאית לנפרולוגיה, השימוש בתרופות נקשר בסיכון גבוה ב-32% לירידה בתפקוד הכליות ואף הכפיל את הסיכון לאי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה או השתלת כליהלמרות שהעדויות המצטברות על הסיכונים הכרוכים בטיפול עדיין אינן חד משמעיות, במאמר מערכת שליווה את פרסום המחקר בינואר, מומחים מאוניברסיטת קליפורניה קראו לרופאים ולמטופלים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאלים שטמונים בשימוש ב-PPIs ואת האלטרנטיבות כמו שינויים באורח החיים - או כשנדרש תרופות חוסמות H2 - לפני שהם רושמים טיפול ב-PPIs. הם ציינו שפעמים רבות התרופות ניטלות גם כשאין סיבה ברורה לכך – לעיתים כשהאדם סבל מתסמיני צרבת שכבר מזמן פסקו. לדבריהם, במצבים כאלה יש להפסיק את הטיפול כדי לראות אם התסמינים חוזרים ואם בכלל יש צורך בטיפול. כמו כן, יש להיות זהירים במיוחד עם הרישום של תרופות מהמשפחה למטופלים שנמצאים בסיכון מוגבר למחלת כליות.

 

מחקר אמריקאי מיולי 2015 העלה כי שימוש בתרופות הללו מעלה את הסיכון להתקפי לבאם כי ייתכן ואין קשר ישיר בין השניים, ואנשים שנוטים להשתמש בתרופות אלו נמצאים מלכתחילה בסיכון מוגבר לאירועים לבביים.

 

בפברואר 2016 דיווחו חוקרים גרמניים כי התרופות הללו מעלות את הסיכון לדמנציהייתכן שבאמצעות הפחתת רמות של רכיבים תזונתיים בגוף, בהם B12 - שרמות נמוכות שלו נקשרו לירידה קוגניטיבית. כמו כן, חוקרים אמריקאים מצאו בפברואר 2012 כי שימוש ממושך בתרופות לצרבת מעלה ב-35% את הסיכון לשברים בצוואר הירךהשימוש בתרופות גם נקשר בזיהומים שונים, לרבות זיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיציל (Clostridium difficile) הגורם לשלשולים ואלח דם (ספסיס) וזיהומים המתבטאים בדלקת ריאות.

 

 

Canadian Family Physician, 2017 May;63(5):354-364