מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשות השימוש בתרופות להפחתת כאב בקרב פורשי ה- NFL

השימוש בתרופות להפחתת כאב בקרב פורשי ה- NFL

ממחקר חדש שנערך בבית ספר לרפואה, באוניברסיטת וושינגטון עולה, שפורשי קבוצת הפוטבול הלאומית בארה"ב NFL- National Football League צורכים תרופות להפחתת כאב מעבר למקובל באוכלוסייה הכללית. המחקר פורסם בכתב העת Drug and Alcohol Dependence, בינואר 2011.


PantherMedia
PantherMedia

מטרת המחקר הייתה לבדוק את אופן צריכת התרופות להפחתת כאב בקרב שחקנים שפרשו מקבוצת ליגת הפוטבול הלאומית. לדברי עורכי המחקר, המשחקים מלווים בחבטות ופציעות מצטברות הגורמות לכאב ממושך וצריכה מוגברת של תרופות להפחתת כאב.

 

 נבדקים: 644 שחקנים שפרשו בשנים 1979-2006מקבוצת NFL.

 

 הליך: הנבדקים נשאלו אודות מצב בריאותם הכללי, עוצמת כאב, פציעות בעבר ( כולל זעזוע מוח) ואודות המרשמים שקיבלו להפחתת כאב.בנוסף ,הם התבקשו לדווח אודות  התרופות שבהן השתמשו במהלך הקריירה הספורטאית שלהם, האם השיגו את התרופות תמורת מרשם או בדרך אחרת למטרות שמעבר לכאב


ממצאים: נמצא כי 7% מהשחקנים הפורשים, צורכים תרופות ממשפחת האופיואידים, ממצא זה גבוה פי ארבע מצריכת האופיואידים באוכלוסייה הכללית. התרופות האופיואידיות נועדות להפחתת כאב בעוצמה גבוהה בין התרופות המשתייכות לקבוצה זו: מורפין, קודאין, אוקסיקודון .


יותר ממחצית הנבדקים דיווחו שנטלו תרופות אופיואידיות במהלך הקריירה המקצועית שלהם, כאשר 71% צרכו את התרופות באופן לא חוקי. כלומר, למטרות שונות מהמטרה שלשמה התרופה נרשמה, או שרכשו תרופה שנרשמה לאדם אחר.


התופעה של שימוש לרעה בתרופות כשחקנים פעילים, המשיכה גם לאחר פרישתם- על כך דיווחו  כ- 15% מהשחקנים. זאת, לעומת 5% מהשחקנים שנטלו תרופות בהתאם למרשם שקיבלו, אולם לאחר פרישתם השתמשו בהם לרעה.

 
פרופ' לינדה קוטלר, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה וקבוצת המחקר במחלקה לפסיכיאטריה טוענת: "לא ברור האם השחקנים הפורשים פתחו תלות לתרופות. אך מסתבר כי השחקנים בדימוס המשיכו לסבול מעוצמות כאב גבוהות".


לדברי פרופ' קוטלר: "עוצמות הכאב המדווחות בקרב השחקנים הפורשים מרשימות ביותר. זאת, בקרב אלה שצורכים תרופות אופיואידיות וללא קשר לשימוש לרעה - 75% דיווחו על כאב בעוצמה גבוהה, וכ- 70% מדווחים פגיעה פיזית בדרגה בינונית עד גבוהה"


נמצא שכאב מהווה את אחד המנבאים העיקריים לשימוש לרעה בתרופות וכמו כן זעזוע מוח. לפי דיווחי השחקנים, כל אחד עבר כ- 9 אירועי זעזוע מוח. לגבי זעזוע מוח, כ-49% מהשחקנים אובחנו וכ- 81% נחשדו ללא אבחנה ברורה. יש שדיווחו שעברו כ-200 אירועי זעזוע מוח במהלך הקריירה המקצועית שלהם כשחקנים.


הנבדקים טענו שהעדיפו לא להיבדק על ידי רופא, מאחר וחששו שהרופא יאסור עליהם להשתתף במשחק, מה שעלול היה לחבל בקריירה המקצועית שלהם עד כדי הרחקתם מהקבוצה. נבדקים שטענו כי סבלו מזעזוע מוח דיווחו שהם ביקשו כדורים מחבריהם לקבוצה, במטרה להפחית את הכאב. רק 37% מהנבדקים דיווחו שהשיגו את התרופות האופיואידיות באמצעות מרשמים חוקיים. 67% דיווחו שהשיגו את התרופות מגורם אחר ולא מרופא.


מסתבר שהשחקנים בדימוס הממשיכים לקחת תרופות באופן לא חוקי, נוטים גם לשתיינות כבדה- חלקם דיווחו על כ- 20-14 משקאות במהלך השבוע. בין השחקנים הפורשים, שנוטלים תרופות אופיואידיות, יש שדיווחו על צריכה כבדה ביותר של כדורים להפחתת כאב בעלות של כ- 1000 דולר בשבוע.


לפי הדיווחים:88% מהנבדקים דיווחו שבתחילת הקריירה מצב הבריאות שלהם היה מצוין ולאחר פרישתם, רק 18% דיווחו על מצב בריאותי תקין. לפי הדיווחים, לאחר הפרישה מצב בריאותם ממשיך להידרדר והם נאבקים בכאב כתוצאה מהפגיעות שספגו במהלך הקריירה המקצועית שלהם.


ההמלצות שיש לבצע מעקב צמוד אחר מצב בריאותם של שחקני קבוצת ה- NFL ולאחר פרישתם. מדובר על שחקרני אליטה, שבתחילת הקריירה מצב בריאותם היה מצוין. אולם במהלך המשחקים , בעקבות הפגיעות המצטברות המצב הבריאותי שלהם בירידה מתמדת.

 

http://www.medicalnewstoday.com/articles/215060.php