כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
כאב ראש מתחי – מה שצריך לדעת
מהו כאב ראש מתחי? מה התסמינים האופייניים? כיצד מטפלים? ואיך מתמודדים עם הסיבוך העיקרי – התמכרות למשככי כאבים ללא מרשם? מדריך
כאב ראש מתחי (Tension-Type Headache ובקיצור TTH) הוא לרוב כאב ראש ראשוני קל עד מתון שמתואר ככאב המדמה רצועה שנכרכת חזק סביב המצח או שמדמה קסדה שמכבידה על הראש באזור הקודקוד.
המדובר בכאב הראש השכיח ביותר בקרב מבוגרים ומתבגרים, אשר מופיע מעת לעת בתדירות משתנה מאדם לאדם – ועשוי להתפתח לכרוני, והגורמים לו עדיין אינם מובנים לאשורם בקהילה המדעית.
הטיפול בכאב ראש מתחי כולל אימוץ אורח חיים בריא, שיטות להפחתת לחצים וטיפולים תרופתיים להפחתת הכאב ומניעת הופעה של התקפי כאבי ראש.
"אחד הסיבוכים המשמעותיים של כאב ראש מתחי הוא בהתפתחות תלות עד כדי התמכרות למשככי כאבים ללא מרשם שמשמשים להקלה בכאב, שעלולה עם הזמן להוביל בעצמה להתפתחות כאבי ראש", מסביר ד"ר מיכאל אינספקטור, נוירולוג בכיר במרכז הרפואי זבולון במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית. במקרים בהם מזוהה שימוש תדיר בתרופות אלה – מומלץ לשקול עם הרופא המטפל מעבר לטיפול בתרופות ייעודיות למניעת כאב ראש מתחי.
במדריך זה נפרט על:
תסמינים של כאב ראש מתחי
התסמינים המאפיינים כאב ראש מתחי כוללים:
כאב הראש: כאב ראש עמום ומייסר שנמשך החל מ-30 דקות ועד למספר ימים. כאב הראש עשוי להתחיל באזור העורף ולהתפשט לקדמת הראש, להרגיש ככאב לוחץ סביב המצח או הראש כולו. הכאב לרוב מתואר ככאב עמום שמכביד על הראש, והוא לרוב דו צדדי, בהבדל ממיגרנות אשר ב-70% מתוארות ככאב ראש חד צדדי ומכאב ראש מקבצי אשר גם לרוב מתואר בצד אחד של הראש.
שרירים מתוחים: שרירים תפוסים, מכווצים ומתוחים בצוואר, הלסת והכתפיים.
רגישות יתר לכאבים בגולגולת, בצוואר ובכתפיים: מחקר אמריקאי שפורסם במארס 2015 בכתב העת Cephalagia העלה כי כאבי צוואר מדווחים בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים הסובלים מכאב ראש מתחי (88.4%) בהשוואה לאחרים (56.7%).
לדברי ד"ר אינספקטור, "כאב ראש מתחי יכול להיות מלווה ברגישות יתר לרעש או לאור או להתבטא בבחילות, אך אם כל המאפיינים הללו מופיעים יחד – המצב מתאים יותר למיגרנה".
סוגים של כאב ראש מתחי
נהוג לקטלג כאב ראש מתחי לשני סוגים מרכזיים:
כאב ראש מתחי אפיזודי
כאבים אלה בהגדרתם מופיעים מעת לעת אך לא בהכרח באופן קבוע, נמשכים בין 30 דקות ועד לשבוע אחד, ותוקפים ליום אחד ועד ל-14 ימים בחודש לכל היותר, כשהאבחון ניתן בדפוס של כאבים חוזרים במשך שלושה חודשים לפחות.
כאבים אלה לרוב מזוהים עם אירוע חיים מלחיץ, מתונים בעוצמתם, ונוטים להגיב לטיפול בתרופות לשיכוך כאבים ללא מרשם.
קיים גם תת סוג של "כאב ראש מתחי אפיזודי לא שכיח" (Infrequent Episodic Type) שמאופיין בהתקפי כאבי ראש בתדירות של פחות מיום אחד לחודש – והסובלים מכאבים אלה לרוב אינם מגיעים לטיפול במרפאה.
כאב ראש מתחי כרוני
עם הזמן, כאבי ראש מתחיים אפיזודיים עלולים להפוך לכרוניים. כאבים אלה עשויים לעתים להתמשך זמן רב, ומאובחנים כשהכאב תוקף ל-15 ימים בחודש או מעל לכך, כשהאבחון ניתן בדפוס של כאבים חוזרים במשך שלושה חודשים לפחות.
שכיחות של כאב ראש מתחי
לפי מחקרים, כאבי ראש מתחיים מדווחים בשכיחות גבוהה ביותר בקרב 11% עד 93% מהאוכלוסייה, ובשיעור מעט גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.
מחקר שאמד את שכיחותם של כאבי ראש מתחיים בעולם במסגרת מאגר מידע כולל לשכיחותן של מחלות המבוסס על סקירות מחקרים, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2018 בכתב העת Lancet Neurology העלה כי שיעור הסובלים מכאב ראש מתחי בעולם כולו עומד על 26.1% מהאוכלוסייה – 30.8% מהנשים ו-21.4% מהגברים. בהשוואה בין מדינות נמצא כי שיעור המדווחים הגבוה ביותר על כאב ראש מתחי הוא באיטליה (38.6%), נורווגיה (37.8%), הולנד (37.5%), ארה"ב (36.3%), גרמניה (35.8%), קפריסין (35.7%) ובריטניה (35.3%), והשיעור הנמוך ביותר בסין (19.8%). לפי השוואה זו, בישראל מדווח על שיעור של 32.08% הסובלים מכאבי ראש מתחיים.
הסיבות לכאב ראש מתחי
ההסבר הביולוגי להתפתחות כאבי ראש מתחיים עדיין אינו ידוע לאשורו. בעבר הייתה מקובלת ההערכה כי כאבי ראש מתחיים נגרמים בעקבות התכווצות שרירי הפנים, הצוואר והגולגולת – שעשויה להיגרם על רקע רגש עז, לרבות לחץ, מתח או התרגשות יתר. כיום ישנם מחקרים ששוללים הנחה זו, אך היא עדיין רווחת בחוגים מסוימים בקהילה הרפואית.
כיום ההערכה הרווחת היא כי כאבי ראש מתחיים מתפתחים על רקע שינויים בקולטנים האחראים לכאב המצויים גם בקרקפת ובשרירי הפנים, אשר מתבטאים ברגישות מוגברת לכאבים.
"לעתים ניתן לזהות בבדיקה נוירולוגית של מטופלים עם כאב ראש מתחי נקודות רגישות למגע בשרירים מסוימים באזור הפנים, למשל השריר הטמפורלי או השריר הטרפזי", מסביר ד"ר אינספקטור. רגישות זו עשויה להיגרם על רקע פעילות עצבית במוח או בחוט השדרה. עוד ייתכן כי רגישות מוגברת לכאב מתבטאת בכמות נמוכה של חומרים טבעיים נוגדי כאב במוח. ההנחה היא שכאשר הכאב הופך לכרוני – הוא מלווה בשינוי גם בתהליך העיבוד המרכזי של כאב במוח.
לכאב ראש מתחי עשויים להיות גם שורשים גנטיים. מאמר מנורווגיה שפורסם באפריל 2007 בכתב העת Journal of Headache and Pain מעלה כי גם גורמים גנטיים עשויים להשפיע על הנטייה לכאב ראש מתחי, מאחר וישנן משפחות מסוימות שבהן התופעה רווחת יותר. עם זאת, מחקרי תאומים הצביעו על קשר גנטי ברור יותר בהתפתחות מיגרנות בהשוואה לכאבי ראש מתחיים.
טריגרים להתקפי כאב ראש מתחי
מחקרים מזהים בקרב הסובלים מכאב ראש מתחי מספר גורמים (טריגרים) להתפרצות התקפים ובכללם:
לחץ ומתח נפשי
מצבי לחץ עלולים להוות טריגר להתפרצות של כאבי ראש מתחיים, והקשר בין לחץ נפשי לכאב ראש מתחי מודגם בעבודות רבות. כך, למשל, מחקר גרמני שהוצג בחורף 2014 העלה כי אנשים עם כאב ראש מתחי מדרגים בממוצע את דרגת הלחץ שלהם ברמה של 52 בסולם מ-0 עד 100, כשעלייה ברמת הלחץ נקשרת לעלייה במספר כאבי הראש המתחיים בחודש, וכל עלייה של 10 נקודות ברמת הלחץ הובילה לעלייה של 6.3% במספר הימים בהם חוו כאבי ראש במשך החודש. מחקר מהודו שפורסם בשנת 2005 מצא כי אנשים שמתמודדים עם כאב ראש מתחי למשך חמש שנים ומעלה נוטים להציג בבדיקות דם רמות נמוכות של הורמון הלחץ קורטיזול, ככל הנראה על רקע לחץ כרוני – מה שלפי ההנחה מוביל להקטנת אזור ההיפוקמפוס במוח שעשויה להוות את אחד המקורות לכאב כרוני מתחי.
במקרים רבים ניתן לזהות אצל מטופלים שמתלוננים על כאב ראש מתחי מצוקות נפשיות שלעתים עלולות להיות משמעותיות והמטופלים אף עשויים שלא להיות מודעים להן.
בסיווג כאבי הראש – נהוג להבחין בין כאב ראש מתחי שנגרם מלחץ בחיים לבין כאב ראש פוסט טראומטי שנגרם על רקע לחץ כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי, ולרוב קשה להבחין בין שני סוגים אלה.
גורמים ארגונומיים
ישיבה בעייתית מול מחשב לשעות מרובות לצורכי עבודה או לימודים וללא פעילות גופנית סדירה אשר מובילה לעייפות העיניים – מעלה את הסיכון להתפרצות כאב ראש מתחי.
הפרה בסדר הארוחות הקבוע
לא קיימים רכיבים תזונתיים שזוהו באופן מובהק ככאלה שמעוררים כאבי ראש מתחיים, אולם הפרה בסדר היום הקבוע בהקשר לתזונה עלולה להשפיע לרעה על התפתחות כאבים אלה, למשל בדילוג על ארוחות או באכילה ללא ארוחות מסודרות.
סיבוכים של כאב ראש מתחי
התמכרות למשככי כאבים
הסיבוך המשמעותי ביותר של כאב ראש מתחי הוא בהתפתחות תלות והתמכרות למשככי כאבים ללא מרשם שנלקחים בקביעות במטרה להקל על הכאב. שימוש יתר במשככי כאבים ללא מרשם עשוי מצדו להוביל להתמשכות כאב ראש מסוג אחר – כאב ראש משימוש יתר בתרופות.
לשימוש ממושך במשככי כאבים ללא מרשם אף עשויים להתלוות נזקים נוספים, לרבות סיבוכים בתפקוד הכבד והכליות. שימוש ממושך במשככי כאבים קלים שמכילים אספירין עשוי להביל להתפתחות כיב פפטי, דלקת בתריסריון ודימומים פנימיים, ושימוש יתר במשככי כאבים המכילים איבופרופן עלול להוביל לעלייה בלחץ הדם.
לדברי ד"ר אינספקטור, "כיום מקובל כי במידה והשימוש במשככי כאבים להקלה בכאבי הראש נמשך מעבר לעשר תרופות בחודש – מדובר בשימוש יתר שעשוי להיות מסוכן". במקרים אלה יומלץ על מעבר לטיפול תרופתי למניעת כאבי ראש מתחיים בתרופות ייעודיות – כפי שמוסבר בהמשך הכתבה.
מתח נפשי
כאב ראש מתחי עשוי כאמור להתפרץ על רקע מתח נפשי, אולם גם עלול מצדו להוביל להתפתחות מצוקה נפשית. במחקר מטאיוואן שפורסם באוקטובר 2016 בכתב העת PLoS ONE נמצא כי לסובלים מכאב ראש מתחי אפיזודי סיכון גבוה פי 2.2 לפתח במקביל חרדה, ולסובלים מכאב ראש מתחי כרוני סיכון גבוה פי 4 לחרדה. גם השכיחות של דיכאון בקרב הנבדקים הייתה גבוהה יותר בקרב המדווחים על כאב ראש מתחי (4.2%) בהשוואה לאחרים (1.8%).
נדודי שינה
כאבי ראש מתחיים עלולים להוביל להתפתחות הפרעות שינה ובעיקר נדודי שינה (אינסומניה). במחקר שנערך בדרום קוריאה ופורסם בספטמבר 2017 בכתב העת The Journal of Headache and Pain, נמצא כי השכיחות של נדודי שינה בקרב מטופלים עם כאב ראש מתחי (13.2%) גבוהה משמעותית מהשכיחות בקרב מטופלים ללא כאבי ראש (5.8%).
מניעה
עם השנים התפתחו על רקע מחקרים ותצפיות מספר שיטות למניעת התפרצות כאבי ראש מתחיים בקרב מטופלים המועדים לפתח אותם:
פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה הוכחה כמונעת כאב ראש מתחי. לרוב מקובל לאמץ את ההמלצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע שמבוצעות ברוב ימי השבוע, או לחילופין לפחות 75 דקות של פעילות גופנית מאומצת בשבוע – ברוב ימי השבוע.
אורח חיים בריא: אורח חיים בריא בכללותו תורם למניעת כאבי ראש מתחיים, לרבות הימנעות מעישון/ גמילה מעישון, תזונה מאוזנת, שתיית מים, הגבלת צרכת אלכוהול, קפאין וסוכר והקפדה על שעות שינה מספקות בלילה. יש לציין כי מחקרים על גמילה מעישון מציגים יעילות בהפחתת תדירות כאבי ראש מסוגים שונים – בעיקר מיגרנות וכאב ראש מקבצי ונכון להיום אין קשר ברור בין עישון סיגריות לכאב ראש מתחי.
אימוני ביופידבק: בשיטה זו המטופל לומד לשלוט על תגובות גופניות כדי להפחית בכאבים ובעוצמתם. במהלך טיפול ביופידבק – המטופל מחובר למכשירים שמנטרים מדדים שונים בגוף, לרבות קצב הלב, מתח שרירי הפנים ולחץ הדם. בהמשך, המטופל לומד כיצד יוכל להפחית את מתח השרירים ולהאט את קצב הלב וקצב הנשימה באופן עצמוני – באופן שמאפשר לו התמודדות טובה יותר במידה ומתפתח כאב ראש מתחי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: בשיטת CBT (Cognitive Behavioral Therapy) שמבוססת על שיחות, המטופל לומד שיטות לניהול לחצים שמסייעות להפחית את תכיפות התקפי כאבי הראש ועוצמתם.
ניהול לחצים ושיטות הרגעות: ניהול לחצים, בין השאר על ידי תכנון מראש של סדר היום וכן הימנעות מראש מכניסה למצבי לחץ, מומלצים למניעת כאב ראש מתחי. בנוסף, כל שיטה המסייעת להרגעות מלחצים עשויה לסייע במניעת כאבי ראש מתחיים, לרבות נשימות עמוקות, מדיטציה, יוגה ותרגילים לשחרור השרירים.
יציבה נכונה: שמירה על יציבות הגוף מסייעת אף היא להגן על השרירים מפני מתח, לרבות באמצעות החזקת הכתפיים אחורנית והכנסת הבטן והאגן פנימה בעמידה וכן הקפדה על ירכיים מאוזנות עם הקרקע והימנעות מהטיית הראש קדימה בישיבה.
אבחון
אבחון קליני
אבחון כאבי ראש מתחיים מבוסס בעיקרו על בדיקה קלינית, הכוללת דיווחים מצד המטופל על מאפייני הכאב, ובעיקר עוצמת הכאב; מיקום הכאב; והגבלות בתפקוד היומיומי בעקבות הכאב. אלו לרוב מסייעים להבחין בין כאב ראש מתחי לבין סוגים אחרים של כאבי ראש.
בתהליך האבחון של כאב ראש מתחי – קשה לעתים להבדיל בין כאב ראש מתחי לבין מיגרנה, ויש מצבים שבהם התופעות הללו אף מופיעות במשולב. בהבדל ממיגרנות, כאבי ראש מתחיים לרוב אינם מאופיינים בהפרעות בראייה, בחילות או הקאות, לרוב אינם מוחמרים בפעילות גופנית ולרוב אינם מתבטאים ברגישות יתר כוללת לאור וקול. גם מזונות מעוררי כאבי ראש, לרבות קפאין ואלכוהול – פחות מיוחסים כטריגרים לכאב ראש מתחי ומאפיינים יותר מיגרנות.
בדיקות הדמיה
במקרים של כאבי ראש מתחיים כרוניים או כשהם חוזרים לפרקים – עשוי הרופא להפנות את המטופל לבדיקות הדמיה לאבחון התופעה, לשלילת מצבים רפואיים אחרים שעשויים לגרום לכאבי ראש, ובעיקר גידולים.
הבדיקות השכיחות שנעשה בהן שימוש למטרה זו הן בדיקות סי.טי מוח ו-MRI מוח. עם זאת, מאחר ומתח נפשי עשוי להחמיר כאב ראש מתחי, במקרים מסוימים, כשכאב הראש יציב ובעוצמה מתונה שמאפשרת תפקוד והוא אינו מלווה בהקאות והפרעות שינה – הנטייה להתחיל בטיפול תרופתי ורק בהמשך לבצע בדיקת הדמיה, כדי שלא לחשוף את המטופל למתח על רקע חשד לקיומו של גידול בראש. יש לציין כי יש מצבים שבהם בדיקות הדמיה רגישות במיוחד כדוגמת MRI מזהות ממצא חריג כגון ציסטה לא משמעותית או סתימה בכלי דם קטן – ממצא שאינו מצביע בהכרח על גידול אך עלול להעצים את המתח הנפשי באופן שמוביל להחמרה בכאב הראש.
תרופות לכאב ראש מתחי
חלק מהמטופלים עם כאב ראש מתחי מתמודדים עם הכאבים בכוחות עצמם ואינם פונים לטיפול רפואי. עם זאת, כאמור, במקרים אלה – שימוש חוזר ורציף של תרופות ללא מרשם להקלה בכאבים, למשל פרצטמול או תרופות מקבוצת NSAIDs כגון איבופרופן עשויים להוביל עם הזמן לסוג אחר של כאב ראש משימוש יתר בתרופות.
את הטיפול בכאב ראש מתחי מקובל כיום ללוות ב'יומן כאבי ראש' שבו מתבקש המטופל לתעד את תדירות כאבי הראש שמהם הוא סובל, מתי הם מתפתחים ולמה מייחס אותם, כמה זמן נמשכים, מה התסמינים האופייניים, וכמו כן כיצד הוא מתמודד עם הכאבים, לרבות תיעוד לנטילת משככי כאבים ללא מרשם.
תרופות לטיפול אקוטי בזמן התקף
מספר תרופות משמשות לטיפול אקוטי בכאבי ראש מתחיים במידה והתפרצו – להפחתת עוצמת הכאב.
במקרים אלה ניתן להסתייע בזהירות המתבקשת במשככי כאבים הנמכרים ללא מרשם רופא, לרבות תרופות מקבוצת NSAIDs שנמכרות ללא מרשם כגון איבופרופן (נורופן, אדוויל) או אספירין; פרצטמול (אקמול, דקסמול, פראמול); שילוב של אספירין, פרצטמול וקפאין (אקסדרין, אקסידול, אקמול פוקוס); נרוסין; ודיפירון (אופטלגין). לעתים מותאם טיפול בתרופה רוקסט שמכילה פרצטמול, קפאין וכן קודאין – אולם תרופה זו עלולה להיות מסוכנת לחולים עם אסתמה או סיבוכים נשימתיים אחרים. יודגש כי בהיבט זה ניתן להבחין בין כאבי ראש מתחיים לבין מיגרנות – אשר לרוב אינן מגיבות לתרופות מסוג זה.
לדברי ד"ר אינספקטור, "כשמגיעים ל-8 עד 10 התקפים בחודש של כאבי ראש מתחיים – ניתן לטפל בכדור ללא מרשם. מעבר לכך, כשמתפתחת שגרה של נטילת משככי כאבים 3-2 פעמים בשבוע או מעבר לכך – מומלץ לשקול טיפול תרופתי מונע".
לעתים נדרש להשתמש בתרופות מרשם לשיכוך כאב מקבוצת NSAIDs, לרבות אלו המכילות את החומרים הפעילים נרוסין (נקסין),אינדומטצין (אינדוצין), אטודולק (אתופן) ועוד.
במצבים המאופיינים בשילוב של כאבי ראש מתחיים אפיזודיים עם מיגרנות, תרופות מקבוצת הטריפטנים לרוב מסייעות להקלה משולבת בשני סוגי כאבי הראש. תרופות אלה פועלות בשלושה מנגנונים: התכווצות כלי דם, מניעת דלקת סביב כלי הדם ומניעת מעבר הכאב דרך העצבים שמוליכים כאב למוח. תופעות הלוואי האופייניות של טריפטנים כוללות בחילות, סחרחורות, לחצים בחזה וחולשת שרירים. תרופות אלו אינן מומלצות לאנשים בסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.
תרופות לטיפול מניעתי
לסובלים מכאבי ראש מתחיים כרוניים/ חוזרים יומלץ לרוב גם על טיפול תרופתי מניעתי להפחתת שכיחות וחומרת ההתקפים. טיפול זה צריך להינתן תוך הפחתה משמעותית בנטילת תרופות לשיכוך כאבים ללא מרשם הניתנות לטיפול בכאב האקוטי.
הטיפול התרופתי המניעתי לכאבי ראש מתחיים עשוי להתחיל להשפיע ולהוביל לתועלת רק כעבור מספר שבועות.
הטיפול התרופתי המקובל לצורכי מניעה ניתן בתרופות מהקבוצות הבאות:
נוגדי דיכאון
נוגדי דיכאון טריציקליים, שהשכיחים המשמשים למטרה זו הם אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט, טריפטל) ופרוטריפטילין (ויברקטיל) – במינונים נמוכים מהמקובל כטיפול נגד דיכאון.
תופעות הלוואי העיקריות של תרופות אלה כוללות עצירות, סחרחורות, עלייה במשקל ויובש בפה וכן אצירת שתן בגיל המבוגר. תרופות אלה מעלות את רמות המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין (נוראדרנלין) ותורמות לשינוי בעיבוד אותות הכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית. בתרופות אלה יש לטפל תוך העלאה מדורגת במינון, כשהטיפול בתרופה השכיחה ביותר – אמיטריפטלין – ניתן לרוב תחילה במינון יומי של 10 מ"ג ומועלה אחת לשבועיים עד חודש באיטיות ובצורה מדורגת.
נוגדי דיכאון אחרים הוכחו גם כן כיעילים למניעת כאבי ראש מתחיים, לרבות ונלפקסין (אפקסור, ונלה, ונלאפקסין טבע, ויפאקס) ומירטאזאפין (רמרון, מירו, מירטאזאפין טבע) – הניתנים במינונים דומים לאלו שמקובלים בטיפול בדיכאון. יודגש כי טיפול בכאב ראש מתחי בתרופות שמעלות את רמות המוליך העצבי סרוטונין בלבד לרוב אינו מסייע למניעת הכאב, למשל בתרופה אסציטאלופרם (ציפרלקס, אסציטאלופרם-טבע ואסטו).
חשוב להדגיש בפני המטופלים בנוגדי דיכאון למניעת כאב ראש מתחי את יעילות התרופות בהפחתת תכיפות כאבי הראש, שכן ללא הסבר הולם – ישנם מטופלים שנרתעים מנטילה קבועה של נוגדי דיכאון, ולכן לא נענים לטיפול בתרופות הללו גם לאחר שניתן להם מרשם רופא בעבורן.
עוד על נוגדי דיכאון ותופעות הלוואי
נוגדי פרכוסים
נוגדי פרכוסים עשויים להועיל במניעת כאבי ראש מתחיים, לרבות טופירמאט (טופמקס) וגבאפנטין.
גירוי עצבי עורפי
טיפול חדשני לכאב ראש מתחי שמיועד בעיקר למטופלים שלא השיגו הקלה בכאבים בעקבות התרופות – מכונה 'גירוי עצבי עורפי' (ONS, קיצור של Occipital Nerve Stimulation), ובטיפול זה מחוברים מוליכים חשמליים ליד העצב העורפי בבסיס הגולגולת, וכשהמטופל מסתייע בשלט רחוק כדי לשגר באמצעותם גלי רדיו לעצב העורפי במטרה להקל בכאב.
הטיפול מבוצע במסגרות מחקריות, ועדיין נבחנת יעילותו בשיכוך כאבי ראש מתחיים, והוא מקובל כיום בעיקר לטיפול ב'נוירלגיה אוקסיפיטלית' – סוג של כאב ראש המתבטא בכאב דוקר ופועם כזרם חשמלי.
טיפולים לא תרופתיים
אקופונקטורה (דיקור סיני): דיקור עשוי לסייע להקלה זמנית בכאבי ראש מתחיים. סקירת ספרות רפואית ממאגר קוצ'ריין שפורסמה בשנת 2009 מצאה עדויות כי אקופונקטורה מסייעת להקל בכאבי ראש מתחיים לטווח הקצר של עד שלושה חודשים.
עיסוי: עיסוי (מסאז') מסייע להפחתת לחצים, ובייחוד עיסוי של השרירים הרגישים באזור העורף, הצוואר והכתפיים.
טיפולים התנהגותיים, ביופידבק ונשימות עמוקות.
קור/חום: הנחת רטיות בד חמות/ קרות על הראש, לרבות בקבוקים חמים או מגבת ספוגה במים חמים (קומפרס), אמבטיה חמה או לחילופין הנחת קרחון או אריזת ירקות קפואים מוגנת בבד על הראש עשויה לעזור.
*ד"ר מיכאל אינספקטור הוא נוירולוג בכיר במרכז הרפואי זבולון במחוז חיפה של שירותי בריאות כללית
עדכון אחרון: נובמבר 2020