מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכמעט מחצית מהתקפי הלב אינם מלווים בתסמינים

כמעט מחצית מהתקפי הלב אינם מלווים בתסמינים

מחקר מצא כי 45% מהתקפי הלב הם התקפי לב שקטים. התקפי לב שכאלה מעלים פי שלושה את הסיכון למוות ממחלות לב בהמשך


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

התקף לב אינו תמיד מלווה בתסמינים קלאסיים כמו כאבים או לחץ בחזה, קוצר נשימה וזיעה קרה. למעשה, התקף לב - מצב בו זרימת הדם לשריר הלב מופחתת באופן חמור או נפסקת לחלוטין - יכול להתרחש ללא סימן אזהרה ברור. התקף לב כזה מכונה "התקף לב שקט".

 

"התוצאה של התקף לב שקט רעה כמו של התקף לב שמזהים אותו כשהוא מתרחש", אומר ד"ר אלסאייד סולמין, מנהל המרכז למחקר אפידמיולוגי קרדיולוגי במרכז הרפואי ווייק פורסט בארה"ב, "ובגלל שמטופלים לא יודעים שהם חוו התקף לב שקט, הם עלולים לא לקבל את הטיפול לו הם זקוקים כדי למנוע עוד התקף לב".

 

ד"ר סולימן עמד בראש צוות מחקר שמצא כי כמעט מחצית מהתקפי הלב הם שקטים. הממצאים, שפורסמו בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי Circulation, מבוססים על ניתוח נתונים מתיקים רפואיים של 9,498 אנשים בגיל העמידה, שהשתתפו במחקר שמטרתו הייתה לאתר את גורמי הסיכון להתקפי לב ולהתקשות של העורקים במשך הזמן. הנבדקים היו ללא מחלות לב בתחילת המחקר. במהלך תקופת מעקב שנמשכה בממוצע 9 שנים, 317 נבדקים (3.3%) חוו התקפי לב שקטים ו-386 (4.1%) חוו התקפי לב עם סימנים קליניים. החוקרים המשיכו לעקוב אחר הנבדקים במשך יותר משני עשורים כדי לבחון מקרי מוות מהתקפי לב וממחלות אחרות.

 

ניתוח הנתונים חשף כי התקפי לב שקטים היוו יותר מ-45% מכלל התקפי הלב. לאחר שהחוקרים נטרלו השפעתם של משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, נמצא כי התקפי לב שקטים מעלים את הסיכון למוות ממחלת לב פי שלושה והתקפי לב המלווים בתסמינים מעלים את הסיכון פי כמעט חמישה (4.74). בנוסף, התקפי לב שקטים נקשרו לעלייה של 34% והתקפי לב מלווים בתסמינים נקשרו לעלייה של 55% בסיכון למוות מכל סיבה במהלך המעקב.

 

עוד נמצא כי התקפי לב שקטים (וגם כאלה המלווים בתסמינים) היו נפוצים יותר בגברים, אך נראה שתוצאותיהם נטו להיות חמורות יותר בקרב נשים – הסיכון של נשים שעברו התקף לב שקט למות במהלך המעקב היה גבוה משל גברים שעברו התקף לב שקט.

 

התקף לב שקט עשוי להיות מלווה בתסמינים שאנשים לרוב לא מקשרים להתקף לב, כמו תחושת צרבת, כאבים ברום הבטן או עייפות בלתי מוסברת. התקף לב שכזה מאובחן בשלב מאוחר יותר, כאשר המטופלים עוברים בדיקות רפואיות כמו בדיקת אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם) שמטרה לבדוק את הפעילות החשמלית של הלב. החוקרים אומרים שכאשר מגלים התקף לב שקט, יש לטפל בו באופן אגרסיבי כמו שמטפלים בהתקף לב המלווה בתסמינים. כדי להפחית את הסיכון למחלות לב לאחר התקף לב שקט, חשוב שהמטופלים יפסיקו לעשן, ירדו במשקל, ישיגו שליטה על רמות הכולסטרול ולחץ הדם ויתעמלו יותר.

 

 

Circulation, online May 16, 2016