סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר. עם זאת, מדובר במחלה הניתנת ברבים מהמקרים למניעה וגם כשהיא כבר מאובחנת שיעורי ההישרדות של המטופלים גבוהים. בניגוד לסוגים רבים אחרים של סרטן, קיימים אמצעים למעקב וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס המאפשרים אבחון של המחלה בשלביה המוקדמים, אז שיעור ההישרדות (שיעור המאובחנים שחיים למעלה מ-5 שנים מיום האבחון) גבוה במיוחד, ועל פי נתוני משרד הבריאות עומד על כ-85%.

מאחר שסרטן המעי הגס ניתן למניעה או לאבחון מוקדם, הרחבת הידע אודות המחלה יכולה להציל חיים.

מהו המעי הגס?

לפני שמדברים על סרטן המעי הגס, כדאי להכנס קודם אל 'מאחורי הקלעים' של גופינו, ולהכיר את המעי שלנו.

7 תחנות עיקריות עובר המזון שאנו אוכלים מרגע הבליעה ועד ליציאת הפסולת מהגוף. המזון מחליק דרך הלוע המרופד בקרום רירי מהפה ועד לוושט. הוושט, סוגרת את האפשרות של המזון לחזור לאחור ומעבירה את המזון לקיבה שם מתחיל פירוק המזון לגורמים. בתריסריון מתחיל גם הפירוק הכימי וממנו עוברים החומרים למעיים. המעיים הם האחראיים על ספיגת החומרים החיוניים לתפקוד מערכות הגוף: המעי הדק שממלא את רוב חלל הבטן מספיג את החלקי המזון למערכת הדם והמעי הגס – איבר העיכול האחרון, אחראי על ספיגת המים והמלחים. השאריות עוברות לחלחולת, שם דרך פי הטבעת יוצאת הצואה.

כיצד מתפתח סרטן המעי הגס?

סרטן הוא למעשה התרבות בלתי נשלטת של תאים והתפשטותם בהמשך, בדרכים שונות, לרקמות ואיברים סביבם. סרטן המעי הגס, הסרטן הנפוץ ביותר במערכת העיכול, לא נוצר ביום אחד. מדובר בתהליך שנמשך חודשים ולרוב אפילו שנים ארוכות. בדרך כלל התהליך מתחיל בפוליפ – ריכוז תאים הנראה כגידול קטן.

הפוליפ נוצר מפגיעה באחד מהגנים האחראיים על התפקוד התקין של הרירית הפנימית של המעי הגס. כתוצאה מהפגיעה התאים מתחלקים בצורה לא מבוקרת ומתוך הרירית צומח פוליפ – גידול שפיר (אדנומה) שאינו סרטני, ללא יכולת לגדול מעבר לרירית וללא יכולת, בשלב זה, לשלוח גרורות.

ברוב המקרים לא ניתן "להרגיש" את הפוליפ המתפתח. למעשה, הפוליפ במצב זה לא יתגלה, ללא בדיקת סקר שיגרתית (דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה). במקרים מסויימים בלבד - כשהוא גדול במיוחד או שגרם לחסימה או קרע במעי - נוכחותו הפיזית עלולה להשפיע על תהליך המעיים התקין. ההשפעה תתבטא בדימום או בחסימת מעיים.

על פי ההערכה בגופם של כ-20% מהאוכלוסיה מעל גיל 50, נמצאים פוליפים שפירים כאלו. הסכנה טמונה באותם 10-15% מתוך אותם פוליפים, גידולים שפירים, שיהפכו לממאירים - סרטניים. לא ניתן לדעת מראש אלו פוליפים יהפכו לסרטניים ולכן, כאשר בבדיקת סקר מאותר פוליפ, מסירים אותו מיד במהלך קולונוסקופיה.

הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי הגס מתפתח מפוליפים, אך קיימים גם סוגים של סרטן המעי הגס שלא מתפתחים מפוליפ. 

השכיחות של סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל בקרב גברים יהודים (אחרי סרטן הערמונית), בקרב גברים ערבים (אחרי סרטן ריאות) ובקרב נשים יהודיות ונשים ערביות (אחרי סרטן השד). שיעור המקרים החדשים המאובחנים בכל שנה נמצא בירידה החל משנות ה-90. בשנת 2013 אובחנו 3,224 ישראלים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת (2,375 מהם בסרטן המעי הגס) ו-1,366 מתו מהמחלה.

למרות המקובל לחשוב, סרטן המעי הגס פוגע בגברים ונשים כמעט באותה מידה (כ-55% גברים ו-45% נשים), ושיעורי התמותה מהמחלה זהים בקרב המינים.

החל מגיל 50, ובעיקר מעל גיל 60, עולה שיעור החולים באופן ניכר והגיל החציוני בו מאובחנת המחלה (הגיל בו מחצית מהחולים מבוגרים ממנו) הוא 69 ו-71 בגברים ונשים יהודים ו-63 ו-64 בקרב גברים ונשים ערבים. סרטן המעי הגס בגילים צעירים יותר נדיר אך בהחלט קיים, בעיקר בקרב נשאי מוטציות גנטיות מסויימות או בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה.

בעולם - מדובר בסרטן השני בשכיחותו בקרב נשים והשלישי בשכיחותו בקרב גברים, ומהווה כעשירית ממקרי הסרטן המאובחנים בעולם. ככלל, ניתן לומר כי במדינות מערביות השכיחות של המחלה גבוהה יותר ושיעורי התמותה נמוכים יותר. 

ביטוי להשפעות מוצא מערבי ניתן לראות גם בקרב האוכלוסיה היהודית בישראל: שיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס גבוהים יותר בקרב יוצאי אמריקה או אירופה ביחס ליהודים שנולדו באפריקה, אסיה או ישראל.

על פי נתוני משרד הבריאות 33% (!) מהחולים החדשים בישראל בשנת 2013, אובחנו בשלב המחלה המוקדם. 10% בלבד אובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית. המשמעות: יותר אנשים מבריאים מהמחלה. רק 20 שנים קודם היו שיעורי האבחנה בשלב מוקדם 20% בלבד (עלייה של 61%) ובשלב מאוחר 15% (ירידה של 33%). ב-2005 הוקמה התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות.

סוגי סרטן המעי הגס

קיימים סוגים שונים של סרטן המעי הגס המסווגים לפי אופי הגידול: 

אנדוקרצינומה (Adenocarcinoma)

הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי. המדובר בגידולים קטנים, פוליפים שהתפתחו ברירית המעי והפכו לסרטניים. המשמעות היא שאותם גידולים מתפתחים בקצב בלתי נשלט ובהמשך שולחים גרורות ופוגעים באזורים אחרים בגוף.

קרצנואיד של מערכת העיכול (Gastrointestinal Carcinoid Tumors)

אלו גידולים הקשורים במערכת הנוירו-אנדוקרינית. המערכת מורכבת מתאים האחראים על מערכת העצבים ועל הורמונים, אך אינה ממוקמת באיבר מסוים אלא "מפוזרת" באיברים אחרים כמו הלבלב, מערכת העיכול או הריאות. במערכת העיכול, אחראים התאים על ויסות הפרשת מיצי קיבה ועל תזוזת המזון בתוך מערכת העיכול. כאשר מתפתח סרטן בתאים אלו, הם מתרבים בצורה בלתי מבוקרת באיבר בו הם נמצאים. ברוב המקרים, להתרבות זו לא יהיו סימנים, אך בכעשירית מהמקרים עלולים להרגיש דפיקות לב מואצות, לשמוע צפצופים, לסבול מפריחה, לחוש חום על העור או לסבול משלשולים. קשה לאבחן סוג זה של סרטן, כיוון שהתאים הנוירו-אנדוקרינים הסרטניים נוטים, גם תחת מיקרוסקופ, להראות שפירים.

סוג סרטן זה מתנהג אחרת מסרטן המעי הגס הנפוץ ומופיע לרוב במעי הדק, הוא אינו מתפתח כפוליפ, הדרך לאבחן אותו שונה, התסמינים אחרים וגם הטיפול בו יהיה שונה.

(GIST (Gastrointestinal Stromal Tumers

גידול הקשור במערכת העצבית בגוף האחראית על הפעלה תקינה של השרירים במערכת העיכול. גדילת התאים הלא מבוקרת עלולה להתחיל לכל אורך רקמות השריר של מערכת העיכול. לעיתים נדירות מופיעים גידולים אלו במעי הגס.

גם סוג זה של סרטן מתנהג אחרת מסרטן המעי הגס הנפוץ, אינו מתפתח כפוליפ, הדרך לאבחן אותו שונה, התסמינים אחרים וגם הטיפול בו יהיה שונה.

לימפומה ראשונית של המעי הגס (primary colorectal lymphoma)

סוג נדיר של לימפומה (סרטן במערכת הלימפה המהווה חלק ממערכת החיסון של הגוף). כ-1.2% ממקרי סרטן המעי הגס הם מסוג זה. סרטן זה נפוץ יותר בקרב גברים ובדרך כלל מאובחן לאחר תלונות על כאבי בטן או ירידה במשקל. אך בשלב זה לא מדובר בדרך כלל בגילוי מוקדם, אלא כאשר המחלה מתקדמת ויש צורך בבירור מקיף על מנת להבין את תמונת המצב.

סוגים נוספים של סרטן המעי הגס 

קיימים גם סוגים נוספים נדירים יחסית, של סרטן, העלולים להופיע במעי הגס, בהם סרקומה של שרירים חלקים (Leiomyosarcoma) – סוג נדיר יחסית נוסף של סרטן המעי הגס, המתחיל בשריר המעי. סוג זה מתקדם ושולח גרורות במהירות וכבר בשלב מוקדם, וגידולים מסוג קרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma) או מלנומה.

מיקום הגידול במעי הגס 

כל סוגי סרטן המעי הגס יכולים להופיע באזורים שונים לאורך המעי הגס, אך סטטיסטית רובם מופיעים בצד שמאל. מיקום הסרטן חשוב מאוד בעיקר לאבחון, אך גם לצרכי התאמת טיפול.

בשנים האחרונות מצטברים ממצאים ממחקרים המצביעים על הבדלים ביולוגיים, גנטיים וטיפוליים, בין גידולים הממוקמים בצד השמאלי של המעי לאלו המפתחים בצד הימני. הבדלים אלו יובילו לטיפולים ביולוגיים אחרים המותאמים לכל גידול.

סרטן בצד השמאלי של המעי קל יותר לאבחון, כיוון שהחלק השמאלי הוא החלק האחרון של המעי הגס, קרוב לפי הטבעת. לעיתים סרטן באזור זה יהיה ניתן ממש לצפיה ישירה. החלק הימני, העליון, קרוב יותר למעי הדק, וניתן להגיע אליו רק באמצעות עזרים פולשניים, כגון קולונסקופיה. ככזה, הוא קשה יותר לאבחון.

מחקרים שונים הצביעו על "פיספוסים" באבחון סרטן המעי הגס שמוקם בצד הימני (בדרך כלל בשל פוליפים שטוחים). כתוצאה מכך, גם שיעור ההישרדות יורד ביחס לחולים עם סרטן המעי הגס בצד השמאלי, כיוון שהמחלה בצד הימני מאובחנת בשלבים מאוחרים יותר, לעיתים לאחר שכבר יש גרורות. סרטן בצד הימני עלול להיות גם אגרסיבי יותר.

כמו כן, הסימנים למחלה שונים בין הצדדים: סרטן המתפתח בצד השמאלי יגרום בדרך כלל לשינויים ביציאות ואולי אף לחסימת מעיים. סימן נפוץ יותר לסרטן המתפתח בצד הימני הוא אנמיה לא מוסברת.

מחקרים אחרונים הצביעו על שיעור תחלואה בסרטן המעי הגס בצד הימני, גבוה יותר בקרב נשים, ובעיקר נשים צעירות יותר.

סיכויי ההישרדות של סרטן המעי הגס

נתוני ההישרדות (הישארות בחיים לפחות 5 שנים מרגע אבחון המחלה) גבוהים בחולי סרטן המעי הגס ביחס למחלות סרטן אחרות, וזאת הודות לאפשרות לגילוי מוקדם של המחלה.

על פי נתונים שפרסמה האגודה למלחמה בסרטן, ישראל במקום השני בעולם בקרב נשים ובמקום הרביעי בקרב גברים, בשיעורי ההישרדות מסרטן המעי הגס, מבין המדינות המפותחות ב-OECD.

סך הכל, שיעורי ההישרדות של נשים וגברים מהמגזר היהודי הם 63-64% בתום 5 שנים מהאבחנה. שיעורי ההישרדות מהמחלה עלו ב-20% בגברים יהודים (מ-56% ל-67%) ובנשים יהודיות (מ-55% ל-66%). בגברים ערבים עלו ב-15% ובנשים ערביות ב-24%.

כאמור, שיעורי ההישרדות גבוהים אם מאבחנים את המחלה בשלבים מוקדמים. בשלב 0 או 1, שיעורי הריפוי יכולים להגיע ללמעלה מ-90%. הדרך היחידה לגלות את המחלה בשלביה המוקדמים היא לבצע את בדיקות הסקר המומלצות ולהפנות את תשומת ליבם של אחרים, הנמצאים בקבוצות הסיכון לחלות לבדיקות שעליהם לבצע. גילוי מוקדם מציל חיים.

קביעת הפרוגנוזה 

הפרוגנוזה (קביעת הסיכוי להירפא) של מטופל עם סרטן המעי הגס נקבעת בהתאם למדדים הבאים:

* שלב המחלה. שלב המחלה הוא השיקול המרכזי בקביעת הפרוגנוזה.

* האם הסרטן ניקב את המעי או חסם את המעי (רלוונטי בעיקר בשלב 2)

* האם נותרו שרידים לסרטן לאחר הניתוח

* האם מדובר בסרטן חוזר (לאחר נסיגה)

* מצבו הבריאותי הכללי של החולה

*רמות CEA בדם (מרכיב שרמתו בדם עולה במקרה של סרטן המעי הגס)

ד"ר אילה הוברט היא מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, המחלקה לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה ומנהלת קהילת סרטן המעי הגס באתר כמוני

עדכון אחרון: אפריל 2016