מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמה עדיף: צנתור או ניתוח מעקפים?

מה עדיף: צנתור או ניתוח מעקפים?

הטיפול הטוב ביותר לחולי לב משתנה בין חולה לחולה. חוקרים יצרו מחשבון המאפשר לבדוק מה יועיל יותר לחולה


כלי אינטרנטי חדש יעזור לרופאים לנבא איך ההישרדות של מטופל ספציפי תושפע בהתאם לפרוצדורה (צילום: Shutterstock)
כלי אינטרנטי חדש יעזור לרופאים לנבא איך ההישרדות של מטופל ספציפי תושפע בהתאם לפרוצדורה (צילום: Shutterstock)

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו שיטה שמנבאת לאיזה מטופל עם מחלת לב ניתוח מעקפים יועיל יותר ולאיזה עדיף לעבור צנתור.

 

מזה שנים דנים בעולם הרפואה איזו פרוצדורה עדיפה לחולי לב עם חסימות כלי דם עקב טרשת עורקים. גישה אחת היא ניתוח מעקפים (Bypass), בו נלקחים כלי דם ממקום אחר בגוף החולה, על מנת ליצור נתיב שיאפשר לדם לעקוף את החלק החסום ולהגיע אל הלב. הגישה האחרת היא פרוצדורה פחות פולשנית - הרחבת העורק על ידי צנתור והכנסת סטנט (תומכן) המונע היצרות מחודשת של העורקים. 

 

במחקר החדש שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine, החוקרים התבססו על נתונים של יותר מ-100,000 מטופלים עם מחלות לב והראו כי האפקטיביות של ניתוח מעקפים השתנתה באופן ניכר בהתאם למאפיינים של כל מטופל.

 

המידע שאספו אפשר להם לנבא איזו זוג של התערבות מעלה את הסיכוי של מטופל לחיים ארוכים יותר, בהתבסס על מאפיינים כמו גיל, מין, סוכרת והיסטורית עישון.

 

בנוסף, החוקרים פיתחו כלי אינטרנטי אינטראקטיבי שיעזור לרופאים לנבא בצורה מדויקת איך ההישרדות של מטופל ספציפי תושפע בהתאם לבחירת ניתוח מעקפים או צנתור.

 

מתי עדיף לעשות ניתוח מעקפים?

 

המחקר הראה כי מטופלים עם מחלת לב חמורה – אלה שהיו להם שני כלי דם חסומים או יותר – חיו יותר, בממוצע, כאשר עברו ניתוח מעקפים ולא צנתור. כמה הם חיו יותר? זה השתנה מאוד בין מטופל למטופל.

 

בחולים עם מצבים מסוימים בהם סוכרת, אי ספיקת לב, מחלת עורקים היקפית, היסטוריה של עישון והתקף לב שאירע לאחרונה, ניתוח מעקפים האריך את חייהם בשבועות עד חודשים ממשך הזמן שהיו צפויים לחיות אם היו עוברים צנתור.

 

מצד שני, החוקרים מצאו כי מטופלים ללא אף אחד מהמצבים האלה חיו יותר אם הם עברו צנתור ולא ניתוח מעקפים.

 

תוצאות מחקר זה מאוששות מחקר שפורסם בשנה שעברה שמצא כי בקרב סוכרתיים עם יותר מעורק פגוע אחד, מצבם של אלה שעברו ניתוח מעקפים היה טוב יותר באופן משמעותי בהשוואה לאלה שעברו צנתור עם החדרת סטנט מצופה בתרופה.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת סטנפורד

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

מטי58
14/10/16 15:43
גדגעון-לבב
25/04/13 20:05

אנזימים פרוטאוליטים - אנזימים מעכלי חלבון בשם נטוקינאז, סראפפטאז, הנלקחים בכמוסות לבליעה, פותחים הצרויות בכלי דם. התהליך אומנם לוקח זמן, אבל חשיבות עליונה להיותו טבעי. תשאלו מה ההבדל? 

א. הציתור הפולשני, מזמין צינתורים חוזרים, הכרתי מישהו עם 17 צינתורים. 
ב. הצינתור הטבעי מגיע למקומות שלא ניתן להגיע אליהם - כלי דם קטנים.
ג. הצינתור הטבעי יכול להעשות בכול עת. אין צורך להגיע למצב החמרה.
ד. המניעה תמיד יותר טובה מהטיפול הפולשני.
אל תגיד לא ידעתי, אם יש את נפשכם במידע נוסף:
 good-health.co.il