מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחסור במגנזיום במי ברז מותפלים מעלה הסיכון למחלת לב כלילית

מחסור במגנזיום במי ברז מותפלים מעלה הסיכון למחלת לב כלילית

חוקרים שבחנו את ההשלכות הרפואיות של המעבר למי ברז מותפלים בישראל קובעים כי המחסור במגנזיום מגדיל את התחלואה הלבבית ואף עשוי להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

ישראל מתייבשת, והמשבר במשק המים בישראל הוביל בשנים האחרונות לגידול משמעותי בשיעור משקי הבית המקבלים לברזים מי ים מותפלים.

 

ישראל מוכרת כיום בעולם כמעצמה בהתפלת מים, ונכון להיום פועלים בארץ חמישה מפעלים להתפלת מי ים. בתהליך זה מתבצעת הפרדה בין מי הים למלחים שמומסים בהם באופן ההופך אותם למים נטולי מלחים שעשויים לשמש לשתייה ולחקלאות.

 

כיום מקבלים מעל למחצית ממשקי הבית בישראל מים מותפלים בברזים, ולאחרונה דווח כי מים מותפלים ישמשו בשנים הקרובות גם לחידוש מקורות מים המתייבשים בצפון הארץ.

 

עם זאת, תהליך ההתפלה מלווה בשנים האחרונות בטון צורם סביב מחקרים שמצביעים על סיכון אפשרי בהעדר מינרל המגנזיום, באופן שעלול להשפיע על בריאות הציבור. חוקרים התריעו בנושא, אם כי עד עתה טרם הוחלט על הוספת מגנזיום באופן גורף למי הים במסגרת תהליך ההתפלה.

 

עתה קובע מחקר ישראלי כי הצליח לזהות סיכון מוגבר למחלות לב איסכמיות (כליליות) בקרב ישראלים ששותים מים מותפלים, והחוקרים אף מתריעים מפני עלייה אפשרית בסיכון לסרטן המעי הגס שעשויה להתגלות רק במרוצת השנים.

 

מעצמת התפלה

 

החוקרים מאוניברסיטת בר אילן, קופת חולים כללית והמרכז הרפואי שיבא ביצעו מחקר אקולוגי לבחינת השלכות המעבר למי ברז מותפלים ברוב הארץ.

 

המחקר כלל בחינה רטרוספקטיבית של ממצאים שנאספו מקבוצה נרחבת שכללה 450,174 נבדקים בגילי 25 עד 76 מבוטחי הכללית בין השנים 2004 עד 2013. בקבוצה זו נכללה בדיקה לשתי קבוצות של ישראלים: קבוצה אחת שכללה 214,046 מבוטחי הכללית תושבי הערים באר שבע, אופקים, שדרות וקריית גת שבהם החלה הזרמה של מים מותפלים לברזים בספטמבר 2005, וקבוצה נוספת שכללה 236,101 מבוטחי כללית תושבי הערים חולון, בת ים, ראשון לציון, רחובות ונס ציונה שבה החלה הזרמת מים מותפלים במהלך 2007. מידע אודות מבוטחים מיישובים אלה הושווה למידע אודות מבוטחי הכללית מיישובים שאליהם לא הוזרמו מים מותפלים עד שנת 2013: ירושלים, חיפה, נהרייה, עכו, נצרת עילית, צפת וקריית שמונה. בכל קבוצה בוצע מעקב אחר תחלואה לאורך שש שנים, בין 2006 ל-2011 או בין 2008  ל-2013, או עד למות הנבדקים.

 

ככלל, מבין התושבים החשופים למים מותפלים היו 8.94% שאובחנו עם מחלת לב איסכמית (כלילית), 12.28% שאובחנו עם סוכרת סוג 2 ושיעור של 670 למאה אלף שאובחנו עם סרטן המעי הגס, ומבין התושבים שלא היו חשופים למים מותפלים אובחנו 8.93% עם מחלת לב איסכמית, 12.55% עם סוכרת סוג 2 ו-600 למאה אלף עם סרטן המעי הגס.

 

עלייה בסיכון לטרשת עורקים

 

חישוב סטטיסטי העלה כי חשיפה למים מותפלים העלתה ב-6% את הסיכון לפתח מחלת לב איסכמית תוך שש שנים – עלייה שאובחנה מובהקת סטטיסטית. מחלת לב איסכמית הוגדרה כמחלה שנגרמת על רקע טרשת עורקים, לרבות מחלת לב שמערבת יתר לחץ דם. סיכון זה זוהה לאחר נטרול משתנים מתערבים שעשויים להשפיע על הסיכון לתחלואה לבבית, לרבות גיל, מין, מצב סוציו אקונומי וארץ לידה. לא נמצא שהסיכון למחלות לב גדל עם השנים, אלא כי הסיכון גדל על רקע חשיפה למים מותפלים בשיעור שנותר קבוע בחלוף הזמן.

 

המחקר לא זיהה סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בעקבות שתיית מי ברז מותפלים, מאחר והסיכון לסוכרת היה גבוה בקבוצת הנבדקים שנחשפה למים אלה כבר בתחילת תקופת המעקב, בהשוואה לנבדקים שלא קיבלו מים מותפלים לברזים.

 

כמו כן, לא נמצא כי המעבר למים מותפלים העלה את הסיכון לסרטן, אולם החוקרים מתריעים כי על רקע ראיות מחקריות הקושרות בין צריכה מספקת של מגנזיום למניעת סרטן המעי הגס – ייתכן כי המחסור במגנזיום שנגרם על רקע המעבר למים מותפלים יעלה בעתיד את הסיכון גם להתפתחות סרטן המעי הגס.

 

המחקר מומן על ידי הקרן לבריאות וסביבה (EHF) והשתתפו בו מיטל שלזינגר, פרופ' יונה אמיתי, ד"ר עמיחי עקריב, חגית גבאי ופרופ' מיכאל שכטר. הממצאים מדווחים בגיליון אוקטובר 2018 של כתב העת Environmental Research.

 

לא שועים להמלצות

 

מים מותפלים נצרכים כיום על ידי מעל ל-300 מיליון איש בעולם כולו. לפי הערכה של הארגון הבינלאומי להתפלה (IDA), נכון לשנת 2015 כבר פועלים בעולם מעל ל-17,000 מתקני התפלת מי ים ב-150 מדינות, שמייצרים מדי יום מעל ל-80 מיליון קוב מים מותפלים השמשים לשתייה וחקלאות.

 

כשהחל פיתוח מתקנים להתפלת מי ים כבר נמצא כי במים מותפלים חסרים מגנזיום וסידן, וחוקרים שונים העלו השערות בדבר ההשלכות האפשריות על תחלואה עתידית בקרב צורכי מים מותפלים.  במשרד הבריאות התריע דו"ח שחובר עוד בשנת 2010 כי מים מותפלים ללא מגנזיום צפויים להוביל מדי שנה לתמותה של 250 ישראלים ממחלות לב וכלי דם, כאשר תוספת מגנזיום למים המותפלים צפויה להוביל לירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב וכלי דם.

 

על רקע המגמה העולמית ולאור המלצת ועדת מומחים בישראל, מי הים המותפלים בארץ עוברים העשרה של סידן, אולם לא מבוצעת בהם עד היום העשרה של מגנזיום.

 

מגנזיום מהווה מינרל חיוני למעל ל-300 תהליכים מטבוליים בגוף, ובין השאר חיוני לייצור אנרגיה, חלבונים ולסינתזה של חומצות בגוף, לשמירה על תפקוד כלי הדם, רגישות לאינסולין וכן לשמירה על בריאות העצמות של ילדים.

 

בישראל, סקרי התזונה הלאומיים (מב"ת) מעלים כי באוכלוסייה הבוגרת חלה עלייה בצריכת המגנזיום, אם כי רבים עדיין לא שועים להמלצות. נכון לסקר מהשנים 2011-2009 צרכו 55.2% מהגברים ו-59.2% מהנשים מגנזיום לפי ההמלצות המקובלות: 330 מ"ג ליום לגברים ו-255 מ"ג ליום לנשים בגילי 30-19 ו-350 מ"ג ליום לגברים ו-265 מ"ג ליום לנשים מעל גיל 30. מנתון זה מהווה עלייה לעומת 50% מהגברים הבוגרים ו-46.2% מהנשים הבוגרות שצרכו מגנזיום לפי ההמלצות בסקר שנערך עשור קודם, בין השנים 2001-1999. בסקר שנערך בקרב מתבגרים בכיתות ז' עד י"ב נמצא כי צריכת המגנזיום הממוצעת עומדת על 383 מ"ג ליום ו-67.7% צורכים מגנזיום בהתאם להמלצות המקובלות, 67.4% מהבנים ו-68% מהנשים. ההמלצות מורות בגילי 13-9 על צריכה של 200 מ"ג מגנזיום ליום, ובגילי 18-14 על צריכה של 340 מ"ג מגנזיום ליום לבנים ו-300 מ"ג ליום לבנות.

 

בין המזונות העשירים במגנזיום נכללים דגנים מלאים, ירקות עליים ירוקים, קטניות, אגוזים וגרעינים – כמו גרעיני דלעת וחמניות.

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שזיהו סיכון בריאותי עקב חוסר במגנזיום, לרבות יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם לרבות טרשת עורקים וסוכרת וכן לעלייה בסיכון לסרטן המעי הגס. מחקר שנערך במדינות המפרץ הפרסי הנסמכות על שתיית מים מותפלים – קטאר ואיחוד האמירויות, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2016 בכתב העת Environmental Research, קבע כי מים מותפלים עלולים להעלות את הסיכון לסרטן מאחר והם עשויים להפר את האיזון של האלקטרוליטים בגוף עקב מחסור במינרלים, לרבות סידן, נתרן, אשלגן ומגנזיום.

 

Environmental Research, doi: 10.1016/j.envres.2018.06.053