מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מפרקים (ראומטולוגיה)

מנהלי קהילה

פרופ' אורי אלקיים
פרופ' אורי אלקיים
מומחית לראומטולוגיה, מנהלת המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), יו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה.
ד
ד"ר חגית פלג
רופאה ביחידה הראומטולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים . מומחית בפנימית וראומטולוגיה. 
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמונימפרקים (ראומטולוגיה)חדשותמשקל עודף קשור לדלקת מפרקים פסוריאטית חמורה יותר

משקל עודף קשור לדלקת מפרקים פסוריאטית חמורה יותר

מחקר חדש מחזק את העדויות על הקשר בין השמנה למחלות מפרקים אוטואימוניות: BMI גבוה יותר כרוך בסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית חמורה ומגבילה יותר


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת מפרקים פסוריאטית (ארטריטיס פסוריאטית) היא מחלה כרונית בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המפרקים בתהליך דלקתי, מה שגורם לכאבים ומוגבלות.

 

מחקרים הראו כי עודף משקל והשמנה קיימים בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. מספר מחקרים אף קשרו בין השמנה לחומרת המחלה. כעת מתפרסמים ממצאי מחקר חדש שמחזקים את הקשר בין מידת ההשמנה לחומרה של דלקת מפרקים פסוריאטית.

 

המחקר, שהוצג בכנס השנתי של הקונגרס האירופי לריאומטולוגיה (EULAR 2019) שמתקיים בימים אלה בספרד, כלל 917 מטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית מ-8 מדינות באירופה.

 

לאחר שהחוקרים מאוניברסיטת גלזגו בבריטניה נטרלו השפעות של משתנים מתערבים אפשריים כגון גיל, מין, עישון, משך מחלה וסוג הטיפול, הודגם קשר משמעותי בין BMI גבוה למחלה פעילה יותר, להשפעה גדולה יותר של המחלה על החיים – כפי שהיא נתפסת על ידי המטופלים ולרמות הנכות.

 

כיום ידוע כי עודף משקל מעלה את הסיכון למחלות שונות שמאופיינות בין השאר בפעילות דלקתית, לרבות דלקות מפרקים אוטואימוניות, ובהן דלקת מפרקים פסוריאטית.

 

במחקר שפורסם בינואר 2018 בכתב העת Arthritis Reseach & Therapy חוקרים ישראלים מצאו כי בהשוואה לאנשים עם משקל תקין (כשמדד ההשמנה BMI היה בין 18.5 ל-25 יחידות), לאנשים עם עודף משקל (כשמדד ההשמנה תועד בין 25 ל-30 יחידות) היה סיכון גבוה ב-41% לדלקת מפרקים פסוריאטית, ואילו לאנשים עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה היה היה מעל ל-30 יחידות) היה סיכון גבוה ב-80%.

 

מחקר אחר שהוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית לריאומטולוגיה (ACR) בנובמבר 2015 העלה כי ניתוחים לטיפול בהשמנה עשויים להועיל להפחתת תסמינים בקרב חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית. במהלך המעקב, 62% מהנבדקים עם דלקת מפרקים פסוריאטית דיווחו על הקלה בתסמינים לאחר ניתוחי קיצור קיבה. הערכת חומרת המחלה על ידי המטופלים בסקלה שבין 0 (אין תסמינים) ל-10 (מחלה קשה), הצביעה על ירידה של 30% בקרב חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית.

 

מחקר שפורסם באוגוסט 2012 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases הצביע גם על קשר בין דלקת מפרקים פסוריאטית והשמנה: בהתבסס על נתונים של 75,395 חולי פסוריאזיס, נמצא כי בהשוואה לאלו עם מדד השמנה BMI של עד 25 יחידות, הסיכון לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית גבוה ב-9% בקרב חולים עם מדד השמנה של 30-25 יחידות, גבוה ב-22% בקרב חולים עם מדד השמנה של 35-30 יחידות, וגבוה ב-48% בקרב חולים עם מדד השמנה של 35 יחידות ומעלה.

 

באפריל 2018 פורסם בכתב העת Arthritis Care & Research מחקר בו נמצא כי מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונתית ומשקל עודף נמצאים בסיכון מוגבר להידרדרות במצב הנכות.

 

במאי 2016 מחקר גדול פורסם בכתב העת בכתב העת Arthritis Care & Research בו נמצא כי בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית השמנה קשורה לשיעורי הפוגה נמוכים ולמחלה פעילה יותר. הסיכוי של אנשים שמנים עם דלקת מפרקים להגיע להפוגה היה נמוך ב-43% והסיכוי להפוגה ממושכת היה נמוך ב-51%, בהשוואה למטופלים שמשקלם תקין או אלה שיש להם משקל עודף אך אינם סובלים מהשמנת יתר.

 

בשנת 2014 חוקרים אמריקאים מבית החולים האורתופדי HSS דיווחו כיBMI  גבוה או נמוך מאוד עשוי להקשות על שמירת הפוגה במחלה בקרב אנשים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונתית. מחקר נוסף מארה"ב מאותה השנה מרמז לכך שהשמנה אכן משפיעה על פעילות המחלה, אחרי שהראה כי הרזיה משמעותית הובילה לשיפור ניכר בפעילות המחלה, בדלקתיות ובצורך בטיפול תרופתי.

 

 

מקור: הודעה לעיתונות של הקונגרס האירופי לריאומטולוגיה