דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
מתי הגיע הזמן להיפרד מהפסיכולוג?
איך יודעים שזה הזמן להפסיק טיפול? איך מסיימים אותו? ומה עושים אם מטופל מתעקש להפסיק בניגוד לעצת המטפל?
כאשר טיפול מסתיים ישנה הזדמנות לעבד את הפרידה לא רק מהמטפל, אלא גם מדמויות משמעותיות אחרות בעבר או מאנשים משמעותיים בחיים הנוכחיים. סיום טיפול מעלה רגשות הנוגעים לפרידה, ובמסגרת הבוחנת והמכילה של הקשר הטיפולי ניתן לטפל בפצעי עבר שמקורם בפרידות טראומטיות ולרכוש תובנות וכלים לפרידות עתידיות. הסיום מהווה ציון דרך בטיפול וחשוב שההחלטה תהיה מגובשת ומתוקשרת על-ידי שני הצדדים: המטפל והמטופל.
מתי טיפול מסתיים?
באופן אידיאלי סיומו של טיפול מתרחש כאשר המטופל השיג את מטרותיו ומרגיש שיכול לצעוד בבטחה ללא הליווי של המטפל. פעמים רבות הדברים אינם כה מוחלטים, ועל אף שלא כל המטרות הושגו, המטפל והמטופל יכולים להחליט שדי בהישגים שהושגו בתקופה זו. במצב זה ניתן להחליט על הפסקה, מתוך חשיבה שבזמן נכון יותר למטופל, כשיבשלו התנאים (חיצוניים או פנימיים) יהיה מקום להמשך.
מה לעשות כאשר המטופל רוצה לסיים והמטפל מתעקש על המשך?
התשובה לשאלה זו היא מורכבת ונדרש מעט הסבר: טיפול אינו בהכרח תהליך נעים. טיפול מעורר פעמים רבות רגשות עזים ומכאיבים כמו זעם, רצון להכאיב, תלות נואשת, פחדי נטישה וכדומה. אלא שהפעם, בטיפול, בניגוד למצבים אחרים בחיים, ישנה הזדמנות להכיר ברגשות אלו, לטפל בהם וללמוד להתמודד איתם, כך שיפסיקו להוות מכשול להתקדמותנו בחיים. הדרך לעשות זאת היא באמצעות דיאלוג עם המטפל בתוך מקום שמאפשר ביטחון והכלה.
לאור זאת יתכנו מצבים בהם רצונו של המטופל לעזוב נובע מבריחה מאותם הרגשות. במצב כזה המטפל נזעק שלא לאפשר למטופל "לברוח" ועומד על הצורך להמשיך את הטיפול. לכן גם כאשר הצורך לסיים את הטיפול "בוער", חשוב לתת אפשרות לברור הצורך. תהליך הברור עשוי להביא להעלאה של כל אותם רגשות קשים ועיבודם תוך המשך של הטיפול.
אם למרות דיון וברור הצורך לעזוב ממשיך לבעור, כנראה שאין בררה אלא לסיים את הטיפול, שכן אין תועלת רבה מהמשכו במצב זה.
חשוב שהמטופל ינסה להבין את המניעים של עצמו: האם מדבר בחוסר כימיה או חוסר אמון במטפל או ברגשות שמפחיד מדי לעסוק בם או שמא גם זה וגם המצטרפים לתנאים סביבתיים קשים. בחינה פנימית כזו תסייע להחלטות בדבר טיפול בהמשך ולהרגשה טובה יותר ביחס לסגירתו של הקשר הנוכחי.
מה צריך להיות בסיום טיפול?
סיום טיפול כולל בדרך כלל, תובנות שהושגו מהעבודה המשותפת. נקודות זמן משמעותיות בטיפול, משברים בתהליך הטיפול והישגים. סיום טיפול אידיאלי הוא זה המותיר את המטופל בתחושה שנעשו תהליכי צמיחה וגדילה, בתחושה של סיפוק והישג והרגשה של קרבה, אמון וביטחון ביחס למטפל שעמו צעד בדרך.
כמה זמן נדרש לסיום טיפול?
בדרך כלל תהליך פרידה נעשה בכמה פגישות אשר מתארכות או מתקצרות בהתאם לצורך האישי של כל מטופל והזמן הנדרש עבורו "לסגור מעגל", בתחושה מספקת דיה.
* הכותבת היא פסיכולוגית קלינית וממנהלי קהילת דיכאון וחרדה ברשת החברתית- בריאותית "כמוני"
רונה32
טופלתי כשנה על ידי אישה טובה ומטפלת מיקצועית שסייעה לי רבות .
כשהבעתי את רצוני לסיים היא ממש לחצה עליי שלא לעשות זאת וזה היה לא נעים ומאכזב מעט..... כבר הרגשתי שאולי היא פיתחה בי איזו תלות 😃 ( כלכלית?)
בסהכ העסקתי אשת מקצוע טובה ( ובעלות לא מועטה כללי - 400 שח לשעה ) וזוהי החלטתי הבלעדית מתי לסיים וכיצד.
כדאי ואפשר להתייעץ עם המטפל ושתהיינה פגישות פרידה אבל היי, אנו המטופלים משלמים גם עליהן וגם את זה חשוב וראוי לקחת בחשבון .
אין לי מה לעשות בחיים
יש לי חרדה שהפסיכולוגית שלי תעזוב אותי אני מרגישה שאני צריכה טיפול בכל מחיר הייתי אצל כמה אנשי מקצוע והיה כמה שסוג של הרימו ידים אחד אמר להורים שלי שאין מה לעשות איתי מעבר לאישפוז ואחר פשוט אמר שהוא מיצה את הטיפול ואין לי לאן להתקדם כרגע הפסיכולוגית שלי בחופשה ואני במצוקה נוראית אני צריכה טיפול בכל מחיר
אחיה1
אני אישית הייתי ארבע שנים אם פסיכולוג המטרה הייתה לסיים את התיכון
עד עכשיו לא ברור לי איך הצלחתי עם OCD ברמה הגבוהה ביותר לא לנשור הרבה מאוד בזכותו
מאותגרת איזונים
"תלות נואשת". אפשר להרחיב על זה קצת? תחושה מאוד קשה להרגיש את זה.. מול מטפל. חשבתי להפסיק טיפול בגלל זה. תחושה קשה בין הפגישות. רצון בעוד ועוד מההכלה שאני מקבלת בחמישים הדקות.. אני מבינה שהרצון להפסיק הוא כדי לא להתמודד.. וזה שגוי. העליתי את זה בטיפול ולמרות שיש לי עסק עם מטפל מקצועי ומכיל בטירוף (את כללללל הטירוף שלי. אין גבול להכלה שלו) אני מרגישה שאני לא מספיק מובנת או מוכלת בנושא הזה. ואולי פשוט אין מה לעשות עם זה? פשוט לקבל את זה? שבמקום אחד ביקום.. אני נזקקת בטירוף.. כשביתר חיי אני זו שנזקקים לה? אשמח לתובמות
מאותגרת איזונים
תובנות* כמובן
רונה32
אם המטפל מקצועי הוא אמור לזהות שאת תלותית מאוד ולטפל בנושא , להפחית את הנטייה שלך לתלותיות .גם מולו .
אז...אולי את באמת לא מובנת עבורו ואינו מתאים לך ,הוא או סוג הטיפול
חם
הכל סבבה אבל איך אפשר לזהות שהמטפל הוא לא טוב או לא מספיק טוב בשבילי או שאני בורחת או יותר מזה איך מזהים שהמטפל מזיק ?
שון
שלום א- מטופל תמיד יכול לעזוב ו..לחזור לי קרה לי משהו לא טוב עם זה ..ואני כן יכול לשפוט אחרי עשרות שנים של טיפולים :פרטניים,קבוצתיים, גם אלטרנטיביים וגם פרמקולוגיים [עד שכבר קיבלתי תעודות מטפל ..] באחד הטיפולים כשהרגשתי שאני מרגיש טוב יותר אמרתי למטפלת שאני רוצה לדלל את בנפגשים מפעם בשבוע ל פעם בעשרה ימים [ גם מבחינה כספית היה לי קשה חזרתי לארץ ועדיין לא עובד ] ואז בדקה ה 90 -ממש לא אתי גם לפי דברי בעלי מקצוע ששאלתי- לפני שאני עוזב! היא זרקה פצצה :"אתה צריך יותר טיפולים אולי כדאי שתנסה אשפוז יום ב-גהה" ..ככה בדקה ה 90 ..יצאתי החוצה ,לבד ואובד עצות. מבולבל לגמרי היום כשאני מבוגר יותר אני רואה איך אחד מהמטפלים היה לא מקצועי ומשך איתי טיפולים בכדי שירוויח יותר זה כואב לקראות שמנצלים את מי שזקוק/ה לעזרה מניסיוני :לסמוך על האינטואיציה בבטן , מגיע לכל אחד/ת מאיתנו תקשורת טובה בייחוד כשאנחנו משלמים מאות שקלים ! כגולנו בני אנוש וכולנו מנסים לשפר את חיינו בהצלחה
אלביס
זה נורא להרגיש שהמטפל ממש מחפש לחלוב והראיה שבדקה 90 זרק איום להתאשפז בגהה ? הייתי עםה ממנההאו ממנו
בן דויד
אני עזבתי את המטפל שלי כי היה מפלצת והתעלל בי נפשית במלים במשך שנים, הזיק קשה לי ולתקשורת שלי ולא אסלח לו לעולם. העניין שהיה מטפל כל-כך טוב וגאון שהרבה זמן התקשיתי לעזוב וגם פחדתי ממנו.
מופי
אני מצטערת לשמוע. לצערי אתה לא לבד.
מופי
מה צריך המטופל לשאול את עצמו - כתבת יפה. אבל מה צריך המטפל לשאול את עצמו, ואיך יכול המטוןפל לזהות שהמטפל לא שאל את עצמו את השאלות הנכונות?
מופי
המשך: והוא רוצה, לדוגמא, שהמטופל יישאר בטיפול שלא מהסיבות הנכונות?