מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםסי.טי לב / צנתור וירטואלי

סי.טי לב / צנתור וירטואלי

מהו סי.טי לב? מתי נדרשת הבדיקה? איך מבוצע הצנתור הווירטואלי? ומה ההכנה הנדרשת לבדיקה? מדריך


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סי.טי לב (Cardiac CTA) מהווה בדיקה אבחנתית לזיהוי פתולוגיות שונות בלב ובעיקר חסימות בכלי הדם המקושרים בלב, וברבות השנים זכתה לכינוי העממי המוכר "צנתור וירטואלי", על אף שאין מדובר בצנתור, כלומר שלא נדרשת החדרת צנתר לאבי העורקים ו/או לפתחי הלב.

 

מתי מבצעים סי.טי לב? 

 

לפי האיגוד הקרדיולוגי הישראלי, הבדיקה מומלצת לחולים עם הסתברות של עד 50% למחלת לב כלילית הנובעת מסתימה בכלי הדם עקב הצטברות טרשת עורקים על רקע תסמינים שונים, לרבות כאבים בחזה ובדיקת אק"ג / בדיקת מאמץ ובדיקות מעבדה שיצאו תקינות, וכן בנוכחות גורמי סיכון למחלת לב, לרבות רמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות לב ועישון סיגריות. הבדיקה גם משולבת בחלק מבדיקות הסקר היחידניות המבוצעות למטופלים עם סיכון נמוך למחלת לב. כמו כן, הבדיקה מיועדת לאנשים שמאובחנים עם רמות גבוהות של סידן בעורקים, וכן בחולים הנזקקים להערכה לפני ניתוח מעקפים.

 

עם זאת, במידה ובדיקה אחרת כבר זיהתה חשד לסתימה בכלי דם, למשל מבחן מאמץ, ההסתברות לסתימה בכלי דם עולה ל-70%, ואין צורך בצנתור וירטואלי – ועל המטופל לבצע מיד צנתור רגיל שיאפשר גם פתיחה/ הרחבה של כלי דם סתומים, במידה ויזוהו.

 

איך מבוצע סי.טי לב? 

 

במהלך הבדיקה מוזרמת לנבדק בעירוי תרופה להורדת דופק הלב מתחת ל-60 פעימות בדקה. לעתים התרופה מסופקת למטופל טרם הבדיקה על ידי רופא משפחה או קרדיולוג. 

 

בהמשך, הנבדק מושכב על מיטת הבדיקה, כשידיו מורמות מעל הראש, ומוזרק לו חומר ניגוד על בסיס יוד לווריד ההיקפי כדי לאפשר סריקה של העורקים. לאחר מכן הוא עוצר את נשימתו למשך חצי דקה בלבד (30 שניות) במהלכה מתבצעת הסריקה. עיבוד ממצאי הבדיקה אורך מספר דקות.

 

בשנים האחרונות פותחו מכשירי סי.טי לב מתקדמים המציעים מיפוי רב פרוסתי של הלב. כמו כן, בשנה החולפת פותחו מכשירי סי.טי לב מתקדמים המיועדים לשימוש בבתי חולים בקרב אנשים שפונים עם חשד לאירוע לב, כדי לבצע מיון ראשוני ולמנוע את התופעה הגוברת של צנתורים מיותרים. אחד המכשירים שפותח בישראל ונכנס השנה לשימוש במספר מרכזים רפואיים במדינה, מאפשר צילום של הלב משני צדדים במהירות ובהדמיית תלת מימד, ונחשב למדויק יותר מאשר מבחן מאמץ או מיפוי לב בזיהוי חסימות בעורקים וההחלטה האם לבצע צנתור.

 

איך מתכוננים לסי.טי לב?

 

הבדיקה דורשת צום של 4 שעות, לרבות אי שתייה, וכן הימנעות משתיית משקאות המכילים קפאין ביממה שלפני הבדיקה. הכנה מקדימה נדרשת לחולי אסתמה וקדחת השחת ואנשים עם רגישות ליוד. 

 

מהם הסיכונים של סי.טי לב?

 

במהלך ביצוע הבדיקה, הזרקת חומר הניגוד עשויה ליצור תחושת חום אצל הנבדק. כמו כן, הבדיקה אינה מיועדת למטופלים עם בדיקות דם המעידות על הפרעה בתפקוד הכליות. בהבדל מבדיקות המבוססת על טכנולוגיות אולטרה סאונד ו-MRI, בדיקת "צנתור וירטואלי" כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, ולפי חוזר משרד הבריאות מנובמבר 2011, הבדיקה פולטת קרינה ברמה כזו שעלולה לגרום ל-0.5 עד שני מקרי סרטן לכל אלף איש, ושוות ערך מבחינת הקרינה ל-250 עד 1,000 צילומי רנטגן חזה.

 

מהן מגבלות הבדיקה? 

 

במצבים מסוימים בדיקת צנתור וירטואלי אינה יעילה, למשל כשקצב הלב לא סדיר או מהיר מדי, כשהמטופל עם השמנת יתר קיצונית או אי ספיקת כליות, ו/או כשהוא מחובר לקוצב לב המכיל מתכות שמשבשות את תוצאות בדיקת הסי.טי. כמו כן, במידה והסיכון המוערך לכלי דם חסומים גבוה, בדיקה זו רק תזהה את החסימות, ויידרש צנתור טיפולי לפתיחת כלי הדם הכרוך בקרינה נוספת. לכן במצבים אלה מומלץ מראש לבצע צנתור אבחנתי רגיל ולא את הבדיקה הזו. לאנשים בסיכון גבוה בדיקה זו אינה מתאימה, ולרוב אלו מופנים ישירות למיפוי לב או אקו לב במאמץ.

 

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

 

עדכון אחרון: אפריל 2017