מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותעל משככי כאבים והתקפי לב

על משככי כאבים והתקפי לב

מחקר מצא כי לאחר התקף לב, גם שימוש קצר במשככי כאבים מסוימים, מגביר את הסיכון להתקף לב נוסף


משככי כאב: עלולים להיות מסוכנים לאחר התקף לב גם בשימוש קצר (צילום: panthermedia)
משככי כאב: עלולים להיות מסוכנים לאחר התקף לב גם בשימוש קצר (צילום: panthermedia)

 

בקרב אנשים שעברו התקף לב, שימוש קצר, אפילו של שבוע, בתרופות משככות כאב מסוימות ממשפחת ה- NSAID, כמו דיקלופנק (וולטרן) או איבופרופן (אדוויל, נורופן ותרופות נוספות), מעלה את הסיכון להתקף לב נוסף ולמוות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Circulation. 

 

חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן ניתחו נתונים שנאספו על כמעט 84,000 אנשים ששרדו התקף לב. הם מצאו כי אלה שהשתמשו במשככי כאבים מסוימים מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) במשך שבוע אחד, היו בעלי סיכון גבוה ב- 45% להתקף לב נוסף או מוות. שימוש של שלושה חודשים בתרופות העלה את הסיכון המוגבר ל- 55%.

 

משככי הכאב הנפוצים ביותר בקרב משתתפי המחקר היו איבופרופן (כמו אדוויל ונורופן) ודיקלופנק (וולטרן). נטילת תרופות מסוג דיקלופנק נשאה את הסיכון הגבוה ביותר ללב : יותר מפי - 3.

 

ב- 2007 פורסמה הצהרה של איגוד הלב האמריקני, שדיווחה לרופאים על הסיכון הכרוך בשימוש בתרופות NSAID בקרב חולי לב, והמליצה שהשימוש בתרופה יעשה במינונים הקטנים ביותר ומשך שימוש קצר ככל שניתן. החוקרים אומרים כי המחקר הנוכחי מראה שההמלצות לא מחמירות מספיק, מכיוון שגם שימוש קצר בתרופות מסכן את חולי הלב. לדבריהם, מתברר שאין חלון זמן בטוח לשימוש בתרופות אלו.

 

כל תרופות ה- NSAID חוסמות את יצור האנזים COX שמופיע בשתי צורות. מומחים מסבירים כי תרופות שמדכאות את האנזים COX-2 כרוכות בסיכוי גבוה יותר לקרישי דם שעלולים לסכן את הלב. לעומת זאת, תרופות אחרות מהמשפחה, שמדכאות את האנזים the COX-1 כמו אספירין, פחות מסוכנות לחולים אלו.

 

רבות מהתרופות שנכללו במחקר הן תרופות שנמכרות בישראל ללא מרשם רופא. תוצאות המחקר מזכירות כי גם לתרופות ללא מרשם עלולות להיות השלכות שליליות, ומומלץ להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בתרופות, במיוחד כאשר קיימת מחלת רקע.

 

 

Circulation. 2011, doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.110.004671

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה