מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.

על ADHD ותזונה

סקירת מחקרים חדשה מצאה כי שינויים תזונתיים עשויים לסייע לחלק מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז


שינויים בתזונה לא יטיבו עם כל הילדים עם ADHD (צילום: Shutterstock)
שינויים בתזונה לא יטיבו עם כל הילדים עם ADHD (צילום: Shutterstock)

 

קיימות הטבות פוטנציאליות לשינוי תזונתם של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD). כך עולה מדו"ח חדש ומקיף שסוקר את המחקרים שנערכו עד היום על חשיבות התזונה לצעירים וילדים עם ADHD. יחד עם זאת עדיין יש חסר בידע בנושא.

 

את סקירת המחקרים ערכו חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן יחד עם פסיכיאטרים של ילדים ומתבגרים. הם הסיקו כי נדרשים מחקרים נוספים בתחום השפעת התזונה על ADHD, אך לדבריהם ניתן לומר כי שינוי התזונה של ילדים עם הפרעות קשב יכול לשפר את המצב של חלק מהילדים.

 

החוקרים מציינים כי דיאטות אלימינציה נראות מבטיחות. בדיאטה כזו בוחנים אם קיים משהו בתזונה שהילדים לא יכולים לצרוך ללא תופעות לוואי שליליות ונמנעים ממנו.

 

יחד עם זאת הם מציינים כי עדיין חסר ידע על איזה ילדים עם ADHD מרוויחים משינויים תזונתיים, כיצד ההשפעה נמשכת בטווח הרחוק ומה השפעת השינויים על בריאות הילדים.

 

הדו"ח מציין כי שינויים בתזונה לא יטיבו עם כל הילדים עם ADHD. החוקרים מסבירים כי קיימים סוגים שונים של ADHD, וההפרעה כנראה נגרמת בשל גורמים גנטיים וסביבתיים. ידוע כי ילדים עם ADHD מגיבים באופן שונה לטיפולים תרופתיים ושינויים תזונתיים. לכן, לדברי החוקרים, יש כעת לבדוק עם איזה ילדים יטיבו שינויים תזונתיים.

 

מידע קודם

 

לפני מספר חודשים פורסמה בכתב העת Pediatrics סקירת מחקרים שכללה 70 מחקרים על ADHD ותזונה. החוקרים מצאו כי דיאטות מגבילות כמו הימנעות מסוכרים וצבעי מאכל לא יעילות לטיפול ב- ADHD .

 

סקירת המחקרים מצאה כי מחקרים מבוקרים לא הראו יעילות משמעותית של דיאטת פיינגולד - בה נמנעים מתוספי מזון כגון צבעי מאכל ורכיבים כימיים - מלבד בתת קבוצות מסוימות, כמו ילדים עם רגישות אמיתית לחומרים כמו צבעי מאכל מלאכותיים.

 

החוקרים הגיעו למסקנות דומות לגבי הימנעות מאלרגנים פוטנציאלים בתזונה כגון מוצרי חלב, שוקולד ואגוזים. מחקרים שהתמקדו בדיאטות מגבילות כאלה הגיעו לתוצאות סותרות. הייתה הצלחה מוגבלת בחלק מהילדים, אבל ייתכן שהשיפור נבע מאפקט הפלצבו. החוקרים ציינו גם כי דיאטות מגבילות כאלה הן קשות, צורכות זמן ולא נוחות לבני הבית.

 

עוד מצאו החוקרים שקיימות עדויות חלשות בלבד התומכות באמונה הנפוצה שסוכרים מעודדים היפראקטיביות בילדים. הטיפול במגה-ויטמינים לא הוכח כיעיל ועשויי אף להזיק בטווח הארוך. בחלק מהמקרים ייתכן כי טיפול בחומצות שומן רב-בלתי-רוויות עשוי לעזור, אך העדויות אינן חד משמעויות וחומצות השומן לא יכולות להחליף את הטיפול התרופתי.

 

לעומת זאת, הם מצאו כי תזונה בריאה העשירה בדגים, ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, עשויה לסייע לשפר את ההתנהגות של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. לדברי החוקרים, יש לשקול התערבויות לקידום תזונה בריאה כאלטרנטיבה או כ"תוכנית ב'" לטיפול ב- ADHD, אבל לא כטיפול קו ראשון.

 

 

ADHD – האם רפואה משלימה יכולה לסייע?

 

לפרטים נוספים בהודעת אוניברסיטת קופנהגן