מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסמדריכיםעצות להתמודדות עם פסוריאזיס

עצות להתמודדות עם פסוריאזיס

אין חכם כבעל ניסיון: ארבעה אנשים המתמודדים מזה שנים עם פסוריאזיס חולקים מניסיונם עצות מעשיות על האבחון, הטיפול והחיים עם מחלת העור הכרונית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלה דלקתית כרונית, שמתבטאת בעיקר בהופעה של נגעים על פני העור העלולים לגרד או לכאוב. מהלך המחלה מאופיין בתקופות של התפרצות התפרחת וביניהן תקופות של הפוגה. פסוריאזיס יכולה להיות מחלה קלה עד קשה, כשמידת החומרה נקבעת על פי כמה מדדים, לרבות שטח העור הנגוע, מיקום הנגעים ורמת התגובה לטיפולים. 

 

בשיתוף עם אגודת הפסוריאזיס הישראלית, ריכזנו אנשים שמתמודדים עם פסוריאזיס מזה שנים רבות - סיגל, מיקי, בלה ומרק - שתרמו מניסיונם עצות שעשויות לסייע לאנשים המאובחנים עם המחלה.

 

עצות לשלב האבחון של פסוריאזיס

 

למצוא רופא עור הבקיא במחלה. "יש בקופה הרבה רופאי עור אבל לא כולם בקיאים במחלה. חשוב שזה יהיה רופא שראה הרבה חולי פסוריאזיס ומכיר את כל הטיפולים והחידושים", אומרת סיגל. בלה ממליצה ללכת לרופא עור בבתי החולים הגדולים ולא בקהילה. "לרופאים בקופות החולים אין זמן ולא תמיד את הידע המתאים".

 

לעשות ביופסיה. מיקי וסיגל ממליצים שניהם לעבור ביופסיית עור, כדי לוודא שהאבחנה שניתנה על ידי הרופא נכונה. "יש המון סוגים של https://www.camoni.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A8מחלות עור כמו אסתמה של העור ואקזמה שיכולות להיראות כמו פסוריאזיס וכדאי לדעת בוודאות באיזה מחלת עור מדובר כדי לתת את הטיפול הנכון".

 

לא להילחץ מפסוריאזיס מפושט. "צריך להבין שלפסוריאזיס יש רמות שונות. זה שיש לך פריחה על כל הגוף זה עדיין לא אומר שהמצב קשה ואולי מספיק טיפול בים המלח", מסביר מיקי.

 

לשמוע חוות דעת שנייה. "לרופאים שונים יש דעות שונות ולפני שמחליטים על טיפול כדאי ללכת לשמוע גם חוות דעת שנייה, גם אם המשמעות היא ללכת לרופא פרטי באופן חד פעמי", ממליצה סיגל.

 

לצבור מידע על המחלה ואפשרויות הטיפול השונות. "לא צריך לקחת את דבריו של הרופא כתורה מסיני כי לרופאים יש דעות שונות" אומר מיקי. "היום אפשר גם לבדוק כל דבר ברשת, להתייעץ, להירשם לאגודה ולקבל הרבה מאוד מידע. אפשר גם להתייעץ עם אנשים שסובלים מהמחלה ויש להם ניסיון. לשמוע מה הציעו להם ומה עזר להם. למרות שחשוב לדעת שמה שעוזר לאדם אחד לא בהכרח יעזור גם למישהו אחר" הוא מדגיש. סיגל מוסיפה "לפני שש שנים הקמתי את קבוצת הפייסבוק משפחת ספחת. הייתי במצב רפואי לא טוב וחיפשתי פתרונות חדשים דרך הרשת. גיליתי שאין ברשת מענה לחולי פסוריאזיס. הקבוצה מאפשר לקבל מידע מאנשים שסובלים מהמחלה". ניתן להתייעץ עם אנשים שמתמודדים עם פסוריאזיס וללמוד על פסוריאזיס ודרכי הטיפול בה גם בקהילת פסוריאזיס ברשת הבריאות החברתית 'כמוני'.

 

עצות לטיפול בפסוריאזיס

 

בעוד שאין תרופה שיכולה לרפא את המחלה, קיים מגוון טיפולים לפסוריאזיס שיכולים להקל על התסמינים, לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים של המטופלים ולהביא לנסיגה זמנית של המחלה. בפסוריאזיס מקובל להשתמש בטיפולים ברוטציות – טיפולים שהיו יעילים לאותו מטופל פעמים רבות מפסיקים לעבוד, אז מחליפים אותם באחרים. הטיפולים מתחלקים לטיפולים מקומיים המיועדים לחולים בדרגה קלה או כטיפול משלים לחולים בדרגה בינונית עד קשה, פוטותרפיה וטיפולים בים המלח, טיפולים סיסטמיים המיועדים לחולים בדרגה בינונית או קשה וטיפולים ביולוגיים הפועלים באופן ממוקד על תהליכים במערכת החיסונית של הגוף המאפיינים את המחלה. החולים שמקבלים את הטיפולים הביולוגיים הם חולים עם מחלה קשה - או בגלל שהיא מערבת אזורים אסטרטגיים חשובים או מבחינת שטח העור שנפגע - וכאלה שטיפולים אחרים לא סייעו להם או שאינם יכולים לקבל טיפולים אחרים מסיבות רפואיות.

 

לשמן את העור. חברי הפאנל ממליצים להקפיד לשמן את העור. "כל קרם לחות או שמן שמזין עור יבש הוא טוב. אבל זה רק כדי להקל ולא מעבר לזה", אומר מיקי. מרק משתמש בקרם עם אלוורה כדי להרגיע את העור. "חשוב שהעור יהיה שומני כדי שלא יקרע ואז הנזק יהיה חמור יותר", הוא אומר. גם סיגל משתמשת בקרם על בסיס אלוורה: "זה מרגיע לי את העור ועוזר שלא יהיו קשקשים". בלה מדגישה גם היא שחשוב שהעור יהיה משומן כדי לא לגרד ולגרום לנזק גדול יותר. "כל הקרמים שנותנים לחות לעור הם טובים. אני לא מאמינה בקרמים יקרים - מבחינתי הכל אותו דבר. אני מכירה מישהי שאמרה ששמן המפ עזר לה. אז צריך לנסות ולראות מה עוזר".

 

לנסות טיפול בים המלח או טיפולי פוטותרפיה אחרים. "זה עוזר כמעט לכולם", אומר מיקי לגבי השהות בים המלח. "המנוחה, האוויר, השכיבה בשמש - זה חלק מתהליך הריפוי. לאנשים שלא נמצאים במצב קשה זה פתרון מצוין. כשיורדים לים המלח עם חברי אגודת הפסוריאזיס נהנים גם מהחברה של אנשים שסובלים מאותה בעיה. אפשר לשתף ולקבל עצות מאנשים מנוסים בטיפול במחלה". גם מרק ממליץ בחום על ים המלח אבל מציין שהוא יודע שזה לא פשוט לעזוב את הכל ולרדת לשבועיים לים המלח. "יש אנשים שזה אולי לא מתאים להם אבל למי שיכול לפנות לעצמו את הזמן - אני יכול להגיד שזה פתרון אידאלי. לרדת עם חברי האגודה זה הרבה מעבר לטיפול עצמו שעוזר – השקט, הניתוק והעובדה שאתה יכול ללכת עם בגד ים בלי להתבייש, גם הם עושים פלאים", הוא אומר. גם סיגל מוסיפה שפסק הזמן הזה מהחיים זה פשוט מתנה. מרק מציין שמי שלא מתאים לו להגיע לים המלח יכול לנסות את טיפולי הפוטותרפיה בקופה. "יש לי חבר שהולך כל פעם ל-50 טיפולי פובה בקופה וזה עוזר לו. הוא מעדיף את צורת הטיפול הזו על פני שבועיים בים המלח".

 

המנוחה, האוויר, השכיבה בשמש - כל אלה מהווים חלק מתהליך הריפוי (צילום: Shutterstock)

 

להבין שמשחות הן טיפול זמני. "הטיפול הראשוני בפסוריאזיס בדרגה יחסית קלה הוא לרוב משחות עם סטרואידים. את המשחות מורחים לעשרה ימים עד שבועיים. הבעיה עם המשחות, לפחות מהנסיון שלי, שהטיפול בהתחלה עוזר ואם אין הרבה נגעים הם נעלמים. אבל מהר מאוד הנגעים חוזרים ולפעמים המצב נהיה יותר גרוע", אומרת סיגל. מרק מוסיף: "יש היום המון משחות אבל אסור להשתמש במשחה אחת רצוף יותר מכשבועיים. רוב המשחות הן על בסיס קורטיזון והן עוזרות לתקופה שאתה שם אותן ואז הכל חוזר, לפעמים המצב רק מחמיר". 

 

להמשיך לנסות עד שמוצאים את התרופה שעוזרת. "אני לא הגבתי טוב לתרופות הכימותרפיות (תרופות סיסטמיות ש.ע). אחת מהן גרמה לי לסחרחורות השניה להתעלפויות. הכבד שלי הגיע למצב של קריסה. מזל שהוא התאושש וחזרתי לעצמי. לגבי התרופות הביולוגיות, עברתי כמה תרופות. לחלק מהן הגוף שלי התרגל והן כבר לא עזרו. כיום אני מאושרת שמצאו לי תרופה מתאימה. צריך להבין שכל אדם הוא שונה ומה שמתאים לי יכול להיות שלא יתאים למישהו אחר. מהניסיון שלי אני יודעת שאסור להתייאש - אם משהו אחד לא עובד תמיד יש אפשרויות אחרות", משתפת סיגל. גם בלה מספרת שאחרי שנים של גירודים ללא הפסקה, איכות החיים בעקבות השימוש בתרופות הביולוגיות מאוד השתפרה. "אבל לקח זמן ועברתי כמה תרופות בדרך. צריך לסמוך על הרופא שיתאים את התרופה. בשביל זה יש רופאים שראו מספיק אנשים ויודעים מה להתאים כל אחד. וצריך לזכור שאם משהו אחד לא עוזר תמיד אפשר לנסות משהו אחר".

 

לא לבנות על דיאטות מיוחדות. המרואיינים אומרים שכדאי לנסות להקפיד על תזונה נכונה, אך מניסיונם האישי דיאטות מיוחדות לא בהכרח עוזרות ועלולות להקשות. "ניסיתי פעם להבין מה אסור לי לאכול. אחרי שהבנתי שכמעט הכל, ידעתי שלא אוכל לעמוד בזה. אני גם לא מכיר הרבה אנשים שיכולים לעמוד בדיאטה שכזו. מצד שני אני מכיר גם טבעוניים שסובלים מפסוריאזיס", אומר מיקי. "יש אנשים שזה כנראה עובד עליהם...לי זה לא עזר" משתפת סיגל. גם בלה ניסתה לשנות את התזונה – "אכלתי מה שמותר ולא אכלתי מה שאסור וזה לא עזר. עד היום אני משתדלת לאכול פחות חריף כי אומרים שזה לא טוב".

 

לא לצפות לניסים מטיפולים אלטרנטיביים. למיקי לא היה ניסיון מוצלח עם טיפולים אלטרנטיביים. "ניסיתי הומאופתיה וזה לא עזר. הלכתי לעוד כל מיני סוגים של מטפלים שהציעו תרופות ומשחות טבעיות אבל גם זה לא עזר. אפילו לא לתקופה קצרה". גם מרק וסיגל ניסו טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים, אבל לא היתה להם הקלה. למרות זאת הם אומרים שכדאי לנסות כי גם אם להם זה לא עזר אולי זה יכול לעזור למישהו אחר. עם זאת סיגל מזהירה לא להתפתות לטיפולים שמציעים להעלים את המחלה. "יש הרבה שרלטנים שמציעים לרפא את המחלה ומאלה צריך להתרחק. צריך להבין שמדובר במחלה אוטואימונית שהיא לכל החיים וכל מי שיבטיח לכם אחרת הוא מטעה".

 

עצות להתמודדות עם פסוריאזיס בחיי היום יום

 

למצוא זמן לעשות את הדברים שעושים לנו טוב ושיעזרו לנו להיות רגועים. סטרס מהווה גורם סיכון ידוע לפסוריאזיס. הוא עלול להוות זרז להתפרצות פסוריאזיס מלכתחילה – כפי שאירע גם אצל המרואיינים, או טריגר להתלקחות פסוריאזיס במי שכבר אובחן במחלה. מחקרים הראו כי חלק מהיתרונות של טיפולים כמו הטיפול בים המלח נובעים מהפחתת הלחץ הנפשי. מאחר ולחץ נפשי עלול להחמיר את המחלה והחמרה במחלה גורמת ללחץ נפשי, נוצר מעגל אכזרי הפוגע בבריאות ובאיכות החיים של המטופלים. "חשוב למצוא זמן לעשות את הדברים שעושים לנו טוב. אני מארחת, הולכת לחוגים, להצגות, קוראת ספרים, נוסעת לחו"ל ומשתדלת לצחוק ולחייך ולא להיות בדיכאון. אמנם היו לי תוכניות אחרות בחיים ולא תמיד הדברים מסתדרים כמו שרוצים, אבל צריך לדעת לשחרר ולחיות עם מה שיש", אומרת בלה. מרק מוסיף שזה קל להגיד להוריד את רמות הלחץ. אבל זה קשה לבצע. "אני אישית עובד על עצמי אבל זה לא תמיד עוזר. כל אחד צריך למצוא מה עוזר לו להרגע. אני יודע שים המלח זה המקום שבו אני מצליח להרגע".

 

לזרום ולדעת שיש למחלה גם צדדים טובים. "יש ימים שאני כועסת על המחלה, אבל ברוב הזמן אני זורמת איתה כי אין מה לעשות - אז צריך ללמוד לחיות עם מה שיש", אומרת בלה. גם סיגל מודה שיש ימים של נפילות. "לפעמים אני יכולה לקום בבוקר ולגלות שכל הגוף שלי מלא בנגעים וזה מבאס, אבל אחרי הכל אני יודעת שהמחלה גרמה להרבה דברים טובים בחיים שלי והכרתי בזכותה חברים טובים".

 

לא להסתיר. "זו לא מחלה קלה - היא לא נעימה ולא אסתטית. היו שנים שהתביישתי ללכת לקנות בגדים כדי לא למלא את הבגד בקשקשים. בקיץ זה חם להסתובב עם בגדים ארוכים. אבל האנרגיה שמשקיעים בלהסתיר היא מיותרת" אומרת בלה. גם סיגל מסכימה שלא כדאי להסתיר "אמנם קבוצת הפייסבוק שהקמתי זו קבוצה סגורה שמאפשרת לאנשים לשאול שאלות ולקבל מידע בלי לצאת מהארון, אבל חשוב לי שיידעו שאני מאמינה שאין מה להסתיר כי מי שעסוק בהסתרה המחלה משתלטת עליו פיזית ונפשית".

 

לקבל תמיכה. חברי הפאנל מדגישים את החשיבות של שיתוף וקבלת תמיכה להתמודדות. "לפעמים השיתוף עוזר לפרוק בעיה אחרת שהלחץ ממנה הוא זה שיכול לגרום לפסוריאזיס", אומרת סיגל. המרואיינים האחרים מסכימים שהשיתוף עוזר להרגיש טוב יותר, לקבל מידע ותמיכה. "כדאי להצטרף לאגודת הפסוריאזיס, גם כדי להכיר אנשים שסובלים מאותה מחלה. זה עוזר להיפתח ולהתמודד". שיתוף וקבלת תמיכה מתאפשרים גם ברשת, לרבות בקבוצת הפייסבוק משפחת ספחת ובקהילת פסוריאזיס בכמוני. נושא השיתוף והתמיכה חשוב במיוחד בילדים. "אם המחלה פורצת בגיל צעיר, התמיכה של ההורים היא קריטית. אני למדתי לחיות בשלום עם המחלה וזה הרבה בזכות ההורים שלי שתמיד תמכו בי. בגיל צעיר הם צרפו אותי לקייטנה של אגודת הפסוריאזיס וזה עזר לי לקבל את עצמי ולהתבייש פחות. למדתי לענות לאנשים על שאלות ולהסביר בקור רוח על המחלה", אומרת סיגל. "ילדים נוטים להשפלות, קללות ונידוי בגלל המחלה. חשוב שהורים יסבירו גם לחברים וגם לכל האנשים שסובבים את הילד במה מדובר. ספרה לי אמא על הילד שלה שסובל מהצקות בגלל הפסוריאזיס. הגעתי לכיתה שלו ודברתי עם הילדים אחרי השיחה הם קבלו אותו אחרת. כולם חיבקו אותו" מספרת בלה.

 

 

 

 

 

סיגל לאון (34), מתמודדת עם פסוריאזיס כבר 30 שנה. "כשהייתי בת 3 אמא שלי גילתה שיש לי כמה נגעים על הגוף. בדיוק באותו זמן היא קראה בעיתון כתבה על פסוריאזיס והבינה שיש לי את המחלה. כילדה הנגעים היו במקומות ממוקדים כמו ברכיים ומרפקים, אבל כשהתגייסתי לצבא המצב החמיר והייתה לי פריחה על כל הגוף. חודשיים אחרי הגיוס אושפזתי לשבועיים בבית חולים ועברתי טיפולים במשחות ובפוטותרפיה. מאז כבר ניסיתי את כל הטיפולים האפשריים כולל טיפולים אלטרנטיביים ומגוון של כדורים. הרבה פעמים קורה שהגוף שלי מתרגל לטיפול מסוים והוא מפסיק להשפיע ואז צריך לעבור לטיפול אחר. כיום אני על טיפול ביולוגי שמאוד עוזר".

 

מרק לי (55), מתמודד עם פסוריאזיס כבר 19 שנים. "בגיל 36 התפרץ אצלי הפסוריאזיס. הייתי בתקופה מאוד לחוצה. בניתי בית חדש וסגרתי עסק משפחתי. הייתי בעומס רגשי בלתי סביר. אז החלו לצאת נקודות על העור. למרות שאני דור שלישי של המחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, עד שבמילואים החברה שאלו אותי מה הסיפור והציעו לי להסתכל במראה. הבנתי שאני גרמתי לזה לקרות. דיברתי עם אבא של חברה של אשתי שכבר היה מחובר לאגודה והוא הסביר לי שיש פתרונות. פעם אחת הגעתי לרמה קשה וגם השתמשתי תקופה קצרה בכדורים שלא עזרו לי - אז הפסקתי. כיום אני מסתדר עם לרדת פעמיים בשנה עם אגודת הפסוריאזיס לים המלח. זה מאפשר לי לשמור על רמה מתונה של המחלה".

 

מיקי קירשנר (60), מתמודד עם פסוריאזיס כבר 40 שנה. גם מיקי הוא "דור שלישי" למחלה - לאביו ולסבו היה פסוריאזיס בדרגה מאוד קלה. "באסון המסוקים הראשון בשנת 1977, הייתי בתקופה מאוד לחוצה ואז הפסוריאזיס התפרץ בכל הגוף. כמובן שאז לא ידעו למה זה קרה אבל היום אני יודע שהלחץ הוא זה שגם להתפרצות המחלה. מאז ניסיתי תרופות וטיפולים מכל הסוגים, ביקרתי אצל רופאי אלילים, עשיתי טיפולי פוטותרפיה, ירדתי לים המלח, מרחתי משחות ובעצם ניסיתי כל דבר שחשבתי שיכול לעזור. בחמש שנים האחרונות אני על טיפול ביולוגי שעוזר וגם יורד לים המלח פעמיים בשנה".

 

בלה פפר (61), מתמודדת עם פסוריאזיס כבר 25 שנים. "בשנת 1992 קרה לנו אסון, ביתי שהייתה בת 11, נפטרה מלוקמיה. שנה לאחר מכן אבי נפטר. באותה תקופה החלו לי נגעים בגוף. מאז ועד היום אושפזתי 14 פעמים בהדסה במחלקת עור עם מצב מאוד קשה. כמעט 100 אחוז משטח הגוף היה עם נגעים. משנת 2000 אני יורדת לים המלח עם חברי האגודה פעמיים בשנה. כיום אני מטופלת על תרופה ביולוגית בשילוב תרופה כימותרפית".

 

 

 

עדכון אחרון: מארס 2017