לחולים באי ספיקת כליות שנזקקים להשתלת כליות - הן נשים והן גברים - לאחר ההשתלה יכולת הפריון נוטה להשתפר כשהגוף מתרגל לשתל החדש.

היריון במושתלות כליה 

בהבדל ממטופלות דיאליזה שאינן יכולות להיכנס להיריון, למושתלת כליה יש אפשרות להרות, וזאת בהנחה שמצבה הרפואי הכללי טוב ויציב, וכשהיא מקבלת וסת באופן סדיר. אמנם עד סוף שנות ה־70 נאסר באופן גורף על נשים שסבלו ממחלת כליות כרונית להיכנס להיריון, אך עם הזמן התברר כי נשים שלחץ הדם שלהן מאוזן והכליה החדשה שלהן מתפקדת באופן סביר על פי בדיקות קריאטינין והפרשת חלבון בשתן – יכולות ללדת ללא סיבוכים מיוחדים.

למושתלות כליה בגיל הפיריון חשוב ביותר להמשיך וליטול בקביעות גלולות למניעת היריון עד לקבלת החלטה משותפת עם מרפאת ההשתלות כי למושתלת בטוח להיכנס להיריון, וזאת כדי למנוע היריונות ספונטאניים שעלולים להתפתח ללא הערכה רפואית מקדימה, באופן שעלול לסכן את שרידות השתל ו/או את האם ו/ או את העובר. התאמת הגלולה לכל מושתלת נעשית על ידי הרופא המטפל. למושתלות כליה עם יתר לחץ דם לא מומלץ ליטול גלולות עקב עלייה בסיכון לקרישי דם, וניתן לשקול אמצעי מניעה חלופיים, כמו התקן תוך רחמי או קונדומים. 

כשמושתלת כליה מבקשת להביא ילדים לעולם, יש לבצע את התהליכים הנדרשים בתיאום עם מרפאת המעקב בה היא מטופלת.

הכנה להיריון לאחר השתלת כליה 

לדברי ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת השתלות כליה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומומחה לרפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם, מקובל כיום לאפשר למושתלת כליה להיכנס להיריון כשלחץ הדם מאוזן ותפקוד הכליה המושתלת תקין, כלומר כשרמות הקריאטינין נמוכות מ-1.5 מ"ג לדציליטר דם וכשהפרשת החלבון בשתן נמוכה מ-500 מ"ג ביממה בבדיקת איסוף שתן – כלומר ללא פרוטאינוריה.

עם זאת, לא מומלץ להיכנס להיריון לפחות שנה לאחר ההשתלה, גם אם תפקוד הכליה המושתלת יציב, וזאת מאחר ומינוני התרופות למניעת דחיית השתל – האימונוסופרסנטים – שניתנים בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה גבוהים ועלולים להזיק לעובר המתפתח. בהמשך מופחתים המינונים וניתן להרות. 

חלק מהתרופות הניתנות למושתלי איברים עלולות לפגוע בהתפתחות העובר. לכן בעת ההחלטה על כניסה להיריון מקובל להיוועץ במרפאת ההשתלות ולשנות את תמהיל התרופות בהתאם. לדברי ד"ר ברוך, מושתלות כליה שמבקשות להיכנס להיריון חייבות להפסיק את הטיפול בחומצה מיקופנולית – בתרופות מיפורטיק/ סלספט/ מיקופנולט-טבע – כשלושה חודשים לפני תחילת הניסיונות להרות, מאחר והן רעילות עבור העובר (טרטוגניות). "לרוב מטופלות שמבקשות להרות עוברות ממיפורטיק וסלספט לתרופה אימורן שהיא די בטוחה, היא אמנם פחות טובה בתוצאות לטווח הארוך של ההשתלה, אך לתקופת ההיריון היא נחשבת מצוינת".

באשר לסטרואידים, לפי מחקרים, טיפול מוגבל בזמן בקרב מושתלות כליה אינו מעלה באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים בהיריון ובלידה.

לקראת ההיריון, מושתלות כליה ככלל הנשים מתבקשות ליטול חומצה פולית, שהוכחה כיעילה למניעת מומים פתוחים בתעלת העצבים.

מהלך ההיריון

היריון של מושתלת כליה מוגדר בפועל כהיריון בסיכון ומטופל במסגרת מעקב הדוק במרפאות להיריון בסיכון גבוה שבבתי החולים הכלליים, זאת מאחר ומושתלות כליה מצויות בסיכון גבוה יותר מנשים אחרות במהלך ההיריון לסיבוכים שונים וכן מצויות בסיכון להידרדרות בתפקוד הכליה המושתלת ודחיית הכליה.

מעבר למעקב במרפאות להיריון בסיכון, מושתלות כליה שהרו נדרשות גם למעקב הדוק יותר במרפאת ההשתלות בבדיקות לנוכחות חלבון בשתן וכן נדרשות לאיזון קפדני יותר של לחץ הדם.

בעת ההיריון עשויה המושתלת להידרש לטיפול בתרופות להורדת לחץ הדם המותרות לשימוש בהיריון, ולעתים גם בשילוב אספירין במינון נמוך להפחתת סיבוכים הקשורים ליתר לחץ דם בהיריון כגון רעלת היריון.

מעקב ההיריון צריך לכלול גם מעקב תכוף אחר תפקודי כליה, לחץ דם, סימני אנמיה, מעקב אחר גדילת העובר בבדיקות אולטרה סאונד ותזמון מועד הלידה בהתאם למדדים השונים.

לרוב, בפועל, נקבעים למושתלות כליה בהיריון תורים חופפים בשתי המרפאות באותו היום.

טיפולי הפריה

ברבות השנים תועדו בספרות הרפואית מקרים רבים של מושתלות כליה שעברו טיפולי הפריה חוץ גופית כדי להביא ילדים לעולם, וזאת מאז המקרה הראשון שתועד ביוני 1995 על ידי חוקרים בריטיים בכתב העת Human Reproduction של טיפולים לאישה שאובחנה עם חסימת חצוצרות אשר הובילו ללידה מוצלחת של תאומים. 

מחקר משבדיה שבחן את מצבם הרפואי של תינוקות שנולדו כתוצאה מטיפולי הפריה לנשים שעברו השתלת כליה, שממצאיו פורסמו בינואר 2015 בכתב העת Human Reproduction, סיכם כי "הממצאים מעודדים". 

לידה אצל מושתלות כליה

לאחר היריון שכלל מעקבים תכופים ביחידה להיריון בסיכון ובמרפאת ההשתלות – הלידה אצל מושתלות כליה יכולה להתבצע כלידה טבעית או בניתוח קיסרי, לרוב בהתאם להעדפתה של המושתלת ההרה.

תוצאות הלידה לאחר השתלת כליה הולכות ומשתפרות ברבות השנים. כיום, אם מושתלת כליה נכנסת להיריון כשתפקודי הכליות שלה מאוזנים – כלומר הקריאטינין נמוך מ-1.5 מיליגרם לדציליטר, ולחץ הדם מאוזן – לעתים באמצעות תרופות, ויש רמה נמוכה של חלבון בשתן – מצופה שתוצאות ההיריון והלידה יהיו טובות.

פוריות בגברים מושתלי כליה

גברים מושתלי כליה יכולים להביא ילדים לעולם, ובמידה והם חווים קשיי פריון מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל ולבצע בדיקת זרע כדי לברר האם קיימת בעיה בזרע, שברוב מהמקרים אין לה קשר להשתלת הכליה שעברו.

בעןד שבקרב מטופלי דיאליזה חלה ירידה של לפחות 50% ביכולת להביא להיריון באופן ספונטאני, אצל מושתלי כליה מתועד שיפור חלקי עד מלא בסיבוכי פיריון – לרבות שיפור בהפרשות הורמונים, בתכונות הזרע ובהפרעות בזקפה. עם זאת, למרות שנמצא כי השתלת כליה מובילה בקרב גברים לעלייה בהפרשת הורמון הטסטוסטרון, אצל חלק מהמושתלים נצפית גם עלייה בהורמון LH שמובילה ל'היפוגונדיזם' ולקשיי פיריון, זאת בעוד אצל גברים אחרים דווקא חלה ירידה בהפרשת הורמון זה. 

ישנן תרופות מסוימות בשימוש בקרב מושתלים למניעת דחיית השתל אשר תועדה בהן השפעה עקיפה על ירידה בספירות זרע, בין השאר על רקע ירידה בהפרשת הורמון הטסטוסטרון ורמות לא תקינות של הורמונים מסוג גנדוטרופינים. לכן, במידה ומתוכננת הבאת ילדים לעולם – מומלץ להיוועץ ברופא על שינוי התמהיל התרופתי כדי לבצע התאמות בתמהיל הטיפול התרופתי במטרה לחדש את היצור התקין של נוזל הזרע, ככל שניתן.

מספר עבודות מצביעות על כך שטיפולי הזרקת זרע (ICSI, קיצור של IntracCytoplasmic Sperm Injection ) עשויים לסייע לגברים מושתלי כליה שחווים קשיי פיריון, לרבות אלה המאובחנים עם מצבים רפואיים ספציפיים, כגון ציסטונוזיס או היפראוקסלוריה.

סייע בהכנת הכתבה ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת השתלות כליה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומומחה לרפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם

עדכון אחרון: יולי 2019