מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהמדריכיםפוריות, הריון ולידה עם טרשת נפוצה: כל מה שצריך לדעת

פוריות, הריון ולידה עם טרשת נפוצה: כל מה שצריך לדעת

האם טרשת נפוצה משפיעה על ההריון? כיצד הריון ולידה משפיעים על מהלך המחלה? והאם נדרש לשנות את הטיפול האימונומודולטורי? ריכזנו את התשובות לכל השאלות בנוגע לפוריות, הריון ולידה למטופלות טרשת נפוצה ואת מה שצריך לדעת על הטיפול התרופתי לפני ההריון, במהלכו ואחריו

מאת ערן ברקוביץ'. יעוץ מקצועי: פרופ' ענת אחירון
תגובות 3

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

טרשת נפוצה מאובחנת לרוב בגיל הפוריות, בתקופה בה רבים מקימים משפחה. באופן טבעי, השפעת המחלה על נושאי פוריות, הריון, ולידה וכן השפעותיהם של הריון ולידה על מהלך המחלה - מעסיקים מאוד את המאובחנות.

 

נתחיל בהפגת החששות: לטרשת נפוצה אין השפעה על פוריות, הריון ומהלך הלידה. בישראל יש לא מעט נשים עם טרשת נפוצה שהקימו משפחות מרובות ילדים ובהן ידוע על אישה עם 10 ילדים (כולם נולדו לאחר התפרצות המחלה!) ואף אישה עם 14 ילדים.

 

עם זאת, יש לתכנן את ההריון ולדבר מראש עם הנוירולוג כדי למנוע חשיפה פוטנציאלית של העובר לתרופות שעלולות להזיק לו. חשוב לשתף את הנוירולוג גם ברגע שמגלים הריון כדי שיוכל להתאים את הטיפול ובהתאם לצורך לייעץ לגניקולוג.

 

 

גנטיקה

 

האם טרשת נפוצה היא מחלה תורשתית?

 

הגורמים לטרשת נפוצה עדיין אינם ברורים לאשורם, אך ידוע כי טרשת נפוצה אינה מחלה גנטית, וכנראה מופיעה בשל אינטראקציה בין מספר רב של גורמים שאחד מהם הוא הרקע הגנטי.

 

הסבירות שלהורה עם טרשת נפוצה יהיה ילד עם טרשת נפוצה עומדת על 3% עד 5%, כאשר השונות בסיכון תלויה במין ההורה עם המחלה ומין הנולד. הסיכויים האבסולוטיים לכך שילד להורה עם טרשת נפוצה יפתח טרשת נפוצה בעצמו נמוכים מאוד, אך עדיין גבוהים מהסיכון לפתח טרשת נפוצה באוכלוסייה הכללית - שעומד על 0.1%-0.2% בלבד.

 

פוריות וטרום הריון

 

האם טרשת נפוצה משפיעה על פוריות האישה או הגבר?

 

לטרשת נפוצה אין השפעה על הפוריות. נשים עם טרשת נפוצה יכולות להרות וללדת כמו כל אישה אחרת. המחלה לא משפיעה גם על פוריות הגבר.

 

האם התרופות האימונומודולטוריות לטרשת נפוצה משפיעות על פוריות האישה/גבר?

 

רוב התרופות לטרשת נפוצה אינן משפיעות על פוריות האישה או הגבר.

 

אובג'יו - אחת מהתרופות הניתנות כקו טיפול ראשון במתן פומי, עלולה להפחית את ספירת הזרע בגברים (כלומר לפגוע בפוריות). כמו כן, כיוון שאובג'יו חודרת אל נוזל הזרע ועלולה להביא לפגיעה בעובר, אם מתוכנן הריון על הגבר להפסיק את הטיפול בתרופה לפחות ל-3 חודשים טרם קיום יחסים במטרה להביא להריון או לעבור טיפול ניקוי בכדורי כולסטיראמין כדי לאפשר כניסה להריון בסיום הטיפול.

 

גם התרופה אוקרוואס מגיעה לנוזל הזרע, והשפעתה על תאי הזרע ופוריות הגבר אינה ידועה. לכן מומלץ לגברים להקפיא דוגמת זרע לפני התחלת הטיפול בתרופה.

 

האם נשים עם טרשת נפוצה יכולות לעבור טיפולי פוריות?

 

נשים עם טרשת נפוצה שאינן מצליחות להרות עקב בעיות פוריות (בלי קשר למחלה כמובן) יכולות לעבור טיפולי IVF. מחקרים הראו כי במידה וההפריה נכשלת ישנה עלייה בסיכון להתקף.

 

האם הטיפול התרופתי מושפע בגלל כוונה ללדת בעתיד?

 

במחקר מקיף של פרופ' אחירון וצוות המרכז לטרשת נפוצה בשיבא אשר בוצע לאחרונה נבדק האם עדיף ללדת ואז להתחיל בטיפול תרופתי או קודם לקבל טיפול תרופתי ואז להרות וללדת. במחקר שכלל מעל 2,000 מטופלות טרשת נפוצה מצאו החוקרים כי לאחר הופעת המחלה מומלץ ללדת תוך חמש שנים - ובטווח זמן זה לא נמצא הבדל מבחינת התקדמות המחלה אם קודם יוחל טיפול תרופתי ואז המטופלת תהרה ותלד, או ההיפך - קודם תהרה ותלד ואז תתחיל טיפול תרופתי.

 

כפי שיוסבר בהמשך, רוב התרופות לטרשת נפוצה עלולות להיות כרוכות בסיכונים לעובר אם ניטלות בהריון או לפניו, אך כיום ידוע כי תרופות ממשפחת אינטרפרון בטא וקופקסון בטוחות לשימוש לפני הריון ובתחילתו.  

 

לאחרונה מתחיל שינוי בגישה שלפיו למטופלת פעילה וצעירה המעוניינת בהריון יומלץ טיפול שגורם לעצירת פעילות המחלה לתקופות ארוכות ללא צורך במתן נוסף של התרופה וגישה טיפולית כזו תאפשר אפילו יותר מהריון אחד תחת ההגנה של הטיפול.

 

הריון

 

 האם הריון משפיע על מחלת הטרשת הנפוצה?

 

במהלך ההריון נשים עם מחלות אוטואימוניות ככלל מוגנות יותר מפני פעילות המחלות וניתן לראות הפחתה משמעותית בפעילות המחלה מבחינת תדירות ההתקפים, במיוחד בטרימסטרים השני והשלישי. ירידה זו נובעת כתוצאה מהפרשת סטרואידים עצמית וממנגנונים ביולוגיים שמתרחשים בהריון ומורידים את התגובה החיסונית עם עלייה ברמות הקורטיקוסטרואידים הטבעיים ועלייה ברמות הציטוקינים האנטי-דלקתיים המופרשים על-ידי העובר והשליה. עם זאת, לאחר הלידה קיים סיכון מוגבר להתקף של טרשת נפוצה, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה.

 

מעבר לכך, ההריון לא מעלה את הסיכון להחמרה בפגיעה הנוירולוגית או הנכות העתידית. מחקרים שנערכו בנושא הובילו למסקנה כי לידה לא מחמירה בטווח הארוך את הנכות של מטופלות טרשת נפוצה. במחקר של פרופ' אחירון וצוות המרכז לטרשת נפוצה בשיבא נמצא כי הלידה הראשונה אף מפחיתה את הסיכון להתקדמות הנכות הנוירולוגית וכי לידות נוספות לא מחמירות את התקדמות המחלה.

 

בשל השינויים הגופניים שמתרחשים בגוף האישה בעת ההריון נשים עשויות לחוות החמרה של תסמיני טרשת נפוצה קיימים או הופעה של תסמינים חדשים. לדוגמה, נשים עם טרשת נפוצה עלולות לחוש ביתר שאת תסמינים שכיחים בקרב נשים הרות כמו דחיפות ותכיפות במתן שתן, קושי יתר בהליכה עקב עלייה במשקל וכן עייפות יתר.

 

נשים עם הפרעות בשיווי המשקל ואף כאלה שאף לא חשו בעיות מסוג זה טרום ההריון, עלולות בעקבות השינויים הגופניים הנלווים להריון לחוש כבדות וקושי לשמור על יציבות. לנשים אלו מומלץ להשתמש בתקופת ההריון באמצעי עזר להליכה (כמו מקל הליכה) כדי לחוש בטוחות ולהימנע מנפילות מיותרות.

 

במקביל יכולים להופיע תופעות או תסמינים בקרב נשים בהריון שאינם מעידים על התקף טרשת נפוצה כגון: שיתוק על שם בל (פציאליס), תסמונת התעלה הקרפאלית (מנהרת שורש כף היד) ומרלגיה פרסטטיקה (תסמונת ברנרד רות).

 

האם טרשת נפוצה מעלה סיכון לסיבוכים בהריון?

 

טרשת נפוצה אינה משפיעה על הסיכון להפלות, אינה גורמת למומים בעובר או לסיכון יתר למות העובר. מספר מחקרים שבחנו מדגמים גדולים של נשים עם טרשת נפוצה הראו כי גם משקל הילודים ושבוע הלידה בנשים עם טרשת נפוצה זהים לאלו של האוכלוסייה הכללית.

 

האם מותר לעבור MRI בהריון?

 

ניתן לבצע MRI במהלך ההריון בטרימסטר שני ושלישי בחוזק מגנט של עד 3.0 Tesla

 

אין עדות שהשימוש בחומר ניגוד (גדוליניום) גורם לפגיעה בעובר. במתן גדוליניום לחולדות בהריון נמצא שהכמות שהגיעה לעוברים הייתה פי 170 פחות מאשר בדם האם ולא נמצא כי גדוליניום פוגע בהתפתחות העובר. בנובמבר 1997 פורסם בכתב העת Radiology כי ל-11 נשים אשר בשבועות הריון 37-16 עברו הדמיה וקבלו גדוליניום נולדו תינוקות בריאים.

 

איך מטפלים בהתקף טרשת נפוצה במהלך ההריון?

 

כאמור, להריון השפעה מגנה על נשים עם טרשת נפוצה והוא מצמצם באופן משמעותי את הסיכון להתקף, אך הסיכון עדיין קיים. אם מופיע התקף טרשת נפוצה במהלך ההריון, על הנוירולוג והגניקולוג של המטופלת לקיים התייעצות לגבי האפשרות של מתן טיפול בסטרואידים.

 

סטרואידים עוברים את השליה אבל הופכים בשליה לתוצר לא פעיל ולכן הרמה שלהם בעובר מאוד נמוכה. נמצא כי רמת הסטרואידים אצל עוברים לנשים אשר קבלו סטרואידים במהלך הריון הייתה פי 10-8 פחות מאשר בדם האם.

 

לא נמצא כי מתן סטרואידים בהריון גורם להפלות. עם זאת, במחקרים שבדקו את הקשר בין מתן טיפול בסטרואידים במהלך הריון והסיכוי למומים מולדים בעובר, נמצא כי חשיפה לסטרואידים בשבועות המוקדמים של ההריון קשורה לעלייה פי 2 בשכיחות לידות מוקדמות ובמשקל לידה נמוך מהצפוי.

 

איזה מעקב גניקולוגי נדרש בנשים הרות עם טרשת נפוצה?

 

נשים עם טרשת נפוצה אינן זקוקות להנחיות מיוחדות או מומחה ייחודי למעקב אחר ההריון והלידה. המעקב אחר הלידה והלידה עצמה זהים לאלו הנערכים בקרב נשים ללא טרשת נפוצה.

 

עם זאת בנשים שקיבלו טיפולים תרופתיים אימונומודולטוריים למחלה לפני ההריון או בחודשים הראשונים להריון, חשוב לבצע ניטור ומעקב של התפתחות העובר על ידי בדיקות אולטרה סאונד כדי לזהות מוקדם מומים בעובר או הפרעות בגדילה במידה ויופיעו.

 

האם יש המלצות טיפול מיוחדות לנשים הרות עם טרשת נפוצה?

 

מומלץ כי נשים עם טרשת נפוצה יעברו מעקב הריון בהתאם להמלצות השגרתיות הניתנות לכלל הנשים בהריון כולל לקיחת ברזל,B12  וויטמינים.

 

מומלץ מאוד על הפסקת עישון ביצוע פעילות גופנית כגון הליכה, יוגה ואימוני חדר כושר בהתאם להתקדמות ההריון וכן מומלץ על תרגילים לחיזוק רצפת האגן ובטן תחתונה.

 

מעבר לכך, כדאי להתייעץ עם הנוירולוג באשר לנטילת ויטמין D. ההמלצה המקובלת היא לצרוך ויטמין D3 בהריון במינון עד 1200 יחידות ליום. יש לוודא שכלל הוויטמין D3 שנצרך על ידי האישה לא עובר ערך זה - מתוספי ויטמין D3 ישירות וגם מתכשירי מולטי ויטמין אחרים.

 

האם תרופות לטרשת נפוצה מותרות לשימוש בהריון?  

 

כיום קיים מגוון גדול של טיפולים לטרשת נפוצה ואלו שונים זה מזה בהשפעתם על העובר בהריון או על הילוד בהנקה. לפני התאמת טיפול תרופתי למחלה, חשוב לשוחח עם הנוירולוג המטפל על התוכנית העתידיות למשפחה ולבנות תוכנית טיפול המותאמת למצב, ובמקרה של הריון לא מתוכנן לפנות אליו מיד להתאמת הטיפול ומעקב ההריון.

 

רביף, אבונקס, בטאפרון, פלגרידי (משפחת אינטרפרון בטא) וקופקסון (גליטמר אצטט)

 

במרבית התרופות לטיפול בטרשת נפוצה יש המלצה להימנע מהריון ולהפסיק את התרופה טרם ההריון. עקב כך, מטופלות עשויות להיות חשופות להתקפים בתקופה בה הן מנסות להרות. כיום, לאחר שנצבר ניסיון רב עם התרופות הוותיקות לטרשת נפוצה שניתנות בזריקה - תרופות ממשפחת אינטרפרון בטא וקופקסון - ניתן לומר שאין עדויות ממחקרים בבני אדם על פגיעה בפוריות, שכיחות גבוהה יותר של הפלות או עלייה בשכיחות מומים בעובר לאחר שימוש בתרופות אלו בעת ההתעברות או בטרימסטר הראשון להריון, לכן נשים המקבלות תרופות אלה יכולות להמשיך לקחתן עד לכניסתן להריון.

 

מחקר בנושא שהוצג בכנס 2019 ECTRIMS השווה בין 666 נשים עם טרשת נפוצה שטופלו לפני כניסה להריון (86%) ובמהלך הטרימסטר הראשון (31%) בתרופות מסוג אינטרפרון בטא לבין 1,330 נשים עם טרשת נפוצה שלא נחשפו לאף תרופה. לא נמצא הבדל מבחינת משקל הילוד, היקף ראש הילוד ושיעור היארעות של משקל לידה נמוך או היקף ראש נמוך בין הקבוצות.

 

הנקה: בשל הסיכון להתקף לאחר הלידה ויתרונות ההנקה לתינוק, ניתן להשתמש בתרופות אינטרפרון-בטא וקופקסון במקביל להנקה.

 

טיסברי (נטלוזימאב)

 

אין מספיק ניסיון מחקרי עם נשים שקיבלו טיסברי תוך כדי ההריון, אך מתוך הניסיון הקיים עולה כי אין סכנה לעובר.

 

עם זאת כן ידוע, שהפסקת הטיפול בטיסברי טרום ההריון עלולה להגביר את הסיכוי להתקף טרשת נפוצה כתופעת ריבאונד.

 

הנקה: טיסברי עוברת לתינוק דרך הנקה ולכן מומלץ לא להניק במקביל לטיפול בטיסברי.

 

גילניה (פינגולימוד)

 

גילניה אינה מתאימה לנשים בגיל הפוריות שמתכננות להרות או שאינן משתמשות באמצעי מניעה יעילים. ביולי 2019 פרסמה סוכנות התרופות האירופית הגבלות חדשות לשימוש בתרופה בהן צוין כי אין להשתמש בתרופה בהריון מאחר שהחומר הפעיל בתרופה גורם למומים בעובר בשיעור של פי 2 מאשר באוכלוסייה. התרופה נמצאה כגורמת למומי לב, כליה ושלד.

 

אישה שמתכננת להרות צריכה להפסיק את הטיפול בגילניה לפחות חודשיים לפני ההתעברות ולדון עם הנוירולוג המטפל באשר לטיפולים חלופיים.

 

אם בזמן הטיפול בגילניה מתגלה הריון שאינו מתוכנן מומלץ להפסיק את הטיפול באופן מיידי ולהגיע לנוירולוג וכן למעקב אצל רופא נשים.

 

הנקה: לא מומלץ להניק במקביל לטיפול בגילניה.

 

אובג'יו (טריפלונומיד)

 

אובאג'יו היא תרופה טטרוגנית – כלומר קיימת סכנה מוכחת, במחקרים שנערכו על חיות, לעובר שנחשף לחומר הפעיל. נשים תחת הטיפול באובג'יו שרוצות ללדת צריכות להפסיק את הטיפול בתרופה.

 

האובג'יו עמידה מאוד ויש לחכות זמן רב עד שהחומרים הפעילים יצאו מן הגוף (כשנתיים), על כן מומלץ על טיפול ניקוי של התרופה מהגוף על ידי לקיחת כדורי כולסטיראמין למשך שבועיים. לאחר מכן ניתן לערוך בדיקה לרמת התרופה בדם ולוודא שהיא אכן נוקתה מהגוף ואז ניתן להיכנס להריון ללא חשש.

 

אם תחת טיפול באובג'יו המטופלת גילתה שהיא בהריון לא מתוכנן, יש לפנות לנוירולוג המטפל באופן מיידי ולעבור את התהליך של "ניקוי החומר הפעיל", בהמשך לעבור בדיקות מיוחדות ולהתחיל בתוכנית מעקב המתאימה להריון בסיכון.

 

הנקה: לא מומלץ להניק במקביל לטיפול באובג'יו.

 

לגבי גברים המטופלים באובגיו, התרופה עלולה להפחית את ספירת הזרע. כמו כן כיון שאובג'יו חודר אל נוזל הזרע ועלול להוביל לפגיעה בעובר, במידה ומתוכנן הריון על הגבר להפסיק את הטיפול בתרופה לפחות ל-3 חודשים טרם קיום יחסים במטרה להביא להריון או לעבור טיפול ניקוי בכדורי כולסטיראמין כדי לאפשר כניסה להריון בסיום הטיפול.

 

טקפידרה (דימתיל פומראט)

 

התרופה חדשה יחסית ואין מספיק מידע לגבי בטיחותה במהלך ההריון ולכן מומלץ לא להיכנס להריון תחת הטיפול בתרופה. מטופלת בטקפידרה שרוצה להרות צריכה להחליף טיפול לטרשת נפוצה בהמלצת הנוירולוג המטפל.

 

בעת הטיפול בתרופה יש להשתמש באמצעי מניעה. יש לקחת בחשבון שטקפידרה עלולה לפגוע בספיגה של גלולות נגד הריון עקב תופעות לוואי הקשורות לשלשולים.

 

אם תחת הטיפול בטקפידרה ישנו הריון לא מתוכנן יש לפנות נוירולוג המטפל ולשקול עמו את הצעדים בהתאם לידע העדכני ביותר שהולך ומצטבר.

 

הנקה: בגלל חוסר הידע לגבי השפעות הטקפידרה גם על ההנקה והתינוק, לא מומלץ להניק במקביל לטיפול בטקפידרה.

 

מייבנקלאד (קלדריבין)

 

מייבנקלאד ניתנת בשני מחזורי טיפול לאורך שנתיים, כאשר בתום השנתיים נגמר הטיפול וההשפעה הטיפולית נשמרת גם בשנה השלישית והרביעית ללא צורך בנטילת טיפול נוסף, כך שטיפול מוקדם בתרופה יכול לאפשר מספר הריונות, כאשר המטופלת עדיין מוגנת מפעילות המחלה.

 

התרופה עצמה היא טרטוגנית – כלומר מסכנת את העובר - גם שניתנת לנשים וגם לגברים ולכן גם נשים וגם גברים צריכים להשתמש באמצעי מניעה ולהימנע מהריון למשך תקופה של לפחות 6 חודשים מתום הטיפול האחרון בתרופה.

 

עם זאת, לאחר ששת החודשים, ניתן להיכנס להריון - וההגנה של הטיפול ממשיכה לפחות לשנה וחצי נוספות, ללא צורך בטיפול תרופתי. מחקרים אחרונים מראים שטווח ההגנה מסיום הטיפול אף גדול משנתיים. 

 

נשים שמגלות הריון לא מתוכנן במקביל לטיפול במייבנקלאד צריכות להפסיק את הטיפול באופן מיידי ולדווח לנוירולוג.

 

הנקה: מומלץ שלא להניק במקביל לטיפול במייבנקלאד ועד שבוע לאחר הטיפול האחרון.

 

אוקרוואס (אוקרליזומאב)

 

אוקרוואס הוא נוגדן מונוקלונלי אשר חוצה את השליה ולכן יכול להגיע לעובר. ההשפעות של התרופה על העובר טרם ידועות, אך כיון שהחומר הפעיל חודר את השליה תתכן השפעה מדכאת על המערכת החיסונית שלו.

 

מומלץ שנשים המקבלות את הטיפול באוקרוואס ישתמשו באמצעי מניעה וימשיכו להשתמש באמצעי מניעה גם 12 חודשים לאחר העירוי האחרון של התרופה.

 

אוקרוואס מגיעה לנוזל הזרע והשפעתה על תאי הזרע ופוריות הגבר אינה ידועה. לכן מומלץ לגברים להקפיא דוגמת זרע לפני התחלת הטיפול בתרופה.

 

במקרה שאישה המטופלת באוקרוואס נכנסה להריון לא מתוכנן, יש לשקול מול הנוירולוג המטפל את המשך הטיפול.

 

הנקה: מומלץ שלא להניק במקביל לטיפול באוקרוואס.

 

למטרדה (אלמטוזומאב)

 

למטרדה הינה טיפול ביולוגי - נוגדן המביא להפחתה בפעילות לימפוציטים פעילים בטרשת נפוצה. החומר הפעיל נעלם כבר לאחר 30 יום מתום סבב העירויים של הטיפול. ההמלצה היא, ליתר ביטחון, לא להיכנס להריון בתקופה של 4 חודשים מתום סבב הטיפולים בלמטרדה.

 

אם מתגלה הריון לא מתוכנן בתקופת הזמן של חודש מתום סבב הטיפול בלמטרדה יש לבצע מעקב הריון המתאים להריון בסיכון.

 

הטיפול בלמטרדה נמשך שנתיים ולאחר מכן אין צורך בנטילת התרופה, אך יש צורך במעקב הדוק מכיוון שהמטופלות בלמטרדה נמצאות בסיכון למצבים רפואיים נוספים, גם ארבע שנים לאחר תום הטיפול. מצבים כגון מחלה אוטואימיונית של בלוטת התריס (בשכיחות של 37% מהמטופלות) ומצבים אוטואימוניים נוספים, שהינם תופעות לוואי של התרופה למטרדה אשר יכולים להופיע גם במהלך ההריון ואז תיתכן השפעה של תופעת הלוואי הן על האם והן על העובר.

 

מצבים אלו ניתנים לטיפול ומניעה בעזרת זיהוי מוקדם ולכן חשוב לשמור על תוכנית הבטיחות הנדרשת במהלך השימוש בתרופה גם לאחר שהסתיים הטיפול: יש לבצע בדיקת דם מלאה מידי חודש, כולל תפקודי כליות; בדיקת שתן ובדיקת תפקוד בלוטת התריס מידי שלושה חודשים.

 

חשוב שגם הגניקולוג ובהמשך הצוות הרפואי בלידה יהיו מודע לסיכונים אלו, כדי שבמידת הצורך יתאפשרו זיהוי וטיפול מוקדמים. עם מעקב נכון וזיהוי מוקדם ניתן לטפל בתופעות הלוואי כך שלא תהיה סכנה לאם או לעובר.

 

הנקה: מומלץ שלא להניק במקביל לטיפול בלמטרדה כיון שאין מידע לגבי בטיחות הטיפול בהנקה.

 

מייזנט (סיפונימוד)

 

מייזנט היא תרופה חדשה ללא ניסיון בקרב נשים הרות, אך בהתבסס על מחקרים בחיות והבנת מנגנון הפעולה של הטיפול (הדומה לזה של התרופה גילניה), מומלץ לא להיכנס להריון אלא 6 חודשים לאחר סיום הטיפול בתרופה. נשים בגיל הפוריות שלוקחות את הטיפול צריכות להשתמש באמצעי מניעה במקביל.

 

אם בזמן הטיפול במייזנט מתגלה הריון שאינו מתוכנן ולהגיע לנוירולוג וכן למעקב אצל רופא נשים.

 

הנקה: מומלץ שלא להניק כיון שאין מידע לגבי בטיחות הטיפול בהנקה.

 

אימונוגלובלינים (IVIG)

 

הטיפול שנחשב כיום לבטוח ביותר בהריון ובהנקה הוא הטיפול באימונוגלובלינים – נוגדנים שהגוף מייצר באופן טבעי בתגובה למחלה, שנאספו מדמם של תורמים. הטיפול באימונוגלובלינים שניתן בעירוי לווריד, מווסת את תגובת המערכת החיסונית ובכך מפחית את תכיפות ההתקפים.

 

הטיפול באימונוגלובולינים לא אושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול מונע והוא עדיין מהווה טיפול ניסיוני, ומסיבה זו יש צורך בבקשה מיוחדת של הנוירולוג המטפל כדי לקבל אישור למימון הטיפול מקופות החולים.

 

מחקרים מראים כי הטיפול באימונוגלבלינים מפחית את הסבירות להתקף טרשת נפוצה במהלך ההריון ומפחית באופן משמעותי את הסבירות להתקף בתקופה של שלושת החודשים לאחר הלידה, התקופה הקריטית בה הסבירות להתקף עולה.

 

הנקה: אין מניעה להניק תחת טיפול באימונוגלובולינים ונמצא כי לתינוקות לאימהות שקבלו אימונוגלובולינים אף היו פחות זיהומים בשנה הראשונה לחייהם.

 

לידה

 

כיצד מתנהלת הלידה בנשים עם טרשת נפוצה?

 

לידה לא אמורה להיות מושפעת מהמחלה ובקרב נשים עם טרשת נפוצה אין שכיחות יתר של ניתוחים קיסריים או לידה מכשירנית. ההחלטה לגבי תצורת הלידה - האם לידה רגילה, לידה מכשירנית  או בניתוח קיסרי - מתקבלת כמו בכל לידה, בהתאם למצב היולדת ומצב העובר.

 

רק במקרים קשים ביותר בהם קיימת נכות משמעותית בעקבות המחלה עם חולשת גפיים או ספסטיות שלא מאפשרות לחיצה בעת צירים מתכננים מראש לניתוח קיסרי. 

 

האם לנשים עם טרשת נפוצה מותר אפידורל?

 

הטיפולים להקלה על הכאב במהלך הלידה, לרבות האלחוש האפידוראלי, נחשבים לבטוחים לשימוש בקרב נשים עם טרשת נפוצה באותה מידה כמו נשים אחרות. לא נמצא קשר בין הרדמה אפידורלית והתקפים של טרשת נפוצה לאחר לידה או התקדמות המחלה לאחר לידה.

 

אין כל סיבה למנוע אלחוש אפידורלי וכל המחקרים שנעשו בתחום הוכיחו מעבר לכל ספק את בטיחות האפידורל.

 

כיצד ניתוח קיסרי עשוי להשפיע על המחלה?

 

בנשים עם טרשת נפוצה לא נמצא קשר בין ניתוח קיסרי להתקפים לאחר לידה או התקדמות המחלה לאחר לידה.

 

לאחר הלידה 

 

מה יכול להקל בתקופה שלאחר הלידה?

 

במקרה שמופיעים תסמינים נוירולוגים שיכולים להקשות על הטיפול בתינוק, יש לבחון במהלך ההריון ולאחריו הפנייה לצוות שיקומי המומחה בטרשת נפוצה. לדוגמה אם האישה ההריונית סובלת מספסטיות או חולשה עליה להיות מטופלת אצל פיזיותרפיסט עם התמחות בשיקום נוירולוגי הבקיא במחלה. לצוות שיקומי המומחה בטיפול בטרשת נפוצה יש ניסיון וידע רב כיצד לתמוך ולעזור במצבים אלו ובזמן קצר.

 

לאנשים עם טרשת נפוצה - הן אימהות והן אבות - סיכון מוגבר לחוות דיכאון לאחר לידה. לכן חשוב לעקוב ולבחון סימנים לדיכאון לאחר לידה ולקבל טיפול במהרה.

 

לאחר הלידה על האם עם טרשת נפוצה לקבל עזרה ותמיכה רבה ככל שניתן. מומלץ לתכנן זאת ולקבוע מראש חלוקת תפקידים מול גורמי התמיכה כמו משפחה, חברים ועזרה בתשלום.

 

האם מומלץ להניק עם טרשת נפוצה?

 

באופן כללי אין מניעה מנשים עם טרשת נפוצה להניק וההחלטה האם להניק את התינוק או לא תלויה בשיקול דעתה של האם הטרייה. לפי מומחים בתחום, ההנקה היא התזונה הטובה ביותר לתינוק. עם זאת, הנקה עלולה להחמיר את העייפות שעשויה להחמיר גם תסמינים אחרים של המחלה – וברור שאמא מתפקדת חשובה לתינוק.

 

באשר להשפעה של הנקה על מהלך המחלה - אין כיום ממצאים חד משמעיים לכך שקיים יתרון בריאותי להנקה בלעדית בהפחתת התקפים בקרב נשים עם טרשת נפוצה.

 

אחד השיקולים החשובים בבחירה אם להניק או לא הוא הצורך בחזרה לטיפול תרופתי – מאחר שחלק מהתרופות יכולות לעבור אל התינוק דרך חלב האם.

 

אין צורך להפסיק הנקה במקרה של התקף טרשת נפוצה לאחר הלידה וטיפול בסטרואידים במתן תוך ורידי, כיון שכמות הסטרואידים המגיעה לתינוק מחלב האם היא אפסית שעתיים לאחר סיום העירוי .

 

במקרים נדירים של התקף חמור בו ההנקה עלולה להיות לא בטיחותית (לדוגמה במקרים בהם ההתקף מוביל לחולשת ידיים וקושי להחזיק את התינוק) ניתן לשאוב במכשיר ואז אדם אחר יוכל לתת לתינוק את חלב האם בבקבוק, או שניתן להפסיק להניק.

 

 

*פרופ' ענת אחירון היא מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בשיבא ומנהלת תחום טרשת נפוצה ב"כמוני"

 

*ערן ברקוביץ' הוא פסיכולוג רפואי מומחה וממנהלי קהילת טרשת נפוצה ב"כמוני"  

 

עדכון אחרון: דצמבר 2019

snow17
25/09/17 17:24

מה לגבי סטרואידים לפני כניסה להריון, כמה זמן לחכות בטרם כניסה להריון לאחר טיפול בסטרואידים לנשים?

שרית.33
14/09/17 12:29

לא ברור לי בכלל... איך מסתדרת הסתירה בין העובדות שנכתבו כאן- מצד אחד הריון ולידה נחשבים בטוחים לחולות טרשת, ומצד שני תוך חצי שנה מהלידה ל- 40% מהחולות יהיה התקף? אולי ההריון עצמו בטוח, אבל נשמע שהתוצאות שלו לא בטוחות בכלל...

כמו שציינת, ההיריון והלידה רגילות ובטוחות כמו לכל אישה גם ללא טרשת נפוצה, אך לאחר הלידה ישנו סיכוי מוגבר יותר להתקף, כך שניתן להגיד שיש השלכות או סיכון לנשים עם טרשת נפוצה. עם זאת, מחקרים הראו שנשים עם טרשת נפוצה שיולדות יותר, מצבן הרפואי זהה או טוב יותר מאלו שלא יולדות או יולדות פחות ילדים. בנוסף, כאשר נמצאים במעקב תדיר (כפי שמומלץ לאחר ההיריון) ניתן לזהות התקף בראשיתו ואז לצמצם באופן משמעותי את השלכותיו. אצל נשים שחוו טרום ההיריון מהלך מחלה סוער (כלומר, התקפים בתדירות גבוהה יחסית), תתבצע שיחה עם הנוירולוג בה יישקל השימוש בתרופה שיכולה לצמצם את הסיכוי להתקפים לאחר הלידה (כמו האימונוגלובלינים) או לוותר על ההנקה בשלב מוקדם ולחזור לטיפול התרופתי במהירות.