מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסמדריכיםפסוריאזיס בציפורניים

פסוריאזיס בציפורניים

השכיחות, התסמינים והטיפולים: כל המידע העדכני על פסוריאזיס של הציפורניים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס של הציפורניים (Nail Psoriasis) הוא כינוי למחלה המתבטאת בנגעים המאפיינים את מחלת הפסוריאזיס הממוקדים על גבי ציפורני כפות הידיים או הרגליים.

 

לפי מחקרים אפידמיולוגים, פסוריאזיס של הציפורניים מופיעה ברוב המקרים בקרב אנשים עם פסוריאזיס גם באזורים נוספים בשטח העור בגוף – בין 25% ל-70% מתוכם, אולם קרוב ל-5% מחולי הפסוריאזיס סובלים מנגעים הממוקדים בציפורניים בלבד.

 

סקר רפואי שנערך בקרב 5,400 חולים מהאגודה ההולנדית לפסוריאזיס, שממצאיו פורסמו באוגוסט 2013 בכתב העת British Journal of Dermatology, העלה כי 66% מהחולים מתמודדים עם פסוריאזיס של הציפורניים. 

 

מבין חולי הפסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית נפוצה יותר בקרב אלה שמחלתם מערבת ציפורניים. מקרב אנשים הסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית, 53% עד 86% מאובחנים עם נגעים פסוריאטיים גם בציפורניים. על בסיס קשר אנטומי שקיים בין הציפורניים בידיים לבין גידי כף היד המהווים את אחד האתרים להתפתחות דלקתית בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית, חוקרים מפורטוגל דיווחו במאי 2015 בכתב העת Actas Dermo-Sifiliograficas כי פסוריאזיס של הציפורניים עשוי להוות תסמין ראשון המבשר על התפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית בהמשך. עם זאת, כמובן שלא כל אדם שמפתח פסוריאזיס בציפורניים מפתח בהמשך דלקת מפרקים פסוריאטית. 

 

פסוריאזיס של הציפורניים מעלה את הסיכון להתפתחות במקביל של זיהום פטרייתי של הציפורניים (פטרת הציפורניים, Onychomycosis), המתפתח בקרב 6% עד 8% מהאוכלוסייה הבוגרת, וכן להתפתחות דלקת בעור מסביב לקצוות הציפורניים (paronychia). עבודות מחקר מחזקות את הקשר בין התופעות: מחקר ישראלי שנערך בבית החולים הדסה בקרב 113 חולי פסוריאזיס בהשוואה ל-106 בריאים, ופורסם בשנת 2008 בכתב העת Acta Dremo-Venereologia, העלה כי פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לפטרת הציפורניים: ל-47.6% מהחולים בפסוריאזיס התפתחה פטרת בציפורניים בידיים או הרגליים, בהשוואה ל-28.4% מהבריאים.

 

פסוריאזיס של הציפורניים שאינה מטופלת עלולה להוביל לתחלואה פיזית ולמצוקה נפשית וחברתית. במחקר מהולנד משנת 1996 שפורסם בכתב העת Dermatology, המבוסס על מחקר בקרב 1,728 חולים שאובחנו עם פסוריאזיס של הציפורניים, 58.9% דיווחו על הגבלה בפעולות יומיומיות, 56.1% על הגבלה בפעולות בבית ו-47.9% על הגבלות במקום העבודה. כמו כן, 51.8% דיווחו על כאב שליווה את השינויים ברקמות הציפורניים. 

 

תסמינים של פסוריאזיס בציפורניים 

 

המחלה מתבטאת בשינויים בציפורן, לרבות צלקות ושינויים במבנה הציפורן ובצבעה, המתבטאים במקרים רבים בקו אדום-צהוב הדומה לטיפת דם מתחת לציפורניים ובהתפתחות גבשושיות על גבי הציפורן שהולכות ומתפתחות כששטח הפנים של הציפורן הולך ומאבד תאים. בהמשך עלולים להתפתח קווים מאוזנים על גבי הציפורניים, ולעתים אף מתפתחים אזורים שבהם הציפורן מתפתחת בצבע לבן חריג ביחס לשאר הציפורניים.

 

מחקר מהודו שפורסם ביולי 2013 בכתב העת Indian Journal of Dermatology, מצא כי 34.2% מהמאובחנים עם פסוריאזיס בדרגת חומרה מתונה ו-47.6% מהסובלים מהמחלה בדרגה חמורה מפתחים גומחות על גבי הציפורניים המעידות על אובדן רקמות ציפורן (nail pitting). 

 

העור מתחת לציפורניים הנגועות בפסוריאזיס של הציפורניים לרוב מתעבה ועלול להוביל לשחרור הציפורן ולעתים אף לנשירתה, ובמקרים חמורים להתפוררותה. במקרים מסוימים עלולים להתפתח זיהומים במיטת הציפורן (העור מתחת לציפורניים) החשופה. כמו כן עלול להתפתח בקרב החולים דימום מכלי הדם הדקים (נימים) שבתחתית הציפורן, העלול להוביל להיווצרות פסים דקים שחורים בחלקה התחתון של הציפורן או לאזור שהולך ומאדים.

 

למרות המראה המאיים, לפי העדויות הקיימות פסוריאזיס של הציפורניים אינה מחלה מדבקת.

 

טיפול בפסוריאזיס של הציפורניים 

 

הטיפול בפסוריאזיס של הציפורניים הוא לרוב הטיפול התרופתי הקיים לפסוריאזיס בסטרואידים, אם כי אחוזי היעילות שלו אינם גבוהים במיוחד. הטיפול לרוב ניתן בכדורים או בהזרקה ישירה של סטרואידים לציפורן הנגועה. כמו כן קיימות משחות שניתן למרוח על הציפורן הנגועה, אולם יעילותן אינה גבוהה במיוחד. הטיפולים הביולוגים החדשניים למחלה אינם מכוונים באופן ספציפי לפסוריאזיס של הציפורניים, אך עשויים לסייע באופן מערכתי.

 

בסקר שנערך בהולנד בקרב חולי פסוריאזיס, רק 16% קיבלו טיפול ייעודי לפסוריאזיס של הציפורניים, לרוב בסטרואידים וכן בחומצה פומרית, שמכילה תערובת מלחים וניתנת בכדורים להקלה בתסמיני המחלה, ונמצאת בשימוש באירופה, בייחוד בגרמניה, אולם אסורה לשימוש בארה"ב.

 

מאמר סקירה באשר לטיפולים בפסוריאזיס של הציפורניים, שכלל 18 מחקרים בהשתתפות 1,266 נבדקים מתוך מאגר המידע קוצ'ריין ופורסם בינואר 2013, העלה כי בין הטיפולים שהובילו לשיפור המשמעותי ביותר בקרב החולים נמנים הטיפול הביולוגי Infliximab (רמיקייד); תמיסה המכילה את הנוגדן הפעיל גולימומב (Golimumab); טיפול רדיותרפיה שטחי (SRT, Superficial RadioTherapy) המבוצע בהקרנת של הציפורניים של קרני אלקטרונים המכוונת לפגוע בנגעים ובהתפשטותם; טיפול בקרני רנטגן רכות המכונה Grenz Rays (וקרוי לעתים גם Bucky Rays) הניתן בעוצמות אנרגיה גבוהות פי 5 מקרינה רגילה להעלמת נגעי הציפורניים – טיפול שניתן בחלק ממדינות אירופה וניתן כיום גם במספר בתי חולים בישראל לטיפול בגידולים סרטניים אך לא בנגעי פסוריאזיס; וטיפול בהקרנה בקרן אלקטרונים (Electron Beam) הניתן אף הוא בישראל לחולי סרטן מסוגים שונים, לרבות חלק מהחולים בסרטן הלימפומה שאינה הודג'קין.

 

בקרן הפסוריאזיס הלאומית בארה"ב ממליצים לסובלים מפסוריאזיס של הציפורניים לשמור על ציפורניים קצרות ככל הניתן, כדי למנוע פגיעה בציפורניים בעקבות שפשוף הציפורניים על משטחים. חשוב להגן על ציפורניים מפני נזקים מכיוון שטראומה פעמים רבות מעוררת או מחמירה פסוריאזיס בציפורניים. דרך קלה אחת לעשות כך היא ללבוש כפפות כשעובדים עם הידיים. בקרן הפסוריאזיס מסבירים כי כפפות גומי אינן מומלצות, אך ניתן ללבוש אותן על כפפות אחרות כמו כפפות כותנה כאשר מנקים.