מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבמדריכיםפריצת דיסק - כל הטיפולים

פריצת דיסק - כל הטיפולים

איך מטפלים בפריצת דיסק? כל התרופות, הניתוחים ושיטות טיפוליות נוספות שיסייעו להקלה בתסמינים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בעוד קיים ויכוח מקצועי האם ניתן להחלים לחלוטין מלחץ על העצבים כתוצאה מפריצת דיסק, הרוב המכריע של כ-90% מהחולים עם פריצת דיסק עשויים להגיע להקלה בתסמינים עם טיפול שמרני הכולל תרופות, פעילות גופנית מבוקרת- לרבות פיזיותרפיה והימנעות ממצבים מסוימים, ורק כעשירית נזקקים לניתוח.

 

פעולות בבית

 

קיימות מספר פעולות שניתן לבצע בבית כדי להאיץ הקלה בתסמיני פריצת דיסק. מומחי המרכז הרפואי מאיו קליניק במינסוטה שבארה"ב ממליצים על שלוש פעולות שניתן לבצע בשלב הראשון לאחר האבחנה:

 

• ליטול משככי כאבים לא מרשם.

 

קור וחום: להשתמש בכריות מקררות או קרח לצינון האזור הפגוע והקלה בכאבים ובדלקתיות, ובהמשך לעבור בהדרגה לכריות חימום לצורך חימום האזור.

 

להימנע ממנוחת יתר במיטה: חרף הכאבים הפוקדים האנשים עם פריצת דיסק, חשוב שלא לשכב במיטה יתר על המידה כדי שלא לגרום לנוקשות מפרקים וחולשה בשרירים שעלולים לסבך ולפגוע בתהליך ההחלמה. מומלץ במשך היום לבצע תנועה קלה מדי חצי שעה ולבצע הפוגות במנוחה לצורך הליכות קלות. עם זאת, מומלץ להימנע מפעולות שמחמירות את תחושת הכאב.

 

פיזיותרפיה

 

טיפולי פיזיותרפיה לרוב נדרשים ל-6-4 שבועות עד להקלה בתסמיני פריצת דיסק, ובמידה ואינם מועילים בשילוב עם תרופות לאורך זמן– ניתן לשקול את האפשרות לניתוח. הטיפולים מאפשרים להריץ נסיגה של הדיסק שנפרץ מהעצבים המפחיתה מהלחץ על העצבים ומתחושת הכאב.

 

מאחר והסובלים מהתופעה זקוקים לקדם נסיגה של הדיסק הבולט, מומלץ שימשיכו בפעילות גופנית, למרות שהמחלה מקשה על התנועה. כשהגוף בתנועה, ההתאוששות מהירה יותר, ולכן מומלץ לשלב תרגילים להנעת הגוף שאינם כרוכים באימוץ הגב, למשל באמצעות שחייה.

 

במקרה של טיפול פיזיותרפיה מקצועי, לעתים משולבים שיטות של חימום או קירור הגוף, גירוי חשמלי וקיבוע זמני של הצוואר והגב התחתון – כדי לסייע בתהליך.

 

התרופות לפריצת דיסק

 

שלוש קבוצות עיקריות של תרופות משמשות לטיפול בפריצת דיסק – משככי כאבים, תרופות לטיפול בכאב כרוני עצבי וסטרואידים.

 

משככי כאבים

 

הטיפול הראשוני במצב של פריצת דיסק ניתן במשככי כאבים קלים מקבוצת נוגדי דלקת שנמכרים ללא מרשם רופא ואף מחוץ לדלפק הרוקח בבתי המרקחת, כגון משככים הכוללים את החומר הפעיל איבופרופן (נורופן, אדוויל, אדקס) ונפרוקסן (נפרוקסן, נקסין, נרוסין) במקרה שתרופות אלו אינן מקלות על תסמיני הכאב, מקובל לנסות משככי כאבים שנמכרים במרשם רופא, לרבות נפרוקסן במרשם רופא ואוקסיקודון (אוקסיקונטין ופרקוסט).

 

לדברי ד"ר גור אריה, "במצב של פריצת דיסק, נוגדי דלקת מסייעות ספציפית להפחתת הדלקת שנוצרת על העצב. חשוב לומר שמדובר בדלקת לא זיהומית (inflammation) שנוצרת כתוצאה מהחיכוך ומהפרשת חומרים דלקתיים מהדיסק שפרץ". הבעיה העיקרית היא חוסר יכולת ליטול התרופות לאורך זמן עקב תופעות לוואי שונות, ובייחוד בקרב מבוגרים מעל גיל 69 שסובלים מיתר לחץ דם או מחלות לב.

 

קו טיפולי נוסף הוא בתרופות משככות כאבים מקבוצת האופיואידים, הנחשבים חזקים יותר, החל מרוקסט ועד למורפיום. "תרופות אלו מסייעות משמעותית להקלה בכאבים, אך מטפלות רק בהורדת כאב סימפטומטי ולא מרפאות תהליכים בדיסק שנפרץ, והן אינן ספציפיות לטיפול בכאבי גב", מבהיר ד"ר גור אריה. כמו כן, קיים חשש לתופעות לוואי משימוש ממושך בתרופות אלה, לרבות התמכרות.

 

תרופות לטיפול בכאב כרוני עצבי

 

קבוצה נוספת של תרופות לשיכוך כאב הן תרופות המיועדות ספציפית לטיפול בכאב כרוני ועצבי. בקבוצה זו שלושה סוגים של תרופות. הסוג הראשון הוא של תרופות פסיכיאטריות אנטי דיכאוניות ממשפחת SNRI, כגון סימבלטה ואפקסור. לדברי ד"ר גור אריה, "תרופות אלו משפיעות על נוירוטרנסמיטורים (מוליכים) מסוימים במוח, באופן שמפחית את הולכת הכאב לכיוון המוח, ובמקביל משפרות את המצב הדיכאוני שנלווה לעתים לאלו הסובלים מכאב כרוני ממושך". תרופות מקבוצת SNRI מיועדות בעיקר לסובלים מכאב ממושך, ופחות לסובלים מהתקפים חדים, מאחר והן מתחילות להשפיע רק בחלוף 4-2 שבועות מתחילת הטיפול. התרופות כלולות בסל הבריאות לסובלים מכאב ממקור עצבי.

 

סוג שני בקבוצה זו הוא של תרופות כנגד כאב ממקור עצבי גבי הן תרופות אנטיאפילפטיות המשמשות גם כנגד מחלת הנפילה (אפילפסיה). בקבוצה זו כלולות התרופות ליריקה וגאבאפנטין, ויתרונן שהן ספציפיות לכאבי גב ממקור עצבי, לרבות כאב רדיקולרי שמקרין לגפיים, וכן משפיעות תוך 3-2 ימים בלבד. "התרופות ספציפיות ומשפיעות על עצבים שיש בהן פגיעה ופחות על עצבים שאינם פגועים, ולכן תופעות הלוואי שלהן מצומצמות יחסית. הן מפחיתות את ההולכה העצבית לעצב הפגוע וכך מקטינות את הכאב", מסביר ד"ר גור אריה.

 

יתרונן הנוסף של התרופות האנטיאפילפסטיות, שהן עובדות גם על מנגנון ספציפי שקשור בפגיעה העצבית המלווה לפריצת דיסק, כשהן משפיעות על תהליך של העצמת כאב שנוצרת בעקבות הדיסק שנפרץ, הקרויה 'היפרסנסטיזציה'. מחקר מגרמניה שפורסם בספטמבר 2010 בכתב העת Pain העלה כי ליריקה תורמת להקלה בתסמיני הפרעות שינה וכן דיכאון וחרדה שעשויים להתלוות בשכיחות גבוהה לכאב ממקור עצבי.

 

סוג שלישי הוא של תרופות מקבוצת הטראמאדול, שמשלבות מנגנון של משככי כאבים אופיאטים ותרופות פסיכיאטריות ממשפחת SNRI, ובהן טרמדקס, טרמל וטראבר. "תרופות אלו משפיעות לרוב באופן מידי, ולכן מסייעות בהקלה מידית בכאב עז בקרב אנשים עם פריצת דיסק, אך גם הן משפיעות על הפחתת הכאב מבלי לטפל בבסיס הבעיה", אומר ד"ר גור אריה.

 

התרופות לטיפול בכאב ממקור עצבי כלולות בישראל בסל הבריאות הממלכתי כשהן ניתנות במרשם של מרפאת כאב או רופא מומחה לכאב, נוירולוגיה, סוכרת, הרדמה או אונקולוגיה. אי לכך, מומלץ לסובלים מפריצת דיסק שלא להסתפק במשככי הכאבים שרשם האורתופד ולפנות לנוירולוג לצורך בחינת הטיפול בתרופות לכאב נוירופתי.

 

סטרואידים

 

במצבים מסוימים בהם משככי כאבים אינם מסייעים בהפחתת הכאב, מבוצעות לעתים הזרקות אפידורליות של סטרואידים (קורטיקוסטרואידים) ישירות לגב לאזור הסמוך לעצבים בעמוד השדרה. לעתים הזרקות אלו ניתנות באזורים רגישים, אז נדרשת הדמיה מקדימה או במסגרת תהליך ההזרקה עצמו, כדי לאפשר הזרקה בטוחה יותר המכוונת ישירות למקור הכאב. לעתים מתווספת לטיפול גם תרופה מקבוצת הסטרואידים הניתנת דרך הפה כדי להפחית הסיכון לנפיחות ודלקת.

 

הזרקת הסטרואידים מובילה לשינויים בעצבוב של סיבי מערכת העצבים הסמוכים לעמוד השדרה שאינם ברורים עדיין, ולפי הערכות גם לעיכוב בשחרור חומרים מעוררי דלקת באזור פריצת הדיסק, באופן המשרה הרדמה מקומית באזור ההזרקה והקלה בכאבים.

 

באוגוסט 2015 פרסמו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת אורגון ניתוח חדש למחקרים בנושא, שהעלה כי זריקות סטרואידים עשויות אמנם להקל מעט על הסובלים מלחץ על שורשי העצבים (רדיקולופתיה), אך לזמן קצר בלבד. מחקר נוסף אמריקאי מאוניברסיטת וושינגטון שפורסם ביולי 2014 מטיל בספק את התועלת של זריקות סטרואידים כנגד כאבי גב, וקבע כי בהשוואה לתרופות, הזריקות אינן מועילות יותר ומנגד מלוות ביותר תופעות לוואי כגון חום וזיהומים.

 

לפי אזהרה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מאפריל 2014, זריקות סטרואידיות לגב עלולות לגרום גם לנזקים נדירים אך חמורים כגון אובדן ראיה, שבץ מוחי, שיתוק ומוות. טיפולים תרופתיים בסטרואידים דרך הפה כמעט ואינם מקובלים במסגרת הטיפול התרופתי בפריצת דיסק.

 

תרופות נוספות

 

קנאביס רפואי משמש לטיפול בכאב ממקור עצבי רק לאחר כישלון של הטיפולים התרופתיים האחרים, כקו טיפול אחרון. גם במקרים אלה, הקנאביס עשוי להקל על תסמיני הכאב, אך אינו משפיע על התהליך הדלקתי.

 

חברת תרופות יפנית דיווחה בפברואר 2011 על פיתוח תרופה חדשה המבוססת על אנזים שמופק מבקטריה, שביכולתו לעכל את הרקמה הבולטת במקרים של בלט בדיסק ופריצת דיסק וכך להוביל להפסקת הלחץ על עצבים סמוכים ולהפגת כאב. האנזים הקרוי Chondroitinase ABC ידוע גם כטיפול המסייע להסרת צלקות.

 

טיפול תרופתי נוסף שנמצא בשלבי ניסוי בימים אלה כולל הזרקה של חומר מסוג מתילן כחול לדיסק הפגוע, טיפול שכבר הוכח כגורם להרס קצות סיבי הדיסק ולהקלה בדלקת המתפתחת בדיסק והקלה בתסמינים שמלווים פריצת דיסק ובמרכזם בכאב.

 

במקרים שבהם קיימת נוקשות שרירים בנוסף לכאבים, מקובל לשלב בטיפול בפריצת דיסק גם תרופות להרגעת שרירים כגון ואליום ופלקסריל.

 

ניתוחים לפריצת דיסק

 

כעשירית מהחולים עם פריצת דיסק אינם מגיבים לטיפול תרופתי כהלכה ונזקקים להתערבות ניתוחית, אם כי גם תוצאותיו במקרים רבים אינן משביעות רצון. לדברי ד"ר גור אריה, "הסיבה המרכזית לניתוח היא היווצרות של חוסר נוירולוגי כתוצאה מהלחץ של הדיסק שפרץ, שמתבטא בחולשה בגפיים, ובייחוד כשקיימת עלייה מהירה בתסמיני החוסר הנוירולוגי או פגיעה בסוגרים".

 

מעבר למצבי החירום השונים, שפורטו קודם, גם אלו שאינם מגיבים לטיפול תרופתי עשויים לשקול ניתוח, בהתייעצות עם הרופא, ובהתאם לעוצמת הכאב שהם חווים. מצבים נוספים שמחייבים ניתוח הם מקרים של פריצת דיסק באזור חוליות הצוואר הגורמת ללחץ על חוט השדרה שעלול לגרום לניוון חוט השדרה, לפעמים אף ללא תחושת כאב – מצב שקרוי בעגה הרפואית 'מילומלציה' ומאובחן בבדיקות שונות, למשל MRI לאחר תאונת דרכים קשה.

 

לניתוחי עמוד שדרה לפריצות דיסק יעילות מוגבלת וסיכונים רבים שנקשרו להם בעבודות שונות, ולכן רופאים אינם ממהרים להפנות מטופלים לבצעם, ומותירים אותם רק כברירה אחרונה לאר כישלון חלופות טיפוליות. הסיבוכים העיקריים של ניתוחים בעמוד השדרה הם דימומים וזיהומים במקום הניתוח, פגיעה בחוט השדרה הגורמת לנכות זמנית או קבועה או לפגיעה בתפקודים מוחיים, איחוי לקוי של חוליות ואי יציבות בעמוד השדרה, פגיעה בכלי דם סמוכים, ונזק נוירולוגי קל או חמור, זמני או קבוע, בגפיים, בסרעפת ובסוגרים.

 

לפי דו"ח משרד הבריאות האחרון מנובמבר 2014, זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי עמוד שדרה עומד בישראל על 77 ימים בהתבסס על דיווחים מ-27 בתי חולים ציבוריים במדינה, המתנה שנמצאת במגמת עלייה בהשוואה לדוח קודם (61 ימים).

 

סוגי ניתוחים

 

קיבוע עמוד השדרה

 

בשנים האחרונות גובר זרם המטופלים עם פריצת דיסק הפונים לניתוחי קיבוע של עמוד השדרה, ניתוחים שנחשבים מורכבים ומסייעים בטיפול בחוליות פגועות בעמוד השדרה באמצעות קיבוען על ידי ברגים וחוליות. לעתים מוציאים המנתחים את הדיסק בין החוליות המקובעות, ומניחים במקומו שתל עצם שלרוב מקורו בחוליות עצמן או ברקמה המוסרת מהאגן. כשהחוליות מקובעות באופן סטטי, הן אינן מאפשרות תנועה והופכות למעשה לחוליה אחת, אולם כיום ניתן לבצע גם ניתוחים עם קיבוע דינאמי המאפשר תנועה מסוימת בין החוליות שקובעו. לפי מחקרים, לניתוחים אלה יעילות חלקית בלבד.

 

השתלת דיסק מלאכותי

 

בהבדל מניתוחי הקיבוע, קיימים ניתוחים לפריצת דיסק שמחליפים את הדיסק מחולל הכאב בדיסק מלאכותי, אם כי יעילותם של ניתוחים אלה אף היא מוטלת בספק. עם זאת, ניתוח זה מאפשר להפחית את הסיכון לסיבוך אחר של ניתוחים בעמוד השדרה של נזק ניווני לדיסקים הסמוכים לאזור המנותח.

 

ניתוחים זעיר פולשניים בפריצת דיסק

 

ניתוחים חדשניים מאפשרים לטפל בפריצת דיסק צווארי מבלי להוציא את הדיסק כולו מהגוף בשיטה זעיר פולשנית שמקצרת את תקופת ההחלמה.

 

במהלך הניתוח החדשני הקרוי 'פורמינו דיסקטטומיה זעיר פולשנית' מבוצע שחרור של נקב הקרוי 'פורמן' שדרכו עובר שורש העצב היוצא מחוט השדרה, ומתבצעת כריתה של בלט הדיסק במקום של הדיסק כולו, באופן שמקל על לחצים הנגרמים כתוצאה מפריצת דיסק באזור הצוואר, וזאת באמצעות מכשור מיוחד ואביזרי ראיה מיקרוסקופיים.

 

צריבת דיסק

 

טיפול פולשני נוסף כנגד פריצת דיסק מתבצע באמצעות צריבת הדיסק מחולל הפגיעה באמצעות חימום, טיפול הקרוי IDEA או IDET (ובלעז Intra Discal Electrothermal Annuloplasty / Therapy), אם כי גם יעילותו של טיפול זה מוטלת בספק בעבודות שונות. במהלך הטיפול מוחדר מכשיר פולט חום לחימום הדיסק בעמוד השדרה וצריבת קצות הדיסק תחת שיקום רנטגן.

 

לדברי ד"ר גור אריה, "יעילות הטיפולים הללו אינה ברורה, וככל הנראה החימום גורם לשריפת חלבונים שבונים את הדיסק, ולכיווצו באופן שמרחיק אותו מהעצב עליו הוא לוחץ". הטיפול עשוי במצבים מסוימים למנוע את הצורך בניתוח בעמוד השדרה, והוא מוצע בהנחות למבוטחים בביטוחים משלימים של קופות החולים לאומית ומכבי.

 

מאחר והטיפול פולשני, הוא מערב אף הוא סיכון לסיבוכים, ובייחוד פגיעה בכלי דם, דימומים וזיהומים. כיום טיפול זה מומלץ בעיקר למצבים של פריצת דיסק קטנה שלוחצת באופן ספציפי על עצב מסוים, ובמצבים בהם מאובחן 'בלט בדיסק' ללא פריצת דיסק.

 

(עודכן לאחרונה בתאריך 24.9.2015)

 

קראו כאן כל מה שצריך לדעת על גורמים ותסמינים לפריצת דיסק