מטרת העל בשיקום נפגעי חוט שדרה היא לאפשר את חזרתו של המטופל לתפקוד מיטבי מבחינה פיזית, נפשית, חברתית ותעסוקתית. התהליך כולל שימור ושיפור יכולות קיימות, הקניית טכניקות חדשות וכלים מפצים וכן מניעה של סיבוכים.

מטרות הטיפול נקבעות באופן אינדיבידואלי בשיתוף עם המטופל, על פי צרכיו ושאיפותיו, בהתאם ליכולות הקיימות במסגרת הפציעה שעבר.

משך הטיפול ותדירותו משתנים על פי צרכיו של האדם. התהליך יחל במסגרת של אשפוז מלא ולאחר שהדם יגיע לרמת תפקוד המאפשרת לו לחזור לביתו (לעיתים עם מלווה), ייקבע הצורך בהמשך טיפול במסגרת אמבולטורית.

פגיעה בחוט השדרה הינה מורכבת ומערבת מערכות גוף רבות ושונות. בכדי לקדם את תהליך השיקום באופן כוללני יש צורך בצוות רב מקצועי - רפואי, סיעודי ופרא-רפואי, כדי ליצור עבור המטופל מארג טיפול כוללני המאפשר התייחסות לכל תחומי החיים.

בישראל, אנשי הצוות הרב מקצועי הינם בעלי תואר ראשון (לפחות) בתחומם ובמהלך לימודיהם עברו תקופות ארוכות של הכשרה מעשית. בנוסף, באחריותו של כל איש שיקום להמשיך להתפתח מבחינה מקצועית ולהתמצא בחידושים העדכניים בתחום.

רופא שיקומי

הרופא השיקומי מומחה בטיפול בבעיות הרפואיות של אנשים עם מוגבלויות כרוניות. הוא מתמצא בפתרונות ובטיפולים החדישים בלקויות השונות ובבעיות התפקודיות של אוכלוסיה זו.

סיעוד

מטרת הסיעוד בשיקום היא לימוד וחינוך להתמודדות עם מצבי חיים חדשים. הוא מתחיל בהערכה ראשונית של המטופל (הערכת המטופל יום לאחר קבלתו לאשפוז וקביעת מטרות טיפוליות להמשך האשפוז) וממשיך במתן טיפול סיעודי כוללני:

1. נשימה - ניטור ואומדן נשימה, אוורור ריאות, גמילה מחמצן ומקנולה, אימון וחיזוק שרירי הנשימה, טיפול מניעתי (תרופתי ופיזיקלי) כגון פיזיותרפיה נשימתית, טיפול במשעל. 

2. סוגרים - אימון מערכת השתן והמעיים. 

3. מערכת העור - שמירה על שלמות העור על ידי מניעה וטיפול בפצעים קיימים כגון פצע ניתוח, פצע לחץ וכוויות. 

4. מין, מיניות ופוריות - הדרכה והכוונה. 

5. תרגול פעילויות יומיום על פי הנחיות המרפאים בעיסוק.

6. הדרכה שוטפת לאורך האשפוז למטופל, למשפחה ולמטפל העיקרי (טיפול אישי יום-יומי, נשימה, עור, סוגרים, מיניות, תזונה, תרופות, כאב). 

7. תמיכה נפשית. 

8. התאמה והמלצות לציוד (מזרנים וכריות ישיבה). 

9. מעקב וקשר עם המטופל לאחר שחרורו מאשפוז

10. טיפול בסיבוכי הפגיעה של מטופלים ותיקים (פצעי לחץ, בעיות אורטופדיות, איזון כאב והחמרה בתפקוד).

אצל אחיות בשיקום ישנה מעורבות אישית בטיפול, דבר שקשה לראות בשדות קליניים אחרים. הקשר הקרוב שנוצר לעתים בין האחות למטופל הוא בזכות המגע הרציף, הטיפול המתמשך לאורך כל שעות היממה והאינטימיות שקיימת במהלכו. העובדה שאחות נמצאת עם המטופל רוב שעות היממה מאפשרת יצירת קשר אחות-מטופל קרוב ופתוח. אחות נתפסת כמקור ידע מהימן ובעל יכולת גבוהה לחנך.

פיזיותרפיה

הטיפולים הפיזיותרפיים מסייעים לאדם לשמר את כוח השרירים הקיים ולחזק אותו, כדי לאפשר תפקוד עצמאי ככל הניתן בהתאם לגובה הפגיעה בחוט השדרה. הטיפול כולל:

עבודה על ליקויים ספציפיים: כאב, חולשה, הגבלות טווחים, טונוס מוגבר, תחושה לקויה, ליקויים בשיווי משקל ועוד. בטיפול נעשות מתיחות פסיביות, תרגילים אקטיביים ברמות קושי משתנות, עיסוי, טכניקות של חימום או קירור, שימוש באולטרא-סאונד ולייזר, ועוד.

תרגול תפקודים הנחוצים לפעילות יום-יומית: ניידות בכסא גלגלים, מעברים (מכסא למיטה, לאסלה וכדומה), תפקודי מיטה (קימה משכיבה לישיבה, גלגול מצד לצד וכדומה), הליכה עם/ללא עזרים, עליית/ירידת מדרגות וכדומה.

הדרכה לתרגול עצמי.

הידרותרפיה (פעילות במים) לשם תרגול, חיזוק ושיפור יכולת אירובית, תוך ניצול כל היתרונות שמקנים המים (היעדר כוח כבידה, חום מרגיע וגירוי תחושתי).

התאמת תוכנית עבודה בחדר כושר מותאם לחיזוק, שיפור סיבולת ואיכות חיים.

ייעוץ בהתאמת אביזרי עזר להליכה והתאמת ציוד שיקומי (הליכון, קביים) ומכשירי הליכה (אורתוטיקה) בתאום עם אורתוטיסט. התאמת כסאות גלגלים, כריות ישיבה, מתקני עמידה, כסאות שירותים ועוד.

במקביל לטיפול הפרטני, נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומכשירים חדישים המבוססים על ידע מדעי מעודכן, בהתאמה אישית לצרכי המטופל ולשלב השיקומי בו הוא נמצא:

1. שימוש במסילה נעה מתקדמת המאפשרת הפחתה חלקית של משקל הגוף. כך מתאפשר תרגול הליכה בשלבים המוקדמים ביותר. 

2. שימוש במעבדה למציאות מדומה. 

3. כלים להערכה וטיפול בתפקודים ספציפיים, כגון: Smart Step להערכת נשיאת המשקל על הרגליים בזמן הליכה, ביופידבק משולב בגירויים חשמליים לחיזוק ספציפי של שרירים חלשים, Posture Scale Analyzer המאפשר בדיקה ותרגול של שיווי משקל. 

ריפוי בעיסוק

מטרת הטיפול היא להתאים עבור האדם כלים וסביבה שיסייעו לו בהשגת תפקוד עצמאי אופטימאלי במסגרת המגבלה, תוך התייחסות לתחומי העיסוק והתפקידים אותם הוא מעוניין להשיג.

העבודה מתבססת על מודל Client-Centered, שבו המטופל הוא המתווה את תוכנית השיקום. כל זאת, תוך שימוש באמצעי טיפול מגוונים ושילוב אמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

מהלך הטיפול מתמקד בתחומים הבאים:

שיקום גפיים עליונות: שמירה והגדלת טווחי תנועה על-ידי הפעלה פסיבית והתאמת סדים לפי הצורך.
פעילויות שונות לחיזוק השרירים הקיימים ושיפור המיומנות והקואורדינציה הידנית, על-ידי שימוש באמצעים שונים המעודדים את האדם להתנסות מחדש בהושטת יד לגבהים שונים, אחיזה והרמה של חפצים בעלי צורה, משקל ומרקם שונים, עבודה של שתי הידיים יחד וכדומה.

תרגול תפקודי יומיום והתאמת אביזרי עזר – החל מתפקודים בסיסיים כמו אכילה ושתייה, לבוש ורחצה, ועד להשגת שימוש במחשב בטכנולוגיות מתקדמות וחזרה למיומנויות תעסוקתיות שונות. לעתים התאמה נכונה של אביזר עזר פשוט היא המפתח להשגת תפקוד עצמאי. כך למשל תתבצע התאמה של טכנולוגיה מסייעת לניידות – התנסות בהפעלת כסא גלגלים ממונע לשיפור העצמאות במקרים של קושי בהנעת כסא גלגלים ידני. כיום ניתן להפעיל כסא ממונע על-ידי ג'ויסטיק, מתגים עם מערכת סריקה ועוד.

התאמת סביבת חיים באמצעות ביקור בבית המטופל ובמקום עבודתו. ההתאמה תתייחס לתפקודו של האדם כולל איזור החניה והגישה אל הבית, אפשרות הכניסה לחדרים, התאמת חדר השירותים והרחצה ועוד.

הערכה קוגנטיבית - במידה ובנוסף לפגיעה בחוט השדרה ישנה גם פגיעה מוחית, תיעשה הערכה התנהגותית-קוגניטיבית מקיפה (תפיסה, זיכרון, פתרון בעיות, יזימה, תכנון ובקרה וכדומה) וטיפול בהתאם לממצאים.

קשר עם גורמים שונים בקהילה ויחידות להמשך טיפול בקופות החולים השונות.

מעקב והמשך טיפול – לאחר תקופת האשפוז, כשהאדם חוזר לביתו ומתחיל תהליך של הסתגלות, נבדק עימו הצורך בהתאמות נוספות בהתאם לרמת התפקוד ולצרכים החדשים בסביבת חייו.

קלינאי תקשורת 

הפרעות בתקשורת: בעקבות פגיעה בחוט שדרה צווארי עקב החדרת צינור לקנה הנשימה, עלולים להופיע ליקויים במיתרי הקול ובבליעה. המטופל עובר אבחון מקיף על ידי קלינאית תקשורת שהתמחותה בתחום השיקום. הטיפול מותאם באופן ספציפי למטופל בהתאם לקשיים שאובחנו אצלו ומתמקד בשיפור יכולות שנפגעו, בחיזוק היכולות השמורות ובמתן כלים ואסטרטגיות מפצות. הטיפול הינו פרטני, תדירות הטיפול ומשכו נקבעים על-ידי קלינאית התקשורת בהתאם למצבו של המטופל ותוך התחשבות בצרכיו.

הפרעות קול: נגרמות כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית או הפריפרית. במידה וקיימת הפרעה במנגנון הקולי, קלינאית התקשורת תבצע אבחון קול ולפיו תמליץ במידת הצורך על ייעוץ של רופא אף-אוזן-גרון וטיפול קולי אצל קלינאית תקשורת. רק לאחר קבלת ממצא עדכני מרופא יתחיל הטיפול.

ההפרעות יכולות לנבוע מחולשה או שיתוק של מיתר הקול, הפרעות בחללי התהודה. ההפרעות מתבטאות בצרידות, קול נשיפתי, קול חלש, אנפוף ועוד.

הפרעות בליעה: שיקום יכולת הבליעה והאכילה חיוני הן מבחינה רפואית (חשש לדלקות ריאות עקב שאיפת מזון, הידרדרות פיזית בשל מחסור במזון ושתייה) והן מבחינה מוראלית וחברתית. הפרעות בליעה עלולות לגרום לקושי באכילת סוגי מזון שונים, להרגשה של מזון תקוע בגרון ובמצבים מסוימים לשיעול וחנק בזמן האכילה והבליעה. בעיות בליעה קשות עלולות לגרום לשאיפת מזון לקנה הנשימה (אספירציה) ובעקבות כך לדלקת ריאות.

בהערכה ראשונית של קלינאית תקשורת ייבדקו יכולות הבליעה ובמידת הצורך המטופל יופנה לבדיקות נוספות על פי ההמלצה. במידה ויופיע קושי בבליעה תינתן הדרכה למטופל ולמשפחתו בשילוב של אסטרטגיות מפצות וטיפול ספציפי לשיפור היכולות שנפגעו.

הטיפול בבליעה כרוך בעבודה משולבת עם דיאטנית המחלקה ועם צוות הסיעוד והרופאים. במידת הצורך קלינאית התקשורת תפנה לבדיקות נוספות מחוץ למחלקה כגון ייעוץ רופא אף-אוזן-גרון, בדיקת וידאופלורוסקופיה וייעוץ גסטרו. בנוסף, קלינאית התקשורת מעורבת גם בתחום הגמילה מטרכאוסטומיה על ידי הערכת הבליעה והתאמת עזרי דיבור.

פסיכולוגיה

מחלה ומשבר גופני מציבים בפני האדם אתגרים. על מנת להתמודד עם אתגרים אלו, עליו לגייס את המשאבים העומדים לרשותו. פעמים רבות יש צורך לארגן מחדש את מכלול הרכיבים של חיי האדם, ליצור רצף בזהות ובעיקר למצוא דרך להסתגל מחדש למצב שנוצר. התגובות לטראומה גופנית הינן רבות ומשתנות מאדם לאדם. התגובות האופייניות עשויות לכלול חרדה ודיכאון.

הטיפול הפסיכולוגי נועד לסייע לאדם לגייס את המשאבים העומדים לרשותו לצורך התמודדות מיטבית עם משבר. לקראת שחרור נבנית תוכנית שמטרתה הכנה לקראת הבאות וסיוע במציאת מסגרת המשך לטיפול נפשי בעת הצורך. הפסיכולוגים עובדים בשיתוף פעולה עם שאר הצוותים מתוך גישה רב מערכתית, הרואה את המטופל כאדם שלם.

על מנת להעריך את המטופל והמשאבים העומדים לרשותו, נעשה שימוש במגוון רחב של כלי הערכה ואבחון מתחום הפסיכולוגיה והנוירו-פסיכולוגיה. התכנית הטיפולית מותאמת באופן אישי למטופל ולצרכיו הייחודיים. בין השאר נערכות התערבויות דינמיות, התנהגותיות, קוגניטיביות ואחרות. כמו כן, כאשר עולה הצורך, נערכים מפגשים עם בני הזוג או ההורים לטיפול זוגי או משפחתי.

עובדים סוציאליים 

ההתמודדות עם הפגיעה מציבה קשיים ואתגרים בכל תחומי החיים, במישורים שונים: הרגשי, החברתי, הבין-אישי, המשפחתי והתעסוקתי. טיפול פסיכו-סוציאלי בתגובות הרגשיות המלוות את הנכות ובהשפעתן על מערכות היחסים במשפחה, יכול לסייע לשיקום הפיזי ולאפשר למטופל להפיק תועלת מרבית מהשהייה במחלקה השיקומית.

העובדות הסוציאליות מלוות את המטופל ואת בני משפחתו מזמן כניסתו לאשפוז ועד מועד השחרור ומסייעות הן במישור הרגשי (באופן פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי) בתיווך ותיאום עם גורמים שונים בקהילה, בתכנון השחרור ובדאגה לרצף טיפולי לאחר מכן. כמו כן הן מייעצות לצוות הרב-מקצועי לגבי ההיבטים הפסיכו סוציאליים הרלוונטיים.

חלק גדול מהעבודה של עובד סוציאלי היא מתן מידע ועזרה במיצוי זכויות: סיוע במילוי טפסי תביעה למוסד לביטוח לאומי (נכות, שירותים מיוחדים, חוק סיעוד, תביעה לפגיעה בעבודה, ניידות ועוד), קשר עם לשכות הבריאות לצורך הסדרת השתתפות כספית במימון ציוד שיקומי (כסא גלגלים, כסא שירותים, כרית למניעת פצעי לחץ ועוד), קשר עם חברות הביטוח ועם עורכי הדין לצורך עזרה במיצוי זכויותיו של המטופל, קשר עם הצבא (ר"מ 2) ומשרד הביטחון, קשר עם המחלקות לשירותים חברתיים ועם קופות החולים, תכנון השחרור על כל היבטיו ותיאום עם הגורמים בקהילה על מנת להבטיח את רצף הטיפול במטופל גם לאחר שחרורו.