טרשת נפוצה היא מחלה כרונית בה מערכת החיסון של הגוף גורמת לפגיעה במוח ובחוט השדרה. הטיפולים התרופתיים המאושרים כיום לטיפול בטרשת נפוצה יעילים להפחתת פעילות המחלה ונזקיה, אך אין ביכולתם לרפא את המחלה או לשקם את הנזקים שכבר נוצרו במערכת העצבים.

בין הטיפולים העתידיים לטרשת נפוצה שנמצאים בשלבי פיתוח ומחקר למטרות אלה הם השתלות תאי גזע מסוגים שונים. סוג אחד של תאי גזע שנבדקים לטיפול בטרשת נפוצה הם תאי גזע המטופויאטיים (HSCs) שמושתלים במטופלים במטרה להביא ל"אתחול מחדש" של המערכת החיסונית, זו שגורמת לפגיעה במוח וחוט השדרה באנשים עם טרשת נפוצה.

את תאי גזע המטופויאטיים מפיקים ממוח העצם של המטופל ואלה מוכנסים לאחסון. בשלב הבא פוגעים במערכת החיסונית הפגומה באמצעות טיפול כימותרפי אינטנסיבי. לאחר הדיכוי של המערכת החיסונית, מחזירים לגוף את תאי הגזע כדי שינדדו אל מוח העצם ויבנו מחדש את המערכת החיסונית.

כעת מתפרסמים בכתב העת JAMA Neurology ממצאים ממחקר חדש שמספק למטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית תקווה גדולה. המחקר שנערך בשנים 2016-2005 במספר מרכזים בעולם כלל 110 מטופלים בני 55-18 שסבלו כולם ממהלך אגרסיבי של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שהתבטא בכך שהם חוו לפחות שני התקפי טרשת נפוצה במהלך השנה שקדמה לגיוסם למחקר, על אף שהיו תחת טיפול תרופתי לטרשת נפוצה.

הנבדקים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות: מחציתם עברו השתלת תאי גזע המטופויאטיים והיתר שהיוו קבוצת ביקורת קיבלו טיפול תרופתי שונה מהטיפול שנטלו לפני הצטרפותם למחקר. המעקב אחר הנבדקים נמשך לפחות שנה ועד חמש שנים.

כחלק מתנאי המחקר במקרה שנבדק בקבוצת הביקורת חש החמרה במצבו עם הטיפול התרופתי החדש, ניתנה לו האפשרות לעבור השתלת תאי גזע בתום שנת המחקר הראשונה. 

שיקום הפגיעה הנוירולוגית  

שנה לאחר קבלת הטיפול, בקבוצה שעברה השתלת תאי גזע נצפתה האטה משמעותית בהתקדמות המחלה בהשוואה לקבוצה שטופלה בתרופות לטרשת נפוצה: החמרה אובחנה רק בקרב שלושה מטופלים מתוך 52 הנבדקים שטופלו בתאי הגזע ונותרו במעקב במשך כל שנת המחקר, לעומת 34 מטופלים מתוך 51 הנבדקים שטופלו בתרופות לטרשת נפוצה.

בקבוצת הטיפול בתאי גזע רק מטופל אחד מתוך 52 חווה התקף טרשת נפוצה לאורך כל שנת המחקר הראשונה, לעומת 36 מתוך 51 הנבדקים שקיבלו תרופות לטרשת נפוצה.

יתרה מכך, לאחר שנה מהשתלת תאי הגזע, בקבוצה שקיבלה טיפול בתאי גזע נצפה שיפור משמעותי במצב הנוירולוגי, בעוד שבקבוצה שקיבלה טיפול תרופתי הפגיעה הנוירולוגית החמירה: ה-EDSS (מדד לרמת הפגיעה הנוירולוגית /הנכות) הממוצע ירד מ-3.38, ל-2.36 עם הטיפול בתאי גזע, לעומת עלייה (החמרה) מ-3.31 ל-3.98 בקבוצת הביקורת.

בקבוצת הטיפול בתאי גזע גם נצפתה פחות פעילות של המחלה כפי שנראית ב-MRI והנבדקים בקבוצה זו גם העידו על שיפור באיכות חייהם.

בתום שנת המחקר הראשונה, מתוך 55 נבדקים שנותרו במחקר בקבוצה שקיבלה תרופות לטרשת נפוצה, 31 ביקשו לקבל את הטיפול בתאי גזע לאור החמרה במצבם. ניתוח ממצאים של נבדקים אלה חשף כי חל שיפור בפגיעה הנוירולוגית (ירידה ב-(EDSS ובהתאמה נצפה גם שיפור בנפח הנגעים בהדמיית ה-MRI.

יותר בטיחותי משחשבנו?

אחת הסוגיות המגבילות בטיפול בתאי גזע המטופויאטיים קשורה לסיבוכים הקשים שתועדו במחקרים קודמים, חלקם קטלניים. ממצאי המחקר החדש נראים מבטיחים גם בתחום הבטיחותי – לא התרחשו מקרי מוות באף אחת מקבוצות המחקר ולא היו אירועים מסכני חיים.

בקבוצה שטופלה בתאי גזע דווח על שלושה מקרים של זיהומים תוך כדי ההשתלה ו-31 מקרים של זיהומים לאחר הטיפול, ובהם בעיקר זיהומים בדרכי הנשימה, דלקות בדרכי השתן ושלבקת חוגרת. כמו כן התרחשו בקרב המושתלים שני מקרים של טרומבוציטופניה חיסונית (ITP) – מחלה הגורמת לדימומים מסוכנים וארבעה מקרים בהם פיתחו הנבדקים מחלה אוטואימיונית בבלוטת התריס.

יש לציין כי בשל הכימותרפיה אחת מתופעות הלוואי הנוספות של הטיפול בתאי גזע היא פגיעה בפוריות ולכן נשים שרוצות להרות בעתיד צריכות לעבור הליך של הקפאת ביציות לפני הפרוצדורה.

מידע מוגבל

למחקר מספר מגבלות. אחת הביקורות שהועלתה היא על כך שבעקבות הנשירה מהמחקר, בתום שנת המעקב הראשונה היה לחוקרים מידע מלא רק על 98 מהנבדקים ולאחר חמש שנים נותרו רק 23 נבדקים עליהם היה מידע מלא, ולכן קשה להסיק מסקנות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול.

ביקורת נוספת נוגעת לטיפול בתרופות לטרשת נפוצה שקיבלו חברי קבוצת הביקורת. המחקר החל ב-2005 - אז מבחר התרופות היה קטן, ולא כלל תרופות חדשות ויעילות שנמצאות היום בארגז הכלים של הנוירולוג אשר מיועדות למקרים אגרסיביים יותר של טרשת נפוצה. במחקרים נוספים צריך יהיה לבחון את יעילות הטיפול בתאי גזע בהשוואה לתרופות חדשות אלו.

המחקר החשוב מקדם את המדע צעד נוסף לקראת הטיפול בתאי גזע לטרשת נפוצה. עם זאת, לצד התשובות עולות גם שאלות רבות: מתי הכי טוב להפנות אנשים לטיפול בתאי גזע? כמה ואילו תרופות לטרשת נפוצה יש לנסות לפני ששוקלים טיפול בתאי גזע? מהם התנאים האופטימליים והאיזון הנכון בעת ההשתלה בין מינוני הכימותרפיה שיכולים להיות מסוכנים לבין היעילות והתוצאות שרוצים להשיג? האם צריך לאפשר טיפולים בתאי גזע גם לאנשים עם טרשת נפוצה פחות אגרסיבית, שחווים מעט התקפים? כל אלה שאלות שנדרש לענות עליהן לפני שניתן יהיה לאשר את הטיפול בתאי גזע.

חשוב להבין כי טיפולים בתאי גזע עלולים להיות מסוכנים. כיום לא קיים טיפול מאושר בתאי גזע לאנשים עם טרשת נפוצה וניתן לעבור את הטיפול הניסיוני רק במסגרת מחקר קליני. מטפלים שמציעים טיפולים אלה מחוץ למסגרת מחקרית מסכנים את בריאות וחיי המטופלים.

JAMA. 2019;321(2):165-174. doi:10.1001/jama.2018.18743